עיקרי הדברים
· צעדי הממשלה להורדת מכסים בתחום החלב והבשר עשויים, על פי הערכתנו, להוריד כ-0.1% ממדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים הקרובים.
· אנו מעריכים שבמכלול השיקולים, בנק ישראל יותיר את הריבית ללא שינוי בהחלטתו השבוע.
· הנתונים הכלכליים שהתפרסמו בשבוע האחרון בארה"ב היו חזקים ברובם. במיוחד נציין את העלייה בהזמנות מוצרי בני קיימא ועליה בסנטימנט הצרכני. לעומת זאת, נתוני שוק הנדל"ן ממשיכים לאכזב.
· גם באירופה היו נתונים חיוביים. נגיד הבנק המרכזי האירופאי חזר על אמירתו שהבנק מוכן להפעיל צעדים מוניטאריים מקלים נוספים כולל רכישות נכסים.
· יחס חוב תוצר באירופה ממשיך לעלות למרות האטה בקצב גידול החוב, זאת בגלל צמיחה נומינאלית מאוד נמוכה.
· מחירי הסחורות ממשיכים לעלות. סך פוזיציות לונג הספקולטיביות על הסחורות הגיעו לרמה מאוד גבוהה.
· דוחות החברות האמריקאיות מצביעים על גידול ברווחיות ובמכירות.
· השווקים הפיננסיים בעולם מושפעים במידה משמעותית מההתפתחויות באוקראינה ופחות רגישים לנתונים הכלכליים.
· המדדים השונים שבוחנים את השווי של שוק המניות המקומי מצביעים שבדומה לשווקים בחו"ל, הוא כבר לא זול, אך גם לא מנופח מדי בהתחשב בתחזית לשיפור במצב הכלכלי. כמו כן, זרימת כספי הציבור צפויה לתמוך בשוק המניות המקומי.




מאקרו ישראל.
צוות לטיפול ביוקר המחיה פרסם המלצות להגברת תחרות בשוק החלב והבשר. משרד האוצר מדווח שההמלצות נוגעות לכ-17% מהוצאות המשפחה על מזון. סך הוצאות המשפחה על המזון, כולל הפירות והירקות, מהווים כ-16% ממדד המחירים. כלומר, ההמלצות אמורות להשפיע על כ-2.5% מהמדד. האוצר מציין שבתחום מוצרי חלב המחירים בישראל גבוהים בכ-30% במוצרים המפוקחים ובכ-50% בתחום המוצרים הלא מפוקחים.
אם הצעדים יובילו להוזלת המחירים בסך של כ-5%-10% בטווח של שנה, מדובר בהשפעה של 0.15%-0.25% על מדד המחירים הכולל. מטעמי זהירות ובעקבות עלייה במחירי סחורות המזון בעולם שהייתה לאחרונה, הנחנו השפעת צעדי האוצר של 0.1% על מדד המחירים בטווח של 12 החודשים הבאים. כתוצאה מזה, הורדנו את תחזית האינפלציה ב-12 החודשים הבאים ל-1.4%.

להערכתנו, בנק ישראל יותיר את הריבית ללא שינוי בהחלטתו השבוע.

מדד המחירים היה בהתאם לתחזית ואף חלה עלייה בסעיף הדיור במדד.

שע"ח לעומת סל המטבעות נותר יציב יחסית בהשוואה למצב בעת החלטת הריבית הקודמת.

הנתונים הכלכליים בעולם השתפרו, במיוחד בארה"ב. יחד עם זאת, הנגידה האמריקאית מבטיחה ריבית נמוכה לאורך זמן, מה שמונע התחזקות הדולר.

הנתונים הכלכליים בישראל היו חלשים יחסית בחודש מרץ, במיוחד מטרידה הצריכה הפרטית שלפי הדיווחים הייתה חלשה גם בתקופת החגים בהמשך לחולשתה מתחילת השנה. אולם, ספק אם הנתונים הכלכליים יכריעו בעד הורדת הריבית.

בשוק הדיור ירד קצב עליית המחירים של הדירות בבעלות, אך כל שוק הנדל"ן נכנס כעת למצב חדש בגלל הרפורמות המתכוננות בו.


מאקרו חו"ל.

נמשך זרם הנתונים הכלכליים החיוביים בארה":

הפתיעו לטובה מרבית המדדים האזוריים של שלוחות ה-FED.

מדדים שונים של הסנטימנט הצרכני עלו מעבר לתחזיות ונמצאים ברמות גבוהות.

במיוחד נציין את העלייה החזקה ברכישות מוצרי בני קיימא ובפרט רכישות מוצרי השקעה ע"י החברות שנמצאות במגמת צמיחה.

התחום שעדיין לא מראה סימני התאוששות בארה"ב הינו הנדל"ן. נפילה במכירות הבתים החדשים שהתפרסמה בשבוע האחרון מצטרפת ליתר האינדיקאטורים בתחום שהיו חלשים.

עונת הדוחות בארה"ב הגיעה למחצית. בינתיים, הדוחות היו יחסית טובים עם מספר די גדול של החברות שהכו את התחזיות בשורת הרווח (כ-75%). אולם, התחזיות מלכתחילה היו נמוכות בגלל הפעילות החלשה בעונת החורף ולכן חשוב יותר לבחון את המגמה במכירות וברווח. ניכר שיפור בשני הפרמטרים בתוצאות החברות הלא פיננסיות שכלולות במדד S&P500 שפרסמו את הדוחות עד כה.

נמשכות ואף מתעצמות עליות שערים במחירי הסחורות. כרגיל, במצבים אלו ניזונים הביקושים מזרימת כספי הספקולנטים. סך מספר החוזים לונג נטו על הסחורות העיקריות בבורסות הסחורות בארה"ב עלה לרמה הגבוהה ביותר בעשור האחרון. במיוחד נציין את הגידול בפוזיציות על הנפט.

באירופה התפרסמו נתונים כלכליים חיוביים שכללו עליה גדולה מהצפוי במדד מנהלי הרכש, הן במגזר השירותים והן בתעשייה.

גם בחזית הצרכנית, עלה הסנטימנט הצרכני באירופה לרמה הגבוהה ביותר מאז משבר 2008.

נגיד הבנק המרכזי האירופאי המשיך בשבוע שעבר "לאיים" בנקיטת צעדים ע"י ה-ECB, כולל רכישות נכסים, אילו האינפלציה תמשיך להיות נמוכה מהיעד. בינתיים האיומים הללו לא מצליחים לגרום להיחלשות האירו ולא לעלייה בציפיות האינפלציה באירופה.

אחת הסיבות לדאגת הבנק המרכזי האירופאי מהאינפלציה הנמוכה הינו גידול ביחס חוב תוצר בגוש האירופאי. היחס באירופה עלה בשנת 2013 ל-92.6 לעומת 90.8 אשתקד. אינפלציה נמוכה באירופה לא מאפשרת שחיקת החוב ומהווה אחת הבעיות הקשות, מלבד איומי הדפלציה על הפעילות הכלכלית, שדורשות מעורבות של הבנק המרכזי.

נרשמה עלייה ביחס חוב תוצר כמעט בכל המדינות האירופאיות, כאשר בלטו עם שיעור שינוי הגבוה ביותר יוון (+18%), קפריסין (+25%), סלובניה (+17%). גם באיטליה, ספרד, פורטוגל ואירלנד היחס המשיך לגדול בשיעור די גבוה של כ-6%-8% בשנת 2013.


שווקים.

השווקים הפיננסיים הושפעו במידה משמעותית בשבוע האחרון מההתפתחויות הגיאופוליטיות באוקראינה ופחות הגיבו לנתונים הכלכליים. בישראל מחזורי המסחר היו נמוכים במיוחד, בעיקר בשוק האג"ח ולא חלו שינויים גדולים בשווקים.

איך נראה שוק המניות המקומי?
הפעם, למצבו של שוק המניות המקומי שלהערכתנו, בדומה לשווקים בחו"ל, כבר לא זול, אך גם לא מנופח מדי בהתחשב בתחזית לשיפור במצב הכלכלי.

ראשית כל, מבחינת הערכות שווי, על פי הנתונים של בנק ישראל, מכפיל חציוני של שוק המניות המקומיות עמד בסוף שנת 2013 על 14, כאשר ממוצע של השנים 1995-2013, למעט השנים של משברים שעיוותו את נתוני המכפיל, עמד המכפיל על 17.7. בהתחשב בעליות שערים שהיו מסוף השנה ובלי לקחת בחשבון עלייה ברווחיות החברות המכפיל החציוני אמור לעמוד כעת ברמה של כ-15.
עוד פרמטר שיכול להצביע על כך שהשוק בינתיים נמצא בתמחור סביר יחסית הינו היחס בין ערך השוק לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת של החברות הבורסאיות, כפי שניתן לראות בתרשים לעיל.

כעת נבחן את תזרים הכספים הנכנסים אל שוק המניות ופוטנציאל הגידול בו.
הציבור היה אחד הגורמים המשמעותיים שהזרים כספים אל שוק המניות המקומי בשנה האחרונה. אולם, השקעות הציבור בשוק המניות באמצעות קרנות נאמנות עדיין מפגרות משמעותית אחרי השקעותיו אל האפיק הקונצרני
משקל המניות בישראל מסך תיק הנכסים של הציבור נמצא ברמה לא גבוהה יחסית, רחוקה מהשיאים שנקבעו בעשורים האחרונים. אולם, חלק הולך וגדל ברכיב המנייתי של הציבור תופסות השקעות במניות בחו"ל. סך משקל המניות בארץ ובחו"ל יחד מסך תיק הנכסים של הציבור מתקרב לכ-26%, כאשר בשנת 2010 הוא הגיע ל-27% ובשנת 2007 נגע אפילו ברמה של 29%.
בהתחשב בעובדה שאלטרנטיבות השקעה נראות כעת פחות אטרקטיביות בהשוואה למניות מאשר בשנים 2010 ו-2007, זרימת כספי הציבור אל האפיק המנייתי, כולל בישראל, צפויה להימשך ומשקל המניות בתיקים עשוי להכות את שיאי העבר.

אחיזתם של המשקיעים המוסדיים בשוק המניות המקומי נחלשה לאחרונה באופן די משמעותי. משקלם מסך שווי השוק המניות המקומי ירד מ-16.5% לפני שנה ל-15% לאחרונה. מבחינה זו ידיים חלשות יותר מחזיקות את שוק המניות המקומי.
גורם נוסף שפועל בעקביות לרכישת המניות המקומיות הינם המשקיעים הזרים שמכניסים כ-100 מיליון דולר בממוצע להשקעות במניות המקומיות מדי חודש בשנה האחרונה. למרות רכישות הזרים, משקלם בשוק המניות המקומי נמצא ברמה נמוכה בהשוואה היסטורית, דומה ליוני 2010 אחרי הגדרתה של ישראל כשוק מפותח ויציאה מאסיבית של כספי הזרים ממנו.