לפי התיאוריה המקובלת בעולם ההשקעות, לכל חברה יש שווי כלכלי הנקבע על פי ההערכות לגבי יכולתה להניב מזומנים לקופתה בעתיד. ככל שהיא צפויה להניב יותר מזומנים לאורך השנים, כך ייגזר לה שווי נוכחי גבוה יותר. לכן, בסביבה ניטרלית, מחיר המניה של אותה חברה צריך להיסחר לפי השווי הוגן הזה מחולק במספר המניות הנסחרות. בטווחי זמן של מספר שנים ומעלה, הנחת השוק היעיל הזו – שמחיר המניה שווה למחיר ההוגן שלה, אכן מתקיימת. אבל, בטווח הקצר יותר, מונע מחיר המניה בתנודתיות רבה בעיקר מאלמנטים פסיכולוגיים של אופוריה ופחד, כך שהיא יכולה להיסחר לפעמים ביוקר ולפעמים בזול בהשוואה למחיר הכלכלי שלה.
ההתנהגות הזו של עליות בעיתות כלכליות חיוביות וירידות בתקופות עליית החששות מהרעה כלכלית בעולם, נכונה כמובן גם למדדים עצמם, שהרי הם משקפים את שינוי המחיר של אותן מניות. כמובן שבלתי אפשרי לתזמן את נקודות השיא או התחתית של השווקים, אבל אפשר לקבל מושג לגבי רמת התמחור של השווקים באמצעות יחסים המשווים בין שווי השוק של החברות הציבוריות לבין תוצאות הפעילות שלהן.
היחס הפופולארי ביותר הוא מכפיל הרווח, אבל אפשר כמובן להסתכל גם על מכפילים נוספים. כשעושים את זה, מגלים כי מכפיל הרווח הנוכחי של החברות במדד ה- S&P500 למשל, המייצג בצורה טובה את תמחור שוק המניות האמריקני, עומד היום על ערך של 19.7, גבוה בלמעלה מ- 20% מהערך הממוצע שלו לאורך ההיסטוריה. זה לא אומר שהנפילה של שוקי המניות קרובה. אמנם השוק האמריקני נסחר במכפיל גבוה, אולם בערך שעדיין נמוך בהרבה מהשיא שנקבע בתחילת המאה (מעל 45) ואפילו נמוך במקצת מזה שנקבע בפיק של השוק בסוף 2007 (21).
בנוסף, נתוני הבנק המרכזי מלמדים שיש עוד לא מעט כסף השוכב באפיקים סולידיים ומניב תשואה אפסית, והוא עשוי להגיע בסופו של דבר לשוק המניות. אמנם, שיעור המניות בתיק של המשקיע האמריקני הממוצע כבר חצה את השיא של 2007 ועומד היום על למעלה מ- 30%, אולם להזכירכם בבועת הדוט-קום שיעור המניות הגיע לכ- 37%, כך שיש למספר הזה לאן לעלות. בהנחה שהריבית בארה"ב תישאר נמוכה עוד תקופה לא מבוטלת, סביר להניח שהמשקיעים אכן יתפתו להכניס עוד כסף לאפיק המנייתי.
תסמונת הגדלת הסיכון מתרחשת גם אצל המשקיע הישראלי, שהמרכיב המנייתי מהווה כעת כ- 24% מהתיק שלו. זה שיעור גבוה בכ- 4% מהשיעור הממוצע, אולם הוא נמוך מהשיא שנקבע בסוף 2007, כ- 27%. כלומר, גם בשוק המקומי יש עדיין כסף שיש לו פוטנציאל להיכנס לשוק המניות ולהמשיך "לתדלק" את עליות המחירים.
למרות שזה מפתה לפעול על פי הכיוון שאליו עשוי לזרום הכסף בעתיד הקרוב, אסור להתעלם מהשיקולים הפונדמנטאליים, שמרמזים על צמיחה נמוכה ותמחור גבוה, שהם אלו שיתנו את הטון בטווח הארוך יותר. לפי התוצאות של החברות האמריקניות שכבר פרסמו את דוחות הרבעון השלישי של השנה, מסתמן כי מרבית הגדולות מביניהן לא מציגות שיפור משמעותי בהכנסות. חלקן אפילו נפגעו מההתאוששות האיטית באירופה ובמזרח אסיה ומהדולר החזק. מובן שללא צמיחה אין הצדקה להמשך עלית מחירי המניות, במיוחד בסביבת המכפילים הגבוהה יחסית. לכן, למרות המשך זרימת הכספים לאפיק, להערכתנו פוטנציאל העליות של מרבית השווקים המערביים אינו גדול, ובוודאי שלא מומלץ להגדיל את שיעור המניות בתיק שלכם מעל לשיעור המתאים לאופייכם כמשקיעים.
הגב עם ציטוט