מחירי הסחורות המשיכו לצלול בחדות בחודשים האחרונים ונמצאים בשפל היסטורי שלא נראה זה שנים רבות. אחת הסיבות לכך היא ההאטה בצמיחה שחוות מרבית המדינות המתפתחות, ובראשן סין כמובן. אחרי שנים ארוכות של תנופת בניית תשתיות, שהצריכה כמויות אדירות של חומרי גלם מכל העולם, בסין יש כבר מספיק דירות לאכלס את כל המהגרים לערים בעשור הקרוב. אולי אפילו לזמן ארוך יותר. הירידה בהיקפי הבניה בסין ובמדינות נוספות, הובילה לירידה דרמטית בביקושים לחומרי גלם רבים, מה שגרר ירידה ניכרת במחירים.

מצד שני, תהליך העיור המואץ של האוכלוסיות החלשות במדינות המתפתחות ממשיך להגדיל את צריכת המזון והאנרגיה שלהם. להאכיל מיליארדי סינים, הודים וברזילאים אינה משימה פשוטה, והיא מחייבת כמויות אדירות של סחורות חקלאיות. תמונה דומה נראית גם בצריכת האנרגיה. עם זאת, ההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרות לחקלאים להניב יותר תוצרת חקלאית לכל דונם ולחברות הנפט להפיק כמויות גדולות יותר של נפט בעלות זולה יותר. בנוסף, אם פעם הן היו מסוגלות להפיק נפט רק ביבשה או בקרבת החוף, היום באפשרותן לשאוב נפט גם בלב ים. התוצאה היא עלייה משמעותית בהיצע של הזהב השחור.
לפי הנתונים, בסוף מרץ גדלה כמות המלאי של הנפט הגולמי ב-8.17 מיליון חביות לעומת הצפי לגידול של 5.1 מיליון חביות בלבד, וזאת לאחר גידול של מעל ל-9 מיליון חביות בחודש פברואר. בכך מגיע מלאי החביות בארה"ב לשיא של כל הזמנים - 450 מיליון חביות. בעיית המלאים הגדלים אינה ייחודית לארה"ב. גם בסין נרשם גידול שכזה, והמלאי הסיני נמצא גם הוא בשיא של כל הזמנים. זה עלול להוביל לירידה בייבוא הנפט על ידי סין, יבואנית הנפט הגדולה ביותר בעולם.

כלכלני המדינות החברות בארגון אופ"ק אינם אופטימיים. לפי הערכותיהם, קיים היום בעולם היצע עודף של 1.5 מיליון חביות נפט ליום. היות והחברות באופ"ק הצהירו כבר מספר פעמים שהן לא מתכוונות להאט את קצב הפקת הנפט בקרוב, אפשר להעריך כי האיזון בין הביקוש להיצע לא ישתנה בעתיד הקרוב. במילים אחרות, למרות עלייה מסוימת בביקוש לדלקים בארה"ב, כשסין מייבאת פחות נפט ואירופה שקועה עמוק במיתון כך שצריכת הנפט שלה בשפל, זה מגדיל את הלחץ על מחירי האנרגיה.

פרט לפער בין ההיצע לביקוש, סיבה נוספת להיחלשות מחירי הסחורות נעוצה דווקא בהתחזקות הדולר ביחס לשאר מטבעות העולם. להזכירכם, מחירי הסחורות נקובים בדולרים, וכאשר הדולר מתחזק נחלש כוח הקניה של שאר העולם לסחורות. הקורלציה ההפוכה הזו בין התנהגות הדולר למחירי הסחורות נחלשת לעיתים, אבל היא מתעצמת כאשר חלה תנודה חדה בדולר למטה או למעלה.

. בעוד מרבית הבנקים המרכזיים בעולם, ובוודאי באירופה, מדפיסים כסף ושומרים על ריבית אפסית, הפד האמריקני קרוב להעלאת הריבית הראשונה מאז המשבר של 2008. כל העלאת ריבית תגדיל את האטרקטיביות של המטבע האמריקני, ולכן תחזק אותו עוד ביחס למטבעות האחרים. כאמור, התחזקות כזו תקטין את כושר קנית הסחורות מחוץ לארה"ב, ולכן תמשיך להוריד את מחירי הסחורות. התהליך הזה לא יכול להימשך לעד - לכל סחורה יש רצפה מתחתיה כבר אין כדאיות כלכלית להפיק אותה, אבל גם לשם עדיין לא הגענו, כך שלא נהיה מופתעים אם המגמה השלילית במחירי הסחורות תימשך בעתיד הנראה לעין.