השבוע החולף היה שלילי בעולם אך דווקא הבורסה המקומית הציגה איתנות יחסית. בין אם בשל פתיחה אופטימית בארה"ב ובין אם בעקבות דילוג על סופ"ש אגרסיבי נדמה כי המשקיעים המקומיים רחוקים מלהתרגש: הקרנות שמרו על יציבות ופדו כ 15 מליון ₪ בלבד; הסטיה קפצה אך איבדה גובה בהמשך ונדמה כי השוק משדר בעיקר המתנה לתיקון ירוק וכל זאת בזמן שאירופה רושמת השבוע הגרוע מאז 2011 וארה"ב את פתיחת השנה הגרועה מזה כ 100 שנים.

העוקבים אחר הסקירות אינם מופתעים כלל. בסקירה האחרונה לפני שבועיים (בשבוע החולף פורסמה ההערכה השנתית) חזינו ירידה של הדאקס למרות קפיצה אל רמת 10,300 הנקודות לכל הפחות, היעדר ראלי סנטה קלאוס ושבירת 2000 הנקודות בוול סטריט. כל ההערכות התאמתו במלואן ולמעשה מוחקות את התשואה השנתית של 2015 בשבוע בודד אך ההאשמה הסינית מדויקת חלקית בלבד ונתיחס לכך בהמשך הסקירה.

בחזרה לשוק המקומי, שוב אנו רואים קפיצה במדד התלבונד עם הגעה לרמה הקריטית של 310-11. הדבר דומה גם בנגיעה של מדד הבנקים את רמת 1300 ובסה"כ פרמטרים אלו מדגישים את פעילות והעדפות הציבור. למשוואה זו צריך להוסיף אלמנט נוסף הוא תשואות הגמל והפנסיה בשנה החולפת. עפ"י ההערכות ממוצע הקופות עומד של 1.5% תשואה חיובית, קרי בניכוי דמי ניהול ואינפלציה זוהי תשואה שלילית. נוסיף על כך את השבוע הראשון של 2016 וגם כאן עולה השאלה עד כמה הציבור באמת סבלני עם אפיקי השקעה אלו. יש לזכור כי בסביבות 45 מיליארד ₪ הם כספים נזילים: קה"ל שלאחר שש שנים, קופ"ג/פנסיה טרם הרפורמה וכן הלאה. בניגוד לשיקול ה 35% מס הקיים לחלק מהמפקידים אין שיקול זהה למי שיכול למשוך כספו באחת וזוהי הבעיה האמיתית של המעוף. עוד חזון למועד ולא די בירידה של 10% במדד בכדי להכניס השוק לפאניקה אלא שבהמשך השנה, וכפי שציינו בסקירה השנתית, לא ניתן לפסול גם רמת 1300 במעוף ומשם אנו מניחים כי כבר יווצר כדור שלג. כאמור בטווח המיידי חשוב לציין כי אנו מצפים לתיקון נקודתי. התיחסנו מעלה להעדפות ופעילות הציבור והגם שקרוב לודאי שיהא מדובר בשבוע שלילי נוסף לא נקבל רצף אדום כפי שרבים חוששים ממנו.

הפאניקה בשווקים עושים טוב ליצואנים ורע לשקל עם קפיצה של הדולר לרמת 3.93 והיורו בואכה רמת 4.3. ניתן היה לשער כי בנק ישראל ינצל ההזדמנות להקטין מעט חשיפה, הן משום היתרות העצומות והן בכדי להותיר בידו יותר יכולת קניה למצב ירידה. בפועל בנק ישראל ממשיך לנהוג כעדר ורוכש ללא הבחנה בשער המטבע. בדצמבר נרשם גידול של 1.4 מיליארד דולר ביתרות המט"ח וחצייה לראשונה של רף ה 90 מיליארד. כ 900 מליון דולר מסכום זה היה ברכישות של בנק ישראל בכדי לתמוך בשער המטבע אלא שבפועל, כפי שמכיר זאת כל סוחר ממוצע, בנק ישראל ממשיך למצע את שער הקניה מעלה. אם בעבר השער הממוצע (ועסקנו בכך לא פעם בסקירות קודמות) עמד על סביבות 3.8 בחודשים האחרונים בנק ישראל כבר מגרד את רמת 3.85. אין שום סיבה לרכישות אלו ובפרט שהדולר נחלש בעולם והתנועה מעלה הינה טבעית אלא שאין איש בבנק שעוצר רגע ופועל כפי שמשקיע חכם, או אפילו כזה הרוצה לווסת את השוק (וזאת כמובן המטרה של הבנק) פועל. המשבר האסייתי הוא הזדמנות עבור הבנק אם לא למימוש אז לפחות ללקיחת אויר אלא שבבנק לא ממהרים לקחת הפסקה והחשיפה יוצאת הדופן לנכס אחד הינה מסוכנת ביותר.

והמשבר האסייתי כאן בכדי להישאר. שלל סיבות יש לירידה החדה אך בקיצור רב זה מה שקורה כשהשלטונות מווסתים הבורסה: לאחר חצי שנה של איסור מכירת מניות מצד בעלי עניין ומחזיקים גדולים כמו גם הכבדה על פעילות שורט עד כדי העדרה צפויים להתבטל צעדים אלו ולכן הלחץ בשווקים. המשקיעים יודעים כי מדובר על פירמידה ולכן מקדימים מבעוד מועד הבריחה ולא מן הנמנע כי הממשל בסין יחדש הצעדים במהלך החודש הקרוב. אמת כי מדד הייצור התעשייתי איכזב בגדול וכך גם יתר הנתונים מהמדינה אבל צריך לזכור שבניגוד לפד או דראגי לממשל בסין יש עוד שלל כלים מוניטארים ולמרות שכבר החל בשנה החולפת בהתערבות גסה אין מדובר על ריבית אפס או תכנית הקלה שכבר יצאו לדרך. ההיפך הוא הנכון. אם ישנה מדינה שתוכל להוות משקל נגד להאטה הרי שזוהי סין ולכן החשש מפני מפולת מיידית אינו מוצדק. הפיחות ביואן הוא נגזרת של חשש זה ובודאי שהפסקת מסחר פעמיים בשבוע עם ירידה של 8% לא נגרמת בגלל פיחות (אנו מחריגים את בורסת שנחאי מהמשוואה שכן הערכנו בסקירה השנתית כי בורסה זו יכולה בנקל לאבד גם כ 30%-40% והיא יותר קזינו מבורסה).

סין לכשעצמה יכולה להוריד השווקים כפי שהתרחש בשבוע האחרון אך לשם מפולת אמיתית צריך שיחברו אליה גורמים נוספים. שני עניינים עומדים על הפרק באופן מיידי. הראשון הוא מחיר הנפט שנושק ל 32 $/חבית עם שפל של 12 שנה ואופק לא ברור. הדבר מוביל את מרבית החברות בתחום הממונפות לעילה בפני סימן שאלה בנוגע ליכולת עמידת תשלומי האג"ח וכבר כעת ללא קפיצה בזהב השחור מדובר על משבר גלובאלי שהוא עניין של זמן. הנעלם השני הוא נתוני הצמיחה במדינות המערב בדגש על אירופה ויפן. יפן אחרי תכנית הקלה ברוטאלית לא מצליחה להתאושש ואילו באירופה לראשונה מזה זמן אנו רואים היפוך בנתוני הצמיחה. עוד רגע דראגי יזדעק ויבטיח שוב ניסים ונפלאות אבל המשקיעים כבר קיבלו ממנו מתנה בדצמבר ולכן לצפות למתנה נוספת בינואר-פברואר זהו תרחיש מופרך.

בד בבד ארה"ב ממשיכה בשלה עת המשק האמריקני מוסיף בדצמבר 292 אלף משרות ושומר על 5% אבטלה בלבד. בנתונים אלו אין ספק בנוגע להעלאת הריבית הקרובה, ואע"פ שפרוטוקול הפד מהשבוע החולף מלמד כי ההעלאה האחרונה לא היתה "בלב שלם" עדין הנתונים פשוט טובים מבכדי למנוע העלאה נוספת. אז נכון שהכותרות עוסקות בעיקר בפתיחת השנה השלילית אבל היינו כבר ברמות הללו וכרגע אנו רואים בעיקר דשדוש / ירידות מתונות 1930-1850 המוכר מ 2015 ולא מפולת מעבר לפינה. בפריזמה רחבה יותר חודשית ורבעונית אנו בהחלט עתידים לרדת אל מתחת לשפל שנתי ויתכן שהדבר אף יהפך לירידות חדות ורמז לכך ניתן השבוע מבחינת מחזורי המסחר ופעילות הקרנות בארה"ב: מחזורים הגדולים ב 30% ממחזורי העליה וקפיצה של 50% בקצב פדיונות הקרנות ולראשונה אף פדיונות שלילייים בקרנות חו"ל (עבור משקיעי וול סטריט). אם תהא זו מפולת היא תהיה אחת ההפוכות בהסטוריה – הציבור האמריקני מממש אחזקות במשך 41 שבועות ברציפות דרך קרנות ותעודות ואילו מוסדיים מגדילים חשיפה באופן עקבי ומספקים תמיכה שכנגד. עד אז הנטיה עודנה באופן ברור מטה אך בצורה מתונה ביחס לשבוע החולף.

מניות ומגזרים
  • בכל המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.


שבוע טוב ומוצלח !