ישראל


האוצר יצא עם תכנית "נטו משפחה", ובה הוכרזו שורה של הקלות מיסוי והטבות המיועדים למשפחות ולעובדים מהמעמד הבינוני. בין היתר דובר על סבסוד דיפרנציאלי של צהרונים, הגדלת הזיכוי במס, הגדלת מענק העבודה, וביטול מכסים ומיסי קניה על מכשירי סלולר ובגדי תינוקות. עלות התכנית מוערכת בכ-4 מיליארד ₪, והיא ממומנת מעודפי גביה שקיימים בתקציב המדינה לפי האוצר. בנק ישראל, המצוי לעתים קרובות במחלוקת עם האוצר, יצא בהודעה תומכת, וטען כי רוב הצעדים עומדים באסטרטגיה של עידוד התעסוקה, וצמצום העוני בקרב משפחות עובדות. עם זאת מציין, הבנק כי התכנית מצמצמת את הרזרבות שתוכננו בתקציב הדו-שנתי, ולכן ממליץ הבנק לייצר מקורות תקציביים תוך שמירה על יעד הגרעון וצמצום של יחס החוב-תוצר של ישראל (כיום כ-62%).


תוך כך, מעדכנת הלמ"ס כי התוצר גדל בשיעור של 5.1% במחצית השניה של 2016, לאחר גידול של 3.9% ו-2.2% ב-2 המחציות הקודמות בהתאמה. בחינה רבעונית מעלה כי המשק צמח ב-6.3% (עודכן מ-6.5% בקריאה הקודמת). הצריכה הפרטית עודכנה ל-3% (מ-3.8%), לאחר, שכזכור, הוטה מעלה עקב העליה ביבוא כלי רכב. סעיף ההשקעות גם כן הוטה מעלה עקב ההשקעות של אינטל (שנסתיימו) ועלה ב-7.8% (עודכן מ-8%). לגורמים חד- פעמיים אלה התייחס בנק ישראל בהמלצתו לא להיסמך על קצבי הגידול של 2016, ולמציאת מנועי צמיחה נוספים (השקעה בפריון, בהון אנושי וכו').


סקר אמון הצרכנים על-פי הלמ"ס עלה במרץ ל-11%- מ-16% בפברואר, ובכך תיקן מגמת ירידה מתונה שנרשמה ב-3 החודשים האחרונים. העליה נבעה בעיקר מאופטימיות הציבור לגבי חסכון של משק הבית. נראה כי התכנית הכלכלית תסייע להגביר את אופטימיות משקי הבית לעתיד, ובכך תתרום לצריכה הפרטית של משקי הבית.





שוק האג"ח


תשומת הלב העולמית ממוקדת כעת בעיקר בבחירות בצרפת, עקב חשיבות תוצאותיהן לגבי עתיד גוש האירו. זאת, כאשר בשבוע האחרון היתה ניכרת התחזקות של הצדדים הקיצוניים, מימין ומשמאל המפה הפוליטית, המצדדים ביציאה מגוש האירו. לצעד כזה עלולות להיות השלכות כבדות על כלכלת גוש האירו, ועל הכלכלה העולמית. הפיגוע בסוף השבוע חידד את החשש כי הצדדים הקיצוניים יתחזקו על חשבון הכוחות ממרכז המפה הפוליטית. עם זאת, התגובה בשווקי האג"ח לאחר הפיגוע היתה קצרה יחסית, ולקראת סיום המסחר ביום ו' נותרה ללא שינוי יומי ברוב השווקים. בארה"ב היא נסגרה ברמה של 2.25%, לעומת כ-2.2% בתחילת השבוע. המרווח מול התשואה המקומית המקבילה הצטמצמה בשבועיים האחרונים בכ-15 נ"ב לרמה של 5 נ"ב (לטובת התשואה האמריקאית).


בשוק המקומי נרשמה עדיפות לאפיק הצמוד, ברקע לעליית המדד שפורסמה בסוף השבוע הקודם, שהפתיע מעט את השוק. בטווח הבינוני (2-5 שנים) נרשמה עליה בציפיות האינפלציה של כ-12 נ"ב, בהשוואה לציפיות לפני המדד. המדד עלה ב- 0.3% במרץ, וב-0.9% ב-12 החודשים האחרונים. בעיקר השפיעו העליה במחירי השכירות והעליה בסעיף ההלבשה, עקב הקדמת הדגימה של הלמ"ס את מבצעי הקיץ. לכן יתכן וצעד זה ימתן מעט את העליה העונתית במדד אפריל. עם זאת, לצעדים המוצעים על ידי האוצר ישנה השפעה חיובית על הצריכה עקב עליה בהכנסה הפנויה. בשוק הקונצרני שלטה מגמה דומה בה תל בונד 60 הצמוד עלה ב-0.62% ותל בונד שקלי ירד ב-0.11%. המרווח מול הממשלתי המקביל עומדת הבוקר (א') על 1.26% ו-1.65%, בהתאמה.





מט"ח


ללא פרסום של מדדים מרכזיים של מקרו כלכלה בעולם, המשיך סדר היום הפוליטי להשפיע. כאמור, הבחירות בצרפת החלות היום, מרכזות את מרכז תשומת הלב. האירו דווקא התחזק בכ-1% מול הדולר לכ-1.07$. בבריטניה ביקשה ראשת הממשלה לזכות באמון הציבור בבחירות "בזק" ביוני. הסקרים מראים כי קיימת לה תמיכה גבוהה, והציפיה היא כי הצלחתה תוכל להביא להסכם מתון של "ברקזיט" עם האירופאים, לכן הפאונד בלט בהתחזקות של 2.27% השבוע. ממשל טראמפ מתקרב ל-"100 ימי החסד", והיכולת להעביר את תוכניותיו עומדת לנגד עיני המשקיעים. שר האוצר דיבר ביום ו' על קידום התוכנית הפחתת המיסים. מדד הדולר ירד השבוע לרמה של 99.75 נק', לעומת 100.5 נק' בתחילת השבוע.


בזירה המקומית דווקא התחזק הדולר ב-0.46%, ואילו האירו ב-1.07%, על רקע התחזקותו העולם השבוע.





מניות


המתיחות הפוליטית באירופה העיבה מעט על שוקי המניות האירופיים, ואלה ירדו בממוצע בכ-0.5%. בארה"ב, דווקא בלטה האופטימיות לאור העליה בהתכנות להורדת המיסוי עם עליה בכל המדדים העיקריים. הסקטורים שנהנו מכך היו מניות הטנולוגיה, התעשייה והצריכה המחזורית. גם בשוק המניות המקומי בלטה מגמה חיובית בהובלת סקטור הבנקים (3.7%). בנק דקסיה ישראל (11.3%+) הכריז על תכנית אסטרטגית שמתעתדת להעלות את התשואה להון לרמה של 10%.





ארה"ב


נתוני המאקרו, שלא היו בעיקר הפוקוס של המשקיעים השבוע, התנהלו במגמה מעורבת. ספר הבז' מתאר את שוק העבודה כ"מתוח", כאשר בחלקים מסויימים במדינה יש קושי באיוש משרות (בעיקר בעובדים מיומנים). עקב כך, צפוי לראות עליה בקצב עדכוני השכר. מצד שני, הבנק לא מזהה עדיין כי יש לכך השפעה ניכרת על רמות המחירים במשק. אבחנה זו החלישה את הדולר, שכן קצב עליית הריבית תלוי בהיווצרותה של אינפלציה. מדד האינדיקטורים המובילים עלה ב-0.4% במרץ מעל הצפי ל-0.2%, ולאחר עליה של 0.5% בפברואר.


שוק הנדל"ן ממשיך להיות במגמה חיובית: נרשמה ירידה בקצב התחלות הבניה לרמה של 1.22 מ' יח"ד במרץ, אולם אילו עדיין מצויים ברמה גבוהה. אישורי הבניה שמרו על רמה גבוהה של 1.26 מ'. מכירות הבתים הקיימים עלו ב-4.4% במרץ, והם מצויים בשיא של כ-10 שנים.


היצור התעשייתי עלה ב-0.5% במרץ, כצפוי, אולם המגמות בו היו הפוכות מחודשים קודמים: היצור במפעלים ירד לאחר ירידה ביצור כלי רכב וחלקים, לעומת עליה ביצור חשמל ומים. הניצולת ביצור עלתה ל-76.1% לעומת 75.4%, אך פחות מהצפי ל76.3%. הסקרים האזוריים של ניו-יורק איכזבו מעט כשעלו פחות מהצפי: בניו יורק ב-5.2 נק' לעומת 15.2 נק', ובפילדלפיה 22 נק' לעומת צפי ל-25.6 נק'.

תפנית-דיסקונט