מאקרו ישראל.
סקר החברות של בנק ישראל מאושש שהמגזר העסקי נכנס להאטה ברבעון השני
לפי הסקר החברות של בנק ישראל, ברבעון השני חלה החמרה במצבו של המגזר העסקי, כאשר המאזן נטו ירד לראשונה מאז המשבר של שנת 2009 מתחת לסף המשקף יציבות בפעילות. בלטו לרעה ענפי המסחר, הבנייה, התחבורה והתקשורת. בענפי התעשייה והשירותים המצב יותר טוב.
הנקודה המטרידה שהחברות מדגישות דווקא חולשה בביקושים המקומיים, מה שעלול להעיד שההאטה במשק פחות נגזרת מהתנאים החיצוניים, אלא מההרעה במצב הכלכלי בישראל. מנגד, ציפיות החברות השתפרו, אך זאת לפני המבצע בעזה.
חיזוק נוסף להרעה בענף הבנייה קיבלנו מנתוני התחלות בנייה שירדו ברבעון השני לרמה הנמוכה ביותר מאז הרבעון הרביעי של שנת 2009 (נתונים מנוכי עונתיות). לפי התפתחות זו, ההבטחות של שר השיכון ושר האוצר להוזלת מחירי הדירות יכולות להתממש רק כתוצאה מההאטה במשק.
מאקרו עולם.
ה-ECB עושה כל מה שהוא יכול, אבל זה עדיין מעט מדי לכלכלה
האירוע המרכזי של השבוע שעבר הייתה הודעת הבנק המרכזי האירופאי שבאופן מפתיע הוריד את הריבית מ-0.15% ל-0.05%, כאשר הריבית על פיקדונות הבנקים ירדה למינוס 0.2%. כמו כן, החל מחודש אוקטובר הבנק יתחיל לרכוש אג"ח ABS ו- Covered Bonds. פרטי התוכנית לא פורסמו (הם יתפרסמו בתחילת אוקטובר), אך לפי הערכות היקף הרכישות עשוי להסתכם בכ-500-600 מיליארד אירו.
השאלה הגדולה היא איך הבנק יצליח לקנות כמות כה גדולה של אג"ח בפרק זמן קצר. הסחירות של שוקי האג"ח הקונצרניות ובמיוחד שוק ה-ABS ירדה מאוד.
להערכתנו, ללא השינויים המבניים במדינות האירופאיות, בעיקר באיטליה ובצרפת, הצמיחה הכלכלית תתקשה להתרומם.
לא ברור האם תצא לפועל תוכנית רכישות האג"ח הממשלתיות. לפי דברי הנגיד, הנושא נדון בפגישה האחרונה של הועדה המוניטארית. לאור הבעיות החוקיות, הטכניות והפוליטיות, נראה שהסיכוי לכך נמוך ואם זה יקרה אז רק אחרי שייושמו התוכניות הקודמות.
גם תגובת השווקים מעידה שהביטחון ביכולת התוכנית לגרום לשינוי במצב הכלכלי אינו גבוה. להבדיל מארה"ב, בה הכרזות על ה-QE הובילו לא רק לעליות שערים בשוק המניות, אלא גם לעליה בתשואות האג"ח בציפייה לשיפור במצב הכלכלי, באירופה, בינתיים, שני השווקים רשמו עליות שערים בחודש האחרון.
נתונים חזקים בארה"ב. נתוני תוספת משרות אכזבו, אך לא מעידים על שינוי בהתרחבות
הנתונים שהתפרסמו בארה"ב בשבוע שעבר המשיכו להציג שיפור מהיר בכלכלה. מדדי מנהלי הרכש בענף התעשייה ובשירותים עלו לרמות גבוהות מאוד שגם בתקופות הטובות לפני המשבר של 2008 רק לעיתים רחוקות נגעו בהן.
נתוני שוק העבודה, לעומת זאת, אכזבו כאשר נוצרו רק 142 אלף משרות, 90 אלף פחות מהציפיות. גם תוספת המשרות לחודשיים אחורה עודכנה כלפי מטה. שיעור האבטלה ירד ב-0.1% ל-6.1% במקביל לירידה דומה בשיעור ההשתתפות. על רקע הנתונים הכלכליים הטובים בארה"ב, אנו חושבים שתוספת משרות נמוכה לא מעידה על השינוי במצב הכלכלי.
אנו מעריכים שבפגישה הקרובה של הבנק המרכזי האמריקאי ב-17/9 נשמע מסרים ברורים יותר לגבי כוונות הבנק להעלאת את הריבית אחרי שה-QE יסתיים סופית בחודש אוקטובר.
שווקים.
במבט לטווח ארוך אין הצדקה כלכלית שהתשואות הארוכות בישראל יהיו נמוכות מארה"ב
השווקים רשמו בשבוע שעבר מספר נקודות לציון. תשואות האג"ח הממשלתיות בישראל ל-10 שנים השתוו לראשונה מאז שנת 2007 לתשואות האמריקאיות. כעת, כל העקום הישראלי, למעט האג"ח לשנה ול-30 שנה, נמצא באותה רמה/מתחת לעקום האמריקאי.
ישראל לא לבד בסיפור זה. ישנן עוד 21 מדינות בעולם בהן האג"ח ל-10 שנים נסחרות מתחת לאג"ח האמריקאי. אם נציין שהאג"ח לשנתיים של עשר מדינות נסחרות בתשואה שלילית, נבין שהשווקים נמצאים במצב לא לגמרי שגרתי.
האם המצב בו התשואה הארוכה בישראל נמצאת באותה רמה/נמוכה מהתשואה המקבילה האמריקאית משקף שיווי משקל כלכלי?
להערכתנו, התשובה היא לא.
נתחיל מכך שלהבדיל משוק האג"ח, אין אף מדינה בעולם בה פרמיית הסיכון CDS ל-10 שנים נמוכה מהפרמיה של ארה"ב. כך ההסבר לתופעה לא קשור כנראה לשיפור בסיכון של המדינות האחרות ביחס לארה"ב.
אחד ההסברים לתופעה גורס שהמצב הנוכחי משקף בעצם ציפיות להתחזקות השקל ביחס לדולר במהלך 10 השנים הבאות. קשה להשתכנע מהסבר זה. קודם כל מכיוון שהיפוך פערי התשואות צפוי דווקא לתמוך לאורך זמן במטבע האמריקאי.
לראיה, סגירת פערי התשואות בין ישראל לארה"ב בתקופה האחרונה התרחשה תוך פיחות מהיר של השקל שחצה את רף 3.60 ₪ לדולר, לראשונה מאז ספטמבר 2013. בהתאם ללוגיקה של אותו ההסבר, התשואות באירופה נמוכות מארה"ב מכיוון שהאירו צפוי להתחזק ביחס לדולר, זאת בשעה שהמטבע האירופאי רושם ירידות חדות ביחס לדולר האמריקאי.
ההסבר העיקרי לתופעה קשור להבדלי הציפיות לגבי התפתחות הריבית. התוואי העתידי של הריבית באירופה שנגזר מהחוזים על הריבית מגלם שהריבית תישאר כמעט ללא שינוי עד שנת 2017, כאשר בארה"ב הריבית צפויה לעלות באותה עת ל-2.0%. גם בישראל הריבית העתידית גוזר תוואי נמוך יותר מארה"ב של הריבית העתידית.
אכן הבדלי הציפיות לגבי הריבית מסבירים את התשואות הנמוכה יותר מאשר בארה"ב גם באירופה וגם בישראל. יחד עם זאת, הסבר זה מתאים יותר לפערי התשואות באג"ח הקצרות עד בינוניות. הישארות הריבית בישראל נמוכה יותר מהריבית האמריקאית לאורך שנים פירושה שהכלכלה המקומית תמשיך להציג צמיחה חלשה, מה שצפוי בסופו של דבר לגרום לעלייה בסיכון הכלכלי ולבוא לידי ביטוי גם בתשואות האג"ח הארוכות.
פיחות השקל המצטבר צפוי להשפיע על האינפלציה
נקודת ציון נוספת הייתה כאשר ציפיות האינפלציה המשיכו לרדת וכעת כל העקום של ציפיות האינפלציה עד למח"מ של 10 שנים ירד ל-2.0% או מתחת לרמה זו.
יש לקחת בחשבון שפיחות השקל שהיה לאחרונה צפוי להיות מורגש במדדי המחירים בחודשים הבאים. השקל היה המטבע החלש ביותר בעולם בחודש האחרון. בשלושים הימים האחרונים פוחת השקל ביחס לדולר האמריקאי לעומת שלושים הימים הקודמים בשיעור של כ-3.2% בממוצע. לפי מקדם התמסורת בין שינוי בשע"ח לאינפלציה, פיחות בשיעור זה, אם יתמיד לאורך זמן, צפוי להעלות את האינפלציה בכ-0.2%. בעקבות זאת, העלנו בינתיים את תחזית אינפלציה ל-12 החודשים ב-0.1% ל-0.9%.
הגב עם ציטוט