ישראלים רבים המשקיעים בבורסה בתל אביב, חולמים בעצם על הדבר האמיתי – כלומר לסחור ולהשקיע בבורסה בארצות הברית, ומהרבה סיבות מסתבר.
אז לאלה שחולמים על אמריקה, הנה מבוא להשקעות בבורסה בארצות הברית – בבורסות של ניו יורק, ויש כמה כאלה, תמונת המצב אחרת לגמרי משוק ההון הקטן בישראל, שם מחליפים ידיים בכל יום מניות בשווי מאות מיליארדי דולרים, הרבה יותר קשה להריץ שם מניה או להשפיע על שערים למשל. השוק פשוט גדול מדי. עמוד השדרה של הבורסות בארצות הברית הם כמובן שלושת המדדים המרכזיים: הנאסד”ק, הדאו-ג’ונס והאס אנד פי 500, שהם הפופולאריים והמוכרים ביותר לכל המשקיעים בעולם.
אז לאלה שרוצים לסחור בניו יורק הנה צרור עצות וטיפים:
1. זכור, בחו”ל העמלות נגזרות ממספר המניות שאתה רוכש ולא משווי ההשקעה. ברוב המקרים העמלות בארצות הברית נמוכות מאשר בארץ, אבל ברוב המקרים תיאלץ לבצע שתי פעולות, האחת המרת שקלים לדולרים והשנייה לרכוש בעזרת הדולרים את המניות שרצית. כלומר עוד פעולה ועוד עמלה.
2. יש ללמוד את שיטות המסחר של הבורסה בניו יורק. המצב אינו דומה לישראל. הבורסה בניו יורק פועלת בשעות אחרות מישראל, היא בורסה משוכללת יותר המעניקה אפשרויות רבות יותר. אפשרויות כגון מכשירים פיננסיים שונים מהמוכרים בישראל, כמו למשל ETF שזהו שילוב של תעודת סל וקרן נאמנות פתוחה, מוצר שאינו קיים בישראל. בבורסות ארה”ב מוצעות למשקיעים יכולות נרחבות לבצע מסחר בשורט. מה שמתאפשר בישראל רק במספר מניות קטן, פותח בארצות הברית עולם רחב וחדש למשקיעים הישראליים.
3. למרות האמנה למניעת כפל מס שיש בין ישראל וארה”ב, יתכנו מצבים בהם משקיע ישראלי בבורסה בניו יורק ישלם מיסים גבוהים. לכן יש לקבל ייעוץ מקצועי מוסמך לפני שפותחים חשבון מסחר.
4. אגב חשבון מסחר, לישראלי שמתחיל להשקיע בניו יורק – אין חובה לפתוח חשבון דווקא בבנק או בבית השקעות אמריקאיים ולשלם עמלות גבוהות ודמי ניהול שערורייתיים. אפשר לסחור בבורסה בניו יורק בצורה פשוטה וזולה למדי – בעזרת פלטפורמת מסחר מקוון, כסוחר עצמאי המבצע את פעולות הקניה והמכירה בעצמו מהמחשב הביתי.
5. הפתרון – מסחר עצמאי. כבר יותר מעשור שהאפשרות לסחור באופן עצמאי מהמחשב האישי מאפשרת לישראלים לחסוך בעמלות ולשלם סנטים בודדים כעמלה.
6. ישראלי המבקש לסחור בארצות הברית חייב לשלוט בשיטות הניתוח הטכני, מכיוון שאין סיכוי להכיר את אלפי המניות הנסחרות בבורסות, מסחר על פי מדדי הניתוח הטכני יכול לאפשר זיהוי הזדמנויות השקעה רווחיות. כלומר יש צורך לדעת לקרוא גרפים, להבין מהם “נרות יפניים” ולגבש אסטרטגית מסחר מתאימה.
זהו מבוא קצר “על קצה המזלג”, משהו שרק פותח את התיאבון. אבל זכור – כל מי שמתחיל לסחור בארצות הברית באמצעות פלטפורמת המסחר הממוחשבת, לרוב כבר לא יוכל בפועל לחזור לשיטות הישנות וסביר שישכח די מהר היכן נמצא בכלל סניף הבנק שלו.
רקע על השקעות ב-ETF
בתחילת שנות ה-2000, כמה מכשירים פיננסיים חדשניים החלו לצבור תאוצה בשוק ההון בארה”ב. מכשירי השקעה אלו ניסו להתגבר על משבר בועת האינטרנט ולהחזיר את אמון המשקיעים בשוק.
אחד המכשירים האלה הוא ה- Exchange-Traded Fund) ETF). מדובר על קרן נאמנות סחירה בבורסות של ארצות הברית, אך למעשה לא ניתן להשוותה לקרן נאמנות כפי שהיא מוכרת מהשוק הישראלי. בפועל קרנות ETF מהוות שילוב של תעודות סל מחקות ושל קרנות נאמנות פתוחות. המשקיע הישראלי המחפש אפיקי השקעה חדשים, יכול, מאמצע העשור הקודם, להשקיע באמצעות קרנותETF הנסחרות בבורסות ארה”ב ולנצל את יעילות השוק שמעבר לים לעשיית רווחים. אבל כדי להבין איך ה-ETF פועלות, עלינו להבין את הרקע על השקעות ב-ETF ובעיקר את ההבדלים בינן ובין תעודות הסל המחקות שאנו מכירים. אמרתי כבר שמדובר במכשיר פיננסי שהוא מעין שילוב של תעודת סל מחקה לקרן נאמנות. נסביר: בעוד שתעודת הסל מעצם הגדרתה, מתחייבת למשקיע לחקות “אחד לאחד” את המדד שאחריו היא עוקבת, הרי שקרן ETF מתנהגת כמו קרן נאמנות גמישה שאינה מחויבת לייצג “אחד על אחד” את מדד הייחוס שלה. כלומר, בעוד שתעודת הסל תספק בדיוק את תשואת המדד שאחריו היא עוקבת, הרי שב-ETF מדובר בגמישות רבה יותר בניהול ההשקעות. גמישות זו מאפשרת למעשה לקרנות ETF לפתוח פער של כמה אחוזים למול מדד הייחוס שלהן (פער חיובי או שלילי). יש לציין שגם תעודות הסל וגם ה-ETF הן בפועל נכסים פיננסיים הסחירים לאורך שעות פעילות הבורסות הרלוונטיות, ולכן המחיר מושפע גם מכוחות הביקוש וההיצע.
בתעודת סל, כוחות ההיצע והביקוש בנכסים המרכיבים אותה, זניחים יחסית מבחינת ביצועי התעודה, משום שהיא מחזיקה במדויק את מרכיבי המדד שאחריו היא עוקבת. בקרנות ETF המצב שונה מכיוון שה-ETF אינה עוקבת במדויק אחר הרכב הנכסים של מדד הייחוס, זה בדיוק כמו קרן נאמנות שמגלה גמישות ולא צריכה להכניס אליה את כל מרכיבי מדד הייחוס שלה. כך יכול להיווצר מצב שבו ETF יכולה למעשה להתנהג בשונה מתעודת סל ולפתוח פער שיכול להגיע גם לכמה אחוזי תשואה. פער כזה יאפשר למשקיע לייצר תשואה עודפת על מדד הייחוס לעומת תעודת הסל שבה תמיד המשקיע יקבל את תשואת המדד עצמו, בלא עדיפות ומבלי שיוכל להכות את השוק ואת המדד “שלו”.
הבדל בולט נוסף מתייחס לנקודת המכירה, כששיטת החישוב לפדיון הינה שונה. בעוד שתעודת סל למעשה מחושבת במכירתה על פי השינויים בשער המדד שאחריו היא עוקבת, הרי שבמכירתETF ערך הפדיון מחושב על פי שווי הנכסים שה-ETF החזיקה בעת מכירת היחידות שלו, ממש כמו קרן נאמנות.
מאפיין בולט נוסף, הרלוונטי מאוד למשקיע הישראלי, הוא שבהחזקת ETF חוסך המשקיע הישראלי דמי ניהול, מכיוון שדמי הניהול של קרנות ETF נמוכים משמעותית מדמי הניהול של קרנות הנאמנות. גם ה-ETF המנייתיות גובות דמי ניהול שנתיים של כ-0.2% בממוצע, נמוך בהרבה מקרנות נאמנות מנייתיות ישראליות העלולות גם לגבות 2% דמי ניהול שנתיים.
אין בסקירה זו משום המלצה לרכוש את המוצר הפיננסי הנקרא ETF, פשוט כדאי שמשקיעים ישראליים יכירו אותו ואת יתרונותיו על פני קרנות הנאמנות המקומיות.
מקור המאמר
הגב עם ציטוט