הירידה הדרמתית במחירי הנפט, במיוחד בשבוע האחרון, הובילה לירידה בציפיות האינפלציה, להורדת תחזיות הצמיחה בעולם, לתנודתיות במניות תתי-סקטורים המושפעים ממנו במיוחד ולדחיית הצפי להעלאת ריבית תוצאה נוספת היא שהתשואות ל-10 שנים באג"ח ממשלת ארה"ב ירדו לרמה של %2.16
הסיפור הגדול של השבוע החולף ובמיוחד הימים האחרונים שלו הוא הירידה במחיר הנפט. בסוף השבוע ירד המחיר ל-66 דולר לחבית – מה שהביא לתנודות גדולות במניות הסקטורים המושפעים מכך, לירידה חדה בציפיות האינפלציה ברוב השווקים המפותחים, להורדת תחזית הצמיחה העולמית על ידי ה- OECD ולדחייה בצפי להעלאת הריבית בעולם המפותח. ירידת המחירים גם חידדה את החששות מהגורמים שעשויים להשפיע לרעה על הכלכלה הגלובלית כולה, בראשם רוסיה, אך גם דרום אמריקה.
בארה"ב קונים
הנתונים הראשוניים של המכירות בחג ההודיה וב"בלק פריידי", מעידים על עלייה גבוהה מהצפוי במכירות המקוונות, לצד קיפאון במכירות בחנויות המסורתיות. אך השורה התחתונה מסמנת את כוחו של הצרכן האמריקאי ונראה כי גם כאן ניכרות השלכות הירידה במחירי הנפט, שהשאירה הכנסה פנויה גדולה יותר – שנותבה להגדלת הצריכה.
נתוני המקרו מהשבוע האחרון לא מלמדים על צמיחה חזקה מדי, אך הם סבירים. הצמיחה בתמ"ג ברבעון השלישי עודכנה כלפי מעלה ל-%3.9, לעומת אומדן קודם של %3.5, אך הציפיות לרבעון הרביעי ירדו בשל מזג האוויר והמלאי העסקי. הצריכה הפרטית וההכנסה הפרטית נמוכות מהצפוי ב-%0.2 וגם מדד אמון הצרכנים של מישיגן נמוך מהתחזיות.
באירופה מחכים
הישיבה החודשית של הבנק המרכזי האירופי שתיערך השבוע תרכז בימים הקרובים לבטים רבים בנוגע להרחבה המוניטארית בגוש היורו. הנתונים הצפויים השבוע לגבי מדד מנהלי הרכש ועדכון התחזיות של הבנק המרכזי באירופה עשויים לספק עדויות לגבי מצב הכלכלה, כי בינתיים הנתונים חלשים אך גם סותרים. כך למשל בעוד שבאיטליה שוברת האבטלה שיא של כל הזמנים, בגרמניה היא בשפל כל הזמנים. האבטלה בגוש היורו נשארה ללא שינוי ברמה של %11.5, בעוד שאינפלציה ירדה כבר לשפל של 5 שנים לרמה של -%0.3 ובשוק ממתינים לתחזית הרשמית של ה- ECB לגבי האינפלציה ב-18 החודשים הקרובים. תשומת לב מיוחדת תינתן השבוע לוויכוחים בתוך ה- ECB לגבי ההרחבה הכמותית, כאשר הריבית בשלב זה לא צפויה להשתנות וההחלטה על רכישה של אג"ח ממשלתי (אם תהיה כזו) כנראה תידחה ל-2015. בינתיים, התשואות הממשלתיות באירופה כבר בשפל כאשר בספרד התשואות ל-10 שנים כבר מתחת ל-%2 ובצרפת הן נמוכות מ-%1.
אינפלציה – הציפיות ממשיכות לרדת
ירידת מחירי הנפט הובילה את ה-OECD להוריד את תחזית הצמיחה העולמית, בעיקר בשל ההשלכות השליליות על המדינות המפיקות את הנפט. ירידת המחירים תורגמה לירידה בציפיות האינפלציה בכל העולם, כנראה לא רק בגלל הנפט אלא גם בגלל נתוני המקרו.
בארה"ב ציפיות האינפלציה הנגזרות מהשוק ל-5 שנים הן %1.4, בגרמניה %0.3. הירידה הזו הובילה לדחיית הציפיות להעלאת ריבית למועד רחוק יותר – מה שבא לידי ביטוי בירידת התשואות הארוכות.
התשואות ל-10 שנים בארה"ב הן %2.16. גם בשוק המקומי ציפיות האינפלציה נמוכות מאוד, כאשר יש מגוון גדול של גורמים התומכים בהמשך ירידת הציפיות, כמו הורדות המחירים של החשמל והמים הצפויות בינואר, הגברת התחרות ברשתות השיווק, הירידה במחירי האנרגיה והסיכוי שלקראת בחירות.
מה עושים השבוע?
1. מניות – הנפט וההרחבות הכמותיות בעולם מעלים את השווקים
מחירי הנפט הנמוכים הביאה לעליות חדות במניות של חברות שמרוויחות מכך כמו חברות התעופה או חברות הצריכה, שנהנות מהעובדה שירידת מחירי הנפט מורידה עלויות ומפנה הכנסה פנויה לצריכה. מנגד, מניות האנרגיה ירדו בשיעור דרמתי של %6 רק ביום שישי האחרון, על רקע ההערכה כי מחירי הנפט מתקרבים לרמות שבהן כדאיות ההפקה ממאגרים רבים עשויות להיות מוטלות בספק. מחוץ לארה"ב, נראה כי ירידת מחירי הנפט טובה מאוד גם ליפן, אחת מיבואניות האנרגיה הגדולות בעולם.
יחד עם ירידת מחירי הנפט, נהנו השווקים ממה שמסתמן כפתיחה נאה של עונת הקניות לחגים. נתונים ראשוניים של המכירות בחג ההודיה וב"בלק פריידי", מעידים על עלייה גבוהה מהצפוי של %22 במכירות המקוונות, בעוד שהמכירות בקמעונאיות המסורתיות נשארו כמעט ללא שינוי. עם זאת, כל הגורמים האלה ממשיכים לתמוך בחשיפה לארה"ב כנתח הגדול ביותר מאפיק המניות בחו"ל בתיק ההשקעות.
הצד השני של ירידת מחירי הנפט הוא ההשפעות המשמעותיות שלה על רוסיה, שנראית כמו מוקד אפשרי לזעזוע בשוקי העולם. הראשונה שעשויה להיות מושפעת מכך היא אירופה. למרות נתונים כלכליים מאכזבים, הציפיות לרכישת אג"ח ממשלתי על ידי הבנק המרכזי רק הולכות ועולות – דבר שמשפיע לטובה על שוקי המניות שם. אירופה עדיין מומלצת במשקל חסר וגם בשווקים המתעוררים כדאי לגלות זהירות עם עדיפות למזרח אסיה.
בשוק המקומי הסתיימה עונת הדו"חות שהיתה ברובה מפתיעה לטובה, כאשר למעט רשתות המזון לא היו הפתעות לרעה.
להערכתנו, ברבעון 4 נראה שיפור נוסף בעיקר בחברות שצפויות ליהנות מירידה במחירי האנרגיה ומהפיחות (לדוגמה כל חברות הפלסטיקה, התעשייה וגם חברות כמואלביט מערכות וטבע שלהן הוצאות גדולות בשקלים). ייתכן גם שלאחר הביצועים המאכזים של החודשים האחרונים, המניות הקטנות והבינוניות יתנהגו טוב יותר, במיוחד לקראת 2015.
2. אג"ח קונצרני – בעד, אך הנטייה היא לדירוגים גבוהים
כמו בכל פעם שהתשואות הממשלתיות יורדות, המרווחים בדירוגים הנמוכים נפתחו בעולם גם בשבוע האחרון. ההסבר לכך נעוץ בעובדה שהתשואה האבסולוטית גם כך נמוכה והנכונות לקחת סיכון ברמות אלה נעצרת ברמה מסוימת.
גם בשוק המקומי נפתחו המרווחים במדדים המובילים, אך צריך להביא בחשבון שהממוצעים של מדדי האג"ח מטעים. הירידות המהותיות התמקדו במספר מצומצם במיוחד של אג"חים כגוןאפריקה, כלכלית , אדמה ומחזיקותיה, אשר בשל משקלם הגדול השפיעו ברמה של המדדים עצמם. כך למשל, מי שיבחן את המרווחים בקבוצת הדירוג A- יגלה כי הם %3.96 (בקונצרני צמוד), בעוד שאם ננטרל את האג"ח של אפריקה נקבל מרווח ממוצע של %2.4 (ראו טבלה). להערכתנו, מומלץ לנצל את
הירידות באג"ח הקונצרני כדי להגדיל חשיפה לדירוגים גבוהים, כמו למשל אג"ח בנקים, שבהם נפתחו המרווחים במשך כמה ימים ברציפות בשבוע האחרון.
השבוע הנוכחי הדגיש שוב את היתרון של חשיפה לאג"ח בחו"ל. הכוונה היא בעיקר לאג"חים בדירוגים של BBB ומעלה. לאור התשואות האבסולוטיות הנמוכות לא מומלצת חשיפה לאג"ח high yield.
3. תיק השקעות – פיזור לחו"ל בכל אפיק
ירידת התשואות בכל העולם, לצד השיפור במקרו בארה"ב, ירידת הנפט והנתונים על המכירות החזקות בעונת החגים מחזקים עוד יותר את ההמלצה להיחשף למניות בכל תיק השקעות. כמו שהדברים נראים, שוקי המניות במומנטום חיובי שעדיין לא מיצה
את עצמו ולקראת סוף השנה (ואולי פתיחת 2015) זו נראית כמו חשיפה חיונית.
מבחינת חלוקת התיק, לכאורה ירידת ציפיות האינפלציה ודחיית העלאת הריבית תומכת בהארכת מח"מ, אך כדאי להביא בחשבון שהתשואות הנמוכות (אבסולוטית) לא מציעות פיצוי מספק לטעמנו על הסיכון הטמון בכך. באג"ח הקצר התשואות אפסיות ממילא. לפיכך, נראה שנכון יותר להיות במח"מ בינוני שצורת בנייתו חשובה גם היא.
עדיין יש יתרון לאפיק השקלי, לאור הצפי להמשך מדדים נמוכים והמשך ירידת ציפיות האינפלציה. מנגד, הציפיות האינפלציוניות המתומחרות לשנתיים הקרובות, לשלוש שנים הקרובות וכך הלאה, נמוכות מידי לטעמנו.
הנפט והכלכלה הגלובלית
הירידה במחירים באה אחרי החלטת קרטל הנפט אופ"ק שלא להקטין את היצע החביות. כיום עומד הביקוש העולמי לנפט על 92 מיליון חביות ביום, בעוד שההיצע הוא 94 מיליון. המדינה עם העתודות הגבוהות ביותר היא סעודיה, אך מי שכרגע מוכרת את הכמות הגדולה ביותר היא רוסיה, המוכרת מדי יום 10.2 מיליון חביות נפט.
הצרכנית הגדולה ביותר היא ארה"ב, המייבאת 7.5 מיליון חביות ביום וצורכת עוד 10 מיליון חביות מייצור עצמי, בין היתר, באמצעות הטכנולוגיה של פצלי שמן. במחירי הנפט הנוכחיים, עולם ההשקעות באנרגיה משתנה כי השימוש בטכנולוגיות החדשניות היקרות יותר פחות כדאי וגם ההפקה מבארות יקרות לא כדאית. הנפט הזול ביותר מופק במדינות המפרץ בסעודיה, שעדיין מרוויחות ברמת המחירים הנוכחית, לעומת מדינות כמו רוסיה שבהן אנו קרובים לרמה שבה ההפקה לא כדאית.