לפני כחודש התחוללה דרמה באירופה כאשר נגיד הבנק האירופי המרכזי בראשות מריו דראגי החליט להפחית בצורה דרמטית את כל שלוש הריביות - על הפיקדונות, על ההלוואות ואת ריבית הבסיס. עיקר ההפתעה היא שלראשונה בתולדות הכלכלה העולמית, בנק מרכזי מוביל מוריד את הריבית על הפיקדונות בבנק המרכזי לרמה שלילית (0.1%-). בנוסף, הודיע דראגי שהוא משיק תוכנית חדשה למימון מחודש בטווח הארוך (LTRO) בהיקף ראשוני של 400 מיליארד יורו, שתעניק הלוואות בתנאים נוחים לבנקים, תנאים שיתמרצו אותם להלוות את הכסף לעסקים.
בשפה פשוטה, בימים שבשגרה הריביות נמצאות בטריטוריה החיובית או לכל הפחות ברמה של 0% כמו בארה"ב, וזאת כדי שהבנקים ירוויחו כסף על יתרות המזומן שהם מפקידים בבנק המרכזי. כעת, כאשר הריבית תהיה שלילית, המשמעות היא שבנק שיחזיק כסף מזומן בבנק המרכזי, ישלם על כך "קנס". המטרה של הבנק המרכזי ברורה – לתת לבנקים מוטיבציה נוספת שלא "להחנות" את הכסף בפיקדונות ולחילופין להלוות חלק נכבד יותר ממנו לחברות ופרטיים. מתן הלוואות בהיקף נרחב יותר עשוי לעודד את הצמיחה בגוש. מטרה נוספת של הורדת הריבית, בזירה הבינלאומית, היא לגרום לירידת ערך היורו ביחס למטבעות אחרים כדי להגדיל את התחרותיות של יצואנים אירופים.
בשלב זה נראה שהבנקים יספגו את ההפסד בעצמם וימשיכו להציע לבעלי החשבונות בגוש ריבית של 0%. עם זאת, השילוב בין ריבית אפס ועלויות ניהול החשבון המשולמות לבנקים עשו לגרום לשיעור ריבית שלילי בפועל. הסיכון כאן הוא שתתגבר תופעה של משיכת כספים מתוך המערכת הבנקאית באירופה, משהו שיחליש את הבנקים, שחלקם גם כך לא נראים טוב.
האם זה יעבוד? לא בטוח. לדעתנו הבנקים לא סתם מחלקים מעט הלוואות לעסקים. הם עדיין חוששים שבמקרים רבים לא יקבלו את הכסף בחזרה, ובצדק. לא רק שיש מיתון עמוק ביבשת, בדיקת המאזנים של החברות מראה כי חלק נכבד מהן ממונפות למדי. בנוסף, המאזנים של הבנקים (במיוחד במדינות כמו יוון, ספרד, פורטוגל וכד') מכילים כבר עתה רמה גבוהה יחסית של חובות מסופקים (הלוואות שלא יוחזרו). אם החובות האבודים האלו יגדלו, הסיכון לחדלות פירעון של אותם בנקים יעלה דרמטית.
בנוסף, צריך לזכור כי רבות מהמדינות באירופה מתמודדות עם אינפלציה נמוכה למדי של כ-0.5% ב- 12 החודשים האחרונים, וזאת כאשר יעד האינפלציה השנתי של הבנק המרכזי עומד על 2%. לכן, נשיא הבנק המרכזי רמז כי הורדת הריבית עשויה להיות רק יריית הפתיחה, והבנק המרכזי עשוי לנקוט בצעדים נוספים, מרחיקי לכת, במידת הצורך.
הכוונה היא ככל הנראה לתוכנית הרחבה כמותית שתכלול רכישת אג"ח, בדומה לזו שבארה"ב. הבעיה היא, שבאירופה הרחבה כמותית תהיה לא רק יקרה אלא גם מסובכת פי כמה היות ובגוש יש 18 מדינות. והשאלה היא אג"ח של אלו מביניהן יקנה הבנק המרכזי, באיזה היקף וכיצד זה ישפיע על הריביות במדינות מהן לא יירכשו אג"ח? מצד שני, להערכתנו הריבית באירופה צפויה להישאר ברמה נמוכה עוד תקופה ממושכת, ולכן תוכנית רכישת אג"ח פחות נדרשת לצורך שימור הריבית על כנה. בשורה התחתונה, אירופה עדיין נמצאת בתקופה מאתגרת וסביר להניח שנראה פעולות נוספות מצד הבנק המרכזי כדי להחזיר אותה לצמיחה.
הגב עם ציטוט