בשנות ה70 הלכו והתמעטו הסנדלרים בא"י
חלקם פרשו חלקם עברו למקצעות אחרים ושניים החליטו
לנסוע לאפריקה שניהם היו סנדלרים צעירים יחסית 10 שנים במקצוע
כמובן שהמקצוע עבר מאב לבן
שניהם גרו במקומות שונים בארץ ולא הכירו אחד את השני
אבל לשניהם גמלה ההחלטה לצאת לאפריקה ולנסות שם את מזלם
שניהם עשו סידורים אחרונים ואחד הצליח לקנות כרטיס למחרת
וטס הגיע לאפריקה והנה מה רואות עינו כול האנשים הולכים יחפים וזה בכלל לא מפריע
להם נוסע לעיר השנייה גם שם כולם יחפים אין בכלל חנויות נעלים
והספק התחיל לכרסם בליבו שטעה שהגיע למקום
שאין לאנשים בכלל צורך בנעלים התקשר הביתה
ואומר לאשתו תקשיבי עשיתי טעות אין פה בכלל צורך בסנדלרים כי כולם הולכים יחפים
ניסיתי בכמה ערים כולם הולכים יחפים אני חוזר הביתה ביום ראשון הקרוב
נו אמרה אשתו תבוא ונטכס עצה מה לעשות הלאה
בינתיים הסנדלר השני סיים את סידוריו ותפס טיסה ליום שני הקרוב
הוא כולו היה נרגש לקראת הטיסה
והזמן הלך וקרב והנה הוא מוצא את עצמו טס לאפריקה
איך שהוא יורד מהמטוס הוא השתהה למראה עיניו כולם יחפים
WOW כמה עבודה יש לי פה אמר לעצמו ולא מאמין נסע
לעיר השנייה גם שם כולם יחפים מיד התקשר לאשתו
תקשיבי אנחנו הולכים להיות עשירים
למה הקשתה אשתו כי כולם פה יחפים כולם הולכים בלי נעליים
מיד חיפש חנות ביקש מאשתו לשלוח לו ציוד
וכמויות גדלות של נעליים מכול המידות והמינים
הוא פתח את החנות ומיד צבאו לחנותו אלפי קליינטים
כדי לרכוש נעליים הוא לא הספיק לעבור את היום
ומכר את כול מרכולתו מיד פתח מפעל ליצור נעליים
פתח סניפים בכול עיר והבן אדם הלך והתעשר
ופתח סניפים נוספים ומפעלים נוספים בכול יבשת אפריקה
והפך לאחד מעשירי העולם.
אז תבינו ידידי הכול זה המחשבות שלנו וכיצד אנו רואים את הדברים
הגב עם ציטוט