לזכרם של גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח
כמה תקוות התנפצו עם מותם
כמה חיים , הם לא יחיו עוד לעולם.
כישרונות ותקוות , אהבות ויכולות
נגדעו בידי מרצחים, חסרי נשמות.
הפתן החמאסי, שלח ארסו לנערים
ולא היה להם סיכוי להיוותר בחיים.
אין לו רגש, מחשבה או רחמים
פתן נשאר פתן, רוצח המונים
לבי עם האמהות, האבות והאחים
שליבם נשבר לעד, כשנמצאו הבנים.
המקום ינחם אותם, ישלח להם רפואה
להקל ולו במעט,את הכאב הנורא.
שלעולם לא ידעו עוד צער, כאב או יגון
כי נגדשה סאתם, ומלאה עד תום.
ת.נ.צ.ב.ה.