כבר מספר שנים שהנגיד מנסה להוביל לפיחות של השקל ביחס למטבעות הייצוא העיקריים של המדינה - הדולר והיורו. אולם, המצב הכלכלי היציב של הכלכלה המקומית יחד עם התאוששות איטית של ארה"ב ושקיעה של אירופה, הובילה את השקל להתחזק בצורה דרמטית מול הדולר והיורו מאז אוגוסט 2012 ועד סוף יולי השנה. ואז, הגלגל הסתובב, הכלכלה המקומית החלה להאט את קצב הצמיחה וחווינו התחממות גיאו-פוליטית באיזורנו. בנוסף, התבשרנו על נתוני מאקרו מעודדים למדי מכיוונה של ארה"ב. זה הוביל להתחזקות מהירה של השקל מול הדולר, ובימים אלו שער החליפין כבר מתקרב לרמה של 4 שקלים לדולר. גם בהשוואה ליורו נחלש השקל בחודשים האחרונים.

הפיחות הזה הוא של הנגיד מזו תקופה ארוכה. הצמיחה של הכלכלה הישראלית מתבססת באופן נכבד על תוצאות הייצוא מהמדינה, ומט"ח חזק ביחס לשקל טוב כידוע לחברות, ולכן גם לכלכלה כולה. עם זאת, כאמור, לאו דווקא המדיניות המוניטרית המרחיבה של בנק ישראל היא שהביאה לפיחות הזה. הדולר התחזק בחצי השנה האחרונה ביתר שאת מול כל המטבעות בעולם. אפשר להתווכח האם ההתאוששות הנכבדה של הכלכלה האמריקנית מקורה בעיקר בטריליוני הדולרים שהזרים הפד האמריקני למשק או לא, אבל בשורה התחתונה חייבים להסכים שהנתונים שמגיעים מארה"ב לאחרונה מעודדים מאוד. האבטלה בארה"ב ירדה בצורה משמעותית, החברות התייעלו ומציגות רווחיות משופרת ומחירי הבתים גם הם ממשיכים לנסוק. כל זה מגדיל את העוצמה של ארה"ב ומחזק את הדולר.

מנגד, היורו אמנם התחזק לאחרונה ביחס לשקל, אבל נמצא במגמת היחלשות ארוכת טווח ביחס למרבית המטבעות העולם, כולל השקל. לפני עשר שנים, יורו אחד היה שווה כמעט 6 שקלים, והיום הוא שווה בסך הכול כ- 4.8 שקלים. בניגוד לארה"ב, מרבית מדינות אירופה עדיין לא מתאוששות מהבעיות הכלכליות שלהן. האבטלה גואה, הצריכה בשפל, אין צמיחה כמעט בכלל ויש אף חשש לדפלציה. כל הדברים האלו הובילו למגמת ההיחלשות של היורו בשנים האחרונות.

יהיו הסיבות לפיחות אשר יהיו, לא רק הנגידה מרוצה מהמצב, אלא גם החברות הישראליות. כמובן שהנהנות המרכזיות הן החברות התפעוליות שמוכרות את מוצריהן או השירותים שלהן בדולרים (או ביורו), ומשלמות את מרבית הוצאותיהן התפעוליות בשקלים. עבורן, הפער בין ההכנסות במט"ח כשהן מתורגמות לשקלים, בדרך כלל גדול יותר מאשר הוצאותיהן השקליות, ומרחיב את הרווחיות שלהן בצורה ניכרת. גם חברות נדל"ן או השקעות, שנכסיהן רשומים בחו"ל וערכם נקוב בדולר או ביורו במאזן, וזאת מול חוב מט"ח או צמוד מדד, ייהנו מהתחזקות הדולר, אם כי התרומה תהיה בעיקרה להון העצמי ופחות תבוא לידי ביטוי בדוח הרווח והפסד.

רשימת החברות הציבוריות שצפויות להנות מהמצב היא ארוכה. בתור דוגמאות למספר חברות ציבוריות שלהערכתנו יציגו תוצאות משופרות ברבעונים הקרובים כתוצאה מהדולר והיורו החזקים, נציין את כימיקלים לישראל ואלביט מערכות, וכן חברות קטנות יותר כגון שלאג או פולירם.