עיקרי הדברים
· הורדנו את תחזית האינפלציה השנתית ל-1.1% בעקבות הפטור ממע"מ על מוצרי יסוד, שעל הפרסומים, אמור להיות מוטל בחודשים הקרובים.
· האינדיקאטורים האחרונים ממשיכים להצביע על המשך התרחבות בפעילות המשק, במיוחד בצריכה הפרטית שצפויה לקבל חיזוק מהגדלת תשלומי העברה.
· שיעור האבטלה נותר יציב בחודש מרץ, אך שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד בחדות, בעיקר בגילאים הצעירים. הגדלת תשלומי העברה עלולה להחריף את הירידה בהשתתפות בכוח העבודה.
· למרות אי הורדת הריבית בישראל, השקל לא בלט בעוצמתו בשבוע שעבר בהשוואה למטבעות האחרים. שוק האג"ח הישראלי דווקא בלט בתגובה מינורית יחסית לעליית התשואות בחו"ל. אנו עדיין מעריכים שהסיכוי להורדה נוספת של הריבית יחסית נמוך.
· למרות נתוני הצמיחה הנמוכים לרבעון הראשון, באינדיקאטורים השוטפים בארה"ב מסתמן שיפור לעומת תקופת החורף.
· לאחר ההפסקה של שמונה שנים, עליית הריבית חוזרת לסדר היום של ה-FED. אנו מעריכים שהריבית בארה"ב תעלה ברבעון השלישי.
· למרות שעליית התשואות באירופה נראית יותר כמימוש רווחים, ההתפתחויות הכלכליות בה מצדיקות רמת תשואות גבוהה יותר.
· דוחות החברות האמריקאיות טובות יותר מהציפיות אך תוצאות החברות מצביעות על ירידה במכירות וירידה בשיעור הרווח. גם בנטרול השפעת חברות הנפט עדיין מורגשת חולשה בהשוואה לרבעונים הקודמים.
· לפי הנתונים של בנק ישראל, השתפר משמעותית המצב הפיננסי של החברות הבורסאיות.



מאקרו ישראל.
ההשלכות של הרכבת הקואליציה יהיו הגדלת הגירעון, הגדלת צריכה והורדת מדד המחירים

ההבטחות הכספיות לשותפים בקואליציה יגיעו ככל הנראה לכ-6-7 מיליארד ₪, רובן יכנסו לבסיס התקציב ויחייבו מציאת מקור מימון קבוע. כעת, ההתאמה הנדרשת בתקציב לשנת 2016 תגדל לכ-15 מיליארד. אנו מעריכים שהממשלה לא תוכל לעמוד ביעדים ותבחר להגדיל את הגירעון.

ביטול מע"מ על מוצרי יסוד צפוי להוזיל את מדד המחירים בכ-0.2%-0.3% (תלוי בהגדרת מוצרי יסוד). הורדנו בינתיים את התחזית השנתית ל-1.1% מבלי לעדכן את התחזיות החודשיות עד שיוחלט מועד החלת הפטור.

שיפור בצריכה הפרטית ממשיך להיות ניכר יותר מהתרחבות במגזר העסקי
המדד המשולב של בנק ישראל מצביע בבירור על שיפור בפעילות המשק בשנת 2014. נתוני המכירות ברשתות השיווק שעלו בחודש מרץ בשיעור יחסית גבוה, משקפים שיפור עקבי בצריכה הפרטית.
הפרמטרים של הפעילות במגזר העסקי, בעיקר היצרני, לא משקפים האצה, אלא התרחבות בקצב דומה לחודשים הקודמים.

ירידה בהשתתפות בכוח העבודה עלולה להחריף בעקבות הגדלת תשלומי העברה
נתוני שוק העבודה לחודש מרץ הצביעו על יציבות בשיעור האבטלה ברמה נמוכה, תוך התגברות הירידה בשיעור השתתפות בכוח העבודה שהתכווץ בחצי השנה האחרונה בכ-1%. אלמלא הירידה בהשתתפות, שיעור האבטלה היה עולה מעל 6%.
כל הירידה בהשתתפות בכוח העבודה נרשמה בגילאים הצעירים. לא ברור האם הצעירים מתקשים למצוא עבודה או בוחרים מרצון לא להיות בשוק העבודה.
הצעדים בהם מתכננת לנקוט הממשלה החדשה להגדלת תשלומי העברה בצורת קצבאות ותמיכות שונות רק יחריפו את המגמה של ירידה בהשתתפות בכוח העבודה. כתוצאה מזה, עלולים להישחק ההישגים של העשור האחרון במהלכו עלה שיעור ההשתתפות בצורה ניכרת.


מאקרו חו"ל.
סימני "סוף החורף" מופיעים באינדיקאטורים הכלכליים בארה"ב
צמיחה של 0.2% בתוצר האמריקאי ברבעון הראשון איכזבה. כל מרכיבי התוצר, למעט הצריכה הציבורית, תרמו פחות לצמיחה בהשוואה לרבעונים הקודמים.
אנו מעריכים שהצמיחה בארה"ב תתאושש בשני הרבעונים הבאים ואולי אף במהירות, כפי שהיה בשנים הקודמות. כבר בנתונים שהתפרסמו בשבוע שעבר ניתן היה לראות סימנים של תפנית חיובית:

נמשך שיפור בשוק הנדל"ן למגורים, כאשר מכירות הבתים יד שנייה נמצאות במגמת עלייה ברורה ומחירי הבתים עולים יחד עם העלייה בבקשות למשכנתאות חדשות.

כל מדדי הפעילות של שלוחות ה-FED האזוריות רשמו שיפור לעומת החודש הקודם, אומנם עדיין ברמת פעילות נמוכה.

מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן נמצא קרוב לשיא בתקופת אחרי המשבר.

מדד מנהלי הרכש בתעשייה נותר אומנם ברמה דומה לחודש מרץ (51.5), אך המרכיבים של הזמנות חדשות, הזמנות ליצוא והייצור עלו לרמות הגבוהות מאז תחילת השנה.


שווקים.
למרות אי הורדת הריבית, השקל לא בלט בעוצמתו בשבוע שעבר ביחס למטבעות האחרים
למרות הדיון הנרחב על החלת ריבית שלילית ואפילו ההכנות לכך הנעשות ע"י הרגולטור וע"י הגופים הפיננסיים, אנו מעריכים שהסיכוי לצעד זה יחסית נמוך.
מלבד המשך השיפור בנתונים הכלכליים, גם התנהגות השקל אינה תומכת לדעתנו בצעדים מוניטאריים חריגים. גם בשבוע האחרון, שבו נוצר הרושם שאי הורדת הריבית ע"י בנק ישראל שלחה את השקל לזינוק, השקל היה רחוק מלהיות המטבע החזק ביותר ביחס לדולר או האירו בהשוואה למטבעות האחרים.
אם בנק ישראל לא מצליח להשפיע יותר מדי על השקל, אז על שוק האג"ח דווקא כן. הציפיות לצעדים מוניטאריים נוספים הורידו את התשואה על המק"מ לשנה קרוב לאפס. מבחינת השינוי בתשואה הביצועים של האג"ח הישראלי ל-10 שנים היו בחודש האחרון בין הטובים ביותר בעולם. הבועה ממשיכה להתנפח ובנק ישראל צריך לקחת את זה בחשבון.

ההתפתחויות בכלכלה האירופאית תומכות בעליית התשואות
הסיבה לעלייה חדה בתשואות האג"ח באירופה לא הייתה חד משמעית. זה הזכיר יותר מימוש רווחים, כאשר המשקיעים נבהלו מהתשואות הנמוכות בצורה קיצונית אליהן הגיעו האג"ח.
יחד עם זאת, ישנם מספיק סיבות כלכליות לעליית התשואות באירופה. הנתונים הכלכליים השתפרו משמעותית. פיחות האירו ושיפור בכלכלה האיצו עלייה בציפיות האינפלציה באירופה אשר חזרו לרמות שהיו בהן לפני שנה.

סיום העידן בו הורדת הריבית בארה"ב כלל לא עמדה על הפרק, מעלה עצבנות בשוק האג"ח
עליית התשואות באירופה דחפה גם את האג"ח האמריקאי, למרות הנתונים הכלכליים המעורבים. הפער בין תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים לבין האג"ח הגרמני ירד במקצת. עליית התשואות בארה"ב ממשיכה להתבטא גם בעלייה בתלילות העקום.
בנוסף, ישיבתו האחרונה של ה-FED סיימה עידן בן 8 שנים במהלכו עליית הריבית לא עמדה כלל על הפרק. כעת, לפחות תיאורטית, הועדה המוניטארית יכולה להחליט על העלאת הריבית בכל מפגש וזה מכניס עצבנות רבה למסחר באג"ח.

הפער הקטן בין ציפיות האינפלציה הקצרות לבינוניות תומך בניירות ארוכים יותר
האטרקטיביות של הניירות הצמודים הקצרים ביחס לניירות הארוכים יותר (6-8 שנים) נראית נמוכה כאשר הפער בין ציפיות האינפלציה הקצרות לארוכות הנו נמוך, כפי שהוא היום. בנוסף, הורדת המע"מ על מוצרי ייסוד תפגע בעיקר בניירות הקצרים.

דוחות החברות האמריקאיות טובים מהציפיות שהיו נמוכות מלכתחילה
עונת הדוחות בארה"ב ממשיכה להיות טובה יותר מהציפיות, אך תוצאות החברות בסה"כ די חלשות. בחברות הלא פיננסיות במדדS&P500 ניכרת ירידה במכירות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעיקר בגלל הירידה במכירות החברות השייכות לענף הנפט והגז. בניכוי חברות האנרגיה, המכירות היו עולות בכ-2.1%, עדיין נמוך לעומת הרבעונים הקודמים. בנוסף, גידול ברווח התמתן. מגמות אלה ממשיכות את המגמה של הרבעונים הקודמים.

השתפר המצב הפיננסי של החברות הבורסאיות בתל אביב
מהנתונים שפרסם בנק ישראל לאחרונה עולה שמצב הפיננסי של החברות הבורסאיות בת"א השתפר משמעותית. מינוף החברות (יחס חוב להון עצמי) ירד ברבעון הרביעי של שנת 2014 לרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. במקביל, השתפר כושר שירות החוב של החברות הנמדד כיחס בין סך רווחי החברות לתשלומי הריבית והקרן השוטפים.