איזו ריבית מציעים לכם הבנקים על העו"ש וכמה תקבלו בפיקדון?

[שני]

רוב הבנקים כבר התחילו לתת לכם ריבית על הכסף ששוכב בעו"ש. היום הצטרפו בנק הפועלים (בהצעה לא אטרקטיבית) והבנק הבינלאומי (שיישר קו עם מזרחי טפחות ובנק לאומי). בחשבונות העו"ש של הציבור שוכבים חצי טריליון שקל. המון כסף. אפילו בריבית של 2% לשנה מדובר על 10 מיליארד שקל ריבית. זה כסף גדול שיושב בחשבונות העו"ש של הציבור בבנקים - ומעלה אבק. יש לכך שתי סיבות: הראשונה היא האינפלציה - הכסף בעו"ש לא צובר ריבית (עכשיו בעקבות הביקורת הציבורית, שגרמה לבנק ישראל לכנס את ראשי הבנקים ולהגיד להם 'חברים, תתעוררו לפני שפוליטיקאים ייכנסו בכם' רוב הבנקים נותנים 2%) ונשחק עם האינפלציה. הוא מאבד מערכו, אז נכון שאתם רואים את אותו מספר בחשבון הבנק שלכם - אבל בפועל הכסף הזה קונה פחות.


הסיבה השנייה (שכמובן קשורה בסיבה הראשונה) היא הפסד אלטרנטיבי: הכסף הזה היה יכול לעבוד בשבילכם ולצבור ריבית, להשיג לכם יותר כסף. כשהוא שוכב בעו"ש, עד היום הוא לא צבר ריבית. אז נכון שעד לפני שנה 'הריבית חסרת הסיכון' במשק הייתה גם היא באזור האפס ומי שלא מוכן לקחת שום סיכון היה יכול להגיד שכסף בעו"ש זה כמו לשים בפיקדון.


אבל היום זה לא המצב - היום אתם יכולים לקבל ריביות של יותר מ-4% בפיקדונות, אתם יכולים לקבל בערך את ריבית בנק ישראל כשאתם מעבירים את הכסף לקרנות כספיות. הקרנות הכספיות נהנות בשנה האחרונה מעדנה והן גייסו כ-65 מיליארד שקל מאז תחילת העלאות הריבית של בנק ישראל באפריל בשנה שעברה. בסך הכל מנוהלת שם כ-85 מיליארד שקל (בהתחשב בגיוסים של חודש יוני)


במילים אחרות: היום, אחרי 15 שנה של ריבית אפסית, יש אלטרנטיבה לכסף. למה להשאיר אותו בעו"ש ולקבל ריביות נמוכות של 2%, כשאפשר לקבל יותר מפי 2 ברמת סיכון זהה (עם סיכון קצת גבוה יותר אפשר לקבל גם 6-7% באג"ח ממשלתי - שגם נחשב חסר סיכון - ואפילו 10% באג"ח של חברות - קונצרני).


לבנקים כמובן 'נוח' שאתם משאירים את הכסף בעו"ש. אתם מקבלים ריבית נמוכה של 2% והם יודעים שיש להם מאות מיליארדי שקלים בעו"ש, שהם יכולים בפועל להשתמש בהם ולהלוות לאנשים אחרים. זה הרווח של הבנק - המרווח ממה שהם נותנים לכם מול כמה שהם מקבלים מאנשים שלוו כסף מהבנק. אז נכון שכסף בעו"ש זה לא כסף שהבנק בטוח שיישאר שם, הרי אפשר למשוך אותו ולהשתמש בו, ועדיין - יש להם מספיק שנים כדי לדעת שהם יכולים להשתמש לפחות בחלקו הגדול ולהיות בטוחים שהכל יהיה בסדר.


אבל מה שטוב לבנק לא בהכרח טוב לכם. הבנקים נותנים לכם 2% על העו"ש, שזה עד 500 שקל בשנה. לעג לרש. מה זה 500 שקל של ריבית בשנה, כשאתם מפסידים אינפלציה של 5% על סכום ממוצע של 100 אלף שקל בעו"ש - כלומר שאתם מפסידים 5,000 שקל בשנה בגלל אינפלציה? (ממוצע של כל האזרחים, ברור שיש כאלה שאין להם סכומים כאלה, אבל זה רק אומר שהם חייבים לשנות את המצב הפיננסי שלהם, להקטין הוצאות, לחסוך יותר ולייצר לעצמם כסף פנוי).


בקיצור, היום יותר מתמיד - אתם צריכים להיות פעילים, לבדוק את הריביות, ופשוט לחסוך ולדאוג שהוא יצבור ריבית. הבנקים לא יעשו בשבילכם את העבודה.


אבל לטובת אלה שכן משאירים את הכסף בעו"ש - כאמור, לא פעולה שתניב לכם רווחים, לכל היותר הכסף שלכם יישחק קצת פחות, ובעקבות המסלולים השונים שמציעים הבנקים, ריכזנו לכם את ההצעות העדכניות של הבנקים:

ביזפורטל

[alfredn]

בהרגשה שלי זה רעיון רע.

1. בנק/בנק-ישראל צריך לשלוח מכתב/הודעה/קמפיין לכל אדם שיש לו כסף, שיש כלי שנקרא קרנות כספיות והוא מדמה מק"מ ואין עלויות למחזיק הקרן בבנק! לא דמי משמורת, לא דמי ניהול, לא דמי קנייה ולא כלום והכסף במצב של כמעט נזיל במיידי ונותן ריבית יותר טובה ממה שמציע הבנק באופן משמעותי.
אולי לפתוח איזה קו טלפוני לחודש לשאלות או דף אינטרנט ייעודי לכך,
אם בכל זאת אדם יבחר בכל זאת לא להשקיע בקרנות כספיות אלא להשאיר בעו"ש אז זו כבר בעיה שלו.
עכשיו במצב הנוכחי (של ההכרחה) האדם יאמר לעצמו "למה לשבור את הראש ולהבין מה זה קרנות כספיות ולנסות לקבל עוד כמה אחוזי ריבית, אני לא עושה כלום ומקבל 2% בחינם ואשאיר כמו שזה עכשיו"

2. עכשיו כשהבנקים הוכרחו לתת 2% על העו"ש, יש להם אינטרס (או לפחות עילה לטענה מוצדקת) להעלות את הריבית על ההלוואות בעוד 2% בכדי לשמור על אותו מרווח הריבית שלפני ההכרחה,
כלומר מי שיאכלו אותה אלו הלווים החדשים...

אז מה בדיוק הועילו פה חכמים?
יש משפט חכם שאומר "אם אתה רוצה לעזור למישהו אל תתן לו דג (במקרה שפה זה חצי דג) אלא תן לו חכה"

[adidi]

בהמשך לדיון כאן, האותיות הקטנות של הבנקים הגדולים:

בנק לאומי
1. מתן ריבית שנתית על יתרת הזכות בחשבון העו"ש, רק ללקוחות מעבירי משכורת שיש להם עוד שני מוצרים בנקאיים נוספים בבנק: משכנתה, היקף עסקאות חודשי של לפחות 4,000 שקל או תיק ני"ע
2. זיכוי לבעלי שכנתה לדירה, בתנאי ששווי הנכס מגיע לעד 2 מיליון שקל, שיעור מימון לא עולה על 60%, וההחזר לא עלה על 30% מההכנסה. זאת, רק אם ההחזר החודשי עלה ביותר מאלף שקל במשך שלושה חודשים


הפועלים
1. קיזוז ימי הפלוס והמינוס יינתן רק לבעלי חשבונות שנמצאים במינוס ובפלוס לסירוגין
2. הפחתה של שיעורי הריבית על המינוס למשך שנה אחת בלבד
3. ריבית זהה לבעלי פיקדונות קטנים וגדולים, כשההטבה תקפה רק לסוגרי פיקדונות חדשים או כאלו שיחדשו פיקדון החל מה־10 ביולי, כך שלקוחות שסגרו פיקדון לפני כן, יצטרכו לחכות לנקודת החידוש


דיסקונט
(טרם פרסם הטבות לאחר שיחת הנגיד)
1. הקפאת העלאת הריבית על המינוס, רק לחשבונות שקליים פרטיים
2. מתן ההלוואה ללא ריבית ללקוחות בעלי משכנתה קיימת בבנק, העונים על כל הקריטריונים הבאים: ללקוחות מעבירי משכורת עד 20 אלף לחשבון העו"ש, ההלוואה מיועדת עבור דירה שאינה להשקעה, או התחייבות כי ההלוואה תוחזר ללא פיגורים
3. פטור מתשלום ריבית על מינוס רק לבעלי חשבונות פרטיים, להוציא לקוחות הנמצאים בהליכי חדלות פירעון ובהליך משפטי