התשואה של האג"ח הספרדי (ירוק) ירדה בחדות בשנה האחרונה עד כדי כך שהגיעה לרמה של ארה"ב (ורוד) הנעה סביב 2.6%. למי שהספיק לשכוח, נזכיר שרק באוגוסט 2012 אגרת החוב של ממשלת ספרד נסחרה בתשואת שיא של 6.86%, המשקפת סיכון לחדלות פירעון.
...מאז ועד היום פרמיית הסיכון של מדינות הפריפריה בגוש האירו ירדה דרמטית וזאת בעוד שהבעיות המבניות של כלכלות אלו טרם נפתרו, והפתרון גם לא נראה באופק.
נשאלת השאלה: כיצד יתכן שהמשקיעים מייחסים את אותה רמת סיכון למדינה כמו ספרד, שבה שיעור האבטלה נסק ל-25%, הגרעון תפח לשיא של 96.8%, לרמת הסיכון של הכלכלה הגדולה והמובילה בעולם? להערכתנו, ההסברים האפשריים לאנומליה זו קשורים בראש ובראשונה לכך שנהוג להשוות את אגרת החוב הריבונית של ספרד לזו של גרמניה הנסחרת בתשואה של 1.35% (תשואה הנמוכה כמעט בחצי מזו האמריקאית). כמו כן, אגרות החוב האירופאיות נקובות במטבע האירו ולא בדולר האמריקאי, על כן תשואתן מושפעות משינויים בשער החליפין. יתרה מזו, נכון להיום ישנו מחסור בעולם של אג"ח ממשלתי. על פי מחקר שביצע ג'י.פי מורגן עולה כי היצע האג"ח העולמי נמוך ב-460 מיליארד דולר מהביקושים. עובדה זו לבדה עשויה לספק הסבר לירידת התשואות הנרשמת בעולם המפותח.
ואיך כל זה משפיע על תפיסת המשקיעים את נכסי הסיכון של ישראל? מהגרף המצורף ניתן להתרשם כי תשואת האג"ח של ממשלת ישראל נמצאת במגמת ירידה עקבית וכעת פער התשואות בין האיגרת הישראלית לאמריקאית נמצא בשפל. לא מן הנמנע שגם אגרת החוב של ישראל, בדומה לספרד, תסחר בתשואה הזהה לאמריקאית ואף נמוך מכך. הגורמים המובילים להמשך מגמת צמצום הפער הינם: התחזקות השקל מול הדולר האמריקאי, יחס חוב תוצר נמצא על תוואי שיפור, יחס הנפקות שלילי בשל עלייה בפדיונות ופוטנציאל להורדת ריבית נוספת בישראל נראית באופק, בעוד שבארה"ב צפויה להתבצע העלאת ריבית בטווח הבינוני.