להערכתנו, המשקיעים אינם מתמחרים קמעונאיות מקוונות כמו אמזון במכפילים גבוהים ללא סיבה. בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים בהרגלי הצריכה בצורה דרמטית בעקבות התרחבות השימוש באינטרנט וברשתות החברתיות דרך המחשב או הסמארט-פון. כתוצאה מכך ראינו ירידה ניכרת במספר החנויות הפיסיות החדשות שנפתחו בשנה האחרונה, בעוד מספר החנויות המקוונות שהוקמו זינק במאות אחוזים. אמנם, לא את כל השירותים ניתן עדיין לרכוש באמצעות הרשת, אולם סביר להניח שהיקף הקניות המקוונות יתעצם בשנים הקרובות ויחליף בהדרגה את היציאה לקניות בקניון.
המהפכה כאמור משפיעה לא רק על הצרכן הסופי אלא גם על החברות עצמן, אשר נדרשות לבצע התאמות לרוח התקופה ולכן יש לה השפעה מכרעת על המציאות הכלכלית במשק הריאלי. כך, המכירה באמצעות הרשת מפחיתה את העלויות השונות לקמעונאים, ולכן מאפשרת להם להוזיל מחירים. בנוסף,ישנם אתרי השוואת המחירים, אשר נותנים ללקוח אפשרות לאתר את המוצרים במחירים הזולים ביותר. התוצאה היא שחברות הרוצות להישאר אטרקטיביות נאלצות להוזיל את המחירים אף יותר. במילים אחרות, למרות הגידול בצריכה, הרכישה המקוונת מגבילה את יכולתן של חברות להעלות מחירים. לא מפתיע אם כן, שאנו עדים לאחרונה לירידה חדה במחירי ההלבשה וההנעלה ביחד עם ירידה מתונה במחירי המזון. אנו סבורים שירידת מדד המחירים לצרכן ב- 0.6% בינואר היא רק יריית הפתיחה, ולהערכתנו אנו צפויים להמשיך לראות מדדים נמוכים גם בהמשך הדרך.
אחד הגורמים האחרונים שעדיין דוחף את האינפלציה למעלה, הוא סעיף הדיור. מחירי הדירות עלו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות וגררו איתם את מחירי השכירות, שהם אלו שנלקחים בחשבון בחישוב המדד בפועל. מצד שני, בחודש ינואר השנה, למרות שמחירי הדירות המשיכו לעלות, מחירי השכירות דווקא ירדו ובשיעור חד יחסית של 0.9%. להערכתנו, נתון זה אינו בהכרח מצביע על שינוי מגמה לטווח הארוך, היות ומחירי השכירות נוטים להיות תנודתיים מאוד בחודשי החורף. עם זאת, כאשר בנק ישראל מודאג מהעניין, הממשלה פועלת להגדלת היצע הקרקעות, ואפילו קרן המטבע הבינלאומית התריעה לאחרונה מפני בועת נדל"ן בישראל, יש סיכוי שסוף-סוף נראה מגמת ירידה גם בסעיף הזה של המדד כבר בעתיד הקרוב.
הגב עם ציטוט