איך רציתי שזה יבוא
וכשזה בא זה עבר כל כך מהר
ועכשיו כשזה כבר עבר ואני מהרהר
פשוט זה מובן אבל לא נתפס
כי כל כך רציתי שזה יגיע אפילו מידי פעם
הבטתי על לוח השנה . לראות כמה זמן נשאר
עד שזה יבוא ספרתי את הימים והוצפתי
בהרגשה נהדרת שהזמן התקדם כל כך בזמן
כאילו הכל היה מתוכנן כאילו שזו הייתה מהות הבריאה
אבל לא כך היה הכל היה נברא וקרה רק במחשבות
והמחשבות כמובן לוקחות אותנו לכל מקום
הכל תלוי במהותן אם הן מחשבות טובות או רעות לשם נגיע
אבל בתכלס הם הגורם למה שיהיה ויקרה לנו
כי הרבה ראיתי במעט שנות חיי
למשל שלים יש את הכי הרבה אמביציה והתמדה
הוא כל היום מייצר גלים והם מתנפצים על החוף והוא לא מתייאש
הוא ממשיך ליצר גלים והירח גם הוא כל יום יורדת מימנו חתיכה והוא חוזר להיות שלם
ואתם יודעים למה הם לא מתייאשים ? ולא רק זה הם נשארים לנצח
ואנחנו עם כל השכל והמחשבות יום אחד נעלמים
כי אנחנו חושבים אז מה המסקנה?