עיקרי הדברים:
• מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר ירד ב-0.6% לעומת ציפיות לירידה של 0.3%.
• בשמונה מתוך עשרת סעיפי המדד נרשמו ירידות מחירים. מספר המוצרים והשירותים שהוזלו בחודש ינואר היה הגבוה ביותר בהשוואה לשנה האחרונה.
• עיקר ההשפעה לירידה במדד הגיע מסעיפי ההלבשה וההנעלה, הדיור והמזון.
• סביבת האינפלציה במשק צפויה להישאר מתונה, אך במבט קדימה, שיפור בכלכלה העולמית והמקומית על רקע המשך מדיניות מוניטארית מאוד מרחיבה, שינוי מגמת מחירי הסחורות והתחזקות הדולר עשויים לשנות מגמת ירידה בסביבת האינפלציה בהמשך השנה.
• הנתונים הכלכליים במשק מצביעים על שיפור בפעילות המגזר העסקי, בעיקר בתחום היצוא והייצור. סקר הערכת מגמות בעסקים הצביע על שיפור בתחזיות של כל הענפים. כמו כן, חל גידול בסחר חוץ, תוך שיפור ביצוא וביבוא הסחורות.
• למרות המדד הנמוך, בנק ישראל אינו צפוי להוריד את הריבית במשק בחודשים הקרובים.
• פיחות השקל שהיה לפני שבוע התרחש תוך גידול ניכר במחזורי המסחר במט"ח של המשקיעים הישראליים לרמה הגבוהה ביותר בשנה האחרונה.
• בארה"ב ממשיכים להתפרסם שורה של נתונים כלכליים חלשים. אנחנו מעריכים שהסיבות לנתונים אלו זמניות וקשורות בעיקר למזג האוויר. יחד עם זאת, מצב זה יכול להימשך עד סוף החורף.
• תוואי הפעולה של הבנק המרכזי האנגלי עשוי לשמש כתקדים ל-FED ומראה שהפרמטר הקובע לבחינת שינוי בריבית יהיה בעיקר סביבת האינפלציה.
• הכלכלה האירופאית רשמה צמיחה בשיעור של 0.3% ברבעון הרביעי בהמשך לשני הרבעונים הקודמים, כאשר כמעט כל המדינות באירופה מציגות צמיחה חיובית. אף על פי כן, שיעורי הצמיחה ממשיכים להיות נמוכים מאוד ואינם משתפרים כמעט.
• הנפקת בי קומיונקיישנס הציבה בנצ'מארק לשוק המקומי אשר מעיד שתמחורו יקר משמעותית בהשוואה לשוק הקונצרני בחו"ל.




מאקרו ישראל.
מדד המחירים לצרכן ירד בחודש ינואר ב-0.6%, נמוך מהתחזית לירידה של 0.3%. בחודש ינואר נרשמה ירידת מחירים בכל קבוצות המוצרים והשירותים למעט סעיף ירקות ופירות ותחבורה ותקשורת.

בחודש ינואר, נרשמה הכמות הגדולה ביותר בשנה האחרונה של המוצרים ושירותים שהמחירים שלהם הוזלו, והכמות הנמוכה ביותר של התייקרויות המחירים.
עיקר השינוי נרשם בקטגוריות אשר תרמו את מרבית האינפלציה בשנה האחרונה. מחירי המזון ירדו, בין היתר, בעקבות הטלת פיקוח על מוצרי חלב. כמו כן, חלה התמתנות בסעיף הדיור.

ההתמתנות בקצב עליית מחירי המזון שחלה לאחרונה תואמת את התפתחות המחירים ב"שרשרת המזון" שכוללת הוזלת מחירי התשומות לחקלאות וירידה במחירי התוצרת של תעשיית המזון. ירידות אלו משקפות בעיקר התפתחויות בצד ההיצע, למרות שגם במכירות של רשתות המזון חלה האטה בחודשים האחרונים.

סעיף הדיור שמשקף שכר דירה התמתן לקצב שנתי של 2.4% לעומת 3.7% בחודש אוקטובר). התפתחות זו תואמת את ההערכה שלנו לירידה בהתייקרות סעיף הדיור עקב גידול בהיצע עם סיומי שיא בגמר בנייה.

אנו מעריכים שהמדד של חודש פברואר ירד ב-0.2% ויושפע מהוזלת מחירי הירקות והלבשה והנעלה (עונתית). גם מחירי המזון צפויים לרשום הוזלה. מדד של חודש מרץ צפוי לעלות ב-0.2% ויושפע מהתייקרות עונתית בסעיף הדיור, הפירות וסעיף התרבות. תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים עומדת על 1.5%.

להערכתנו, סביבת האינפלציה במשק תישאר מתונה, אך במבט קדימה, מספר התפתחויות צפויות לחזק את הכוחות שתומכים בהעלאת המחירים:

1. שיפור בכלכלה העולמית, בעיקר האמריקאית והאירופאית, על רקע המשך מדיניות מוניטארית סופר-מרחיבה צפוי לשנות מגמה של ירידה בסביבת האינפלציה בעולם שהייתה בשנה האחרונה.
2. שיפור בעולם כבר התחיל להשפיע על פעילות המשק. לפי סקר הערכת מגמות בעסקים שהתפרסם בשבוע שעבר והצביע על שיפור במצב הנוכחי של העסקים ובציפיות לעתיד, עליו נרחיב בהמשך, בענפי הקמעונאות, התעשייה והבנייה צופות החברות עליית מחירים.
3. מחירי הסחורות צפויים להתייצב ואף לעלות. שיפור בפעילות הכלכלית כבר הגביר ביקושים לסחורות וגרם לעליית מחירי הסחורות התעשייתיות, בפרט אלו שאינם משתתפים במסחר ספקולטיבי.
4. בהמשך השנה צפויות להתגבר הציפיות להעלאת הריבית בארה"ב אשר יחזקו את המטבע האמריקאי בפרט ביחס לשקל. נציין שהתחזקות השקל בשיעור מצטבר של כ-12% מאמצע שנת 2012 תרמה לירידה בסביבת האינפלציה בישראל.

בשבוע שעבר ראינו עוד מספר אינדיקאטורים שמשקפים שיפור בפעילות המשק. בסקר מגמות בעסקים עלו הערכות המגזר העסקי הן לגבי מצבו הנוכחי והן לגבי ציפיותיו לעתיד. השיפור בא לידי ביטוי כמעט בכל הענפים. יחד עם זאת, במאזן הכולל התצפיות של חודש ינואר אינן גבוהות מחודש ינואר אשתקד. ניכר שיפור בתחזיות לגבי מספר המועסקים, במיוחד בענף הבנייה ובמסחר הקמעונאי.

בחודשיים האחרונים נרשמה עלייה בציפיות להזמנות ליצוא גם במגזר התעשייה וגם במגזר השירותים. גם בציפיות להזמנות לשוק המקומי חל שיפור בכל הענפים.

נתונים מעודדים של סקר מגמות בעסקים מצאו ביטוי גם בנתוני סחר החוץ. יצוא התעשייתי רשם עלייה שמקורה דווקא בענפים שהיו חלשים במיוחד באמצע שנה שעבר – התרופות, הכימיקליים והרכיבים האלקטרוניים. גם נתוני היבוא מצביעים על שיפור. במיוחד מעודד גידול ביבוא מוצרי השקעה.

סיכום: נתוני המשק שהתפרסמו בתקופה האחרונה וכוללים נתוני גביית המסים, סקר המגמות בעסקים וסחר חוץ מצביעים שהמגזר העסקי "נדבק" סוף-סוף מהשיפור בכלכלה העולמית בעיקר בכל הקשור לפעילות הייצור והיצוא. אנחנו מעריכים שמגמה זו תמשך.

אנחנו מעריכים שלמרות מדד המחירים הנמוך, סיכוי להפחתת ריבית בנסיבות הקיימות מאוד נמוך, למרות שבשוק הסבירות הזאת מגולמת בסיכוי יחסית סביר. מניסיון העבר, הורדת הריבית לא משפיעה כמעט על שע"ח ועדיף לטפל בו באמצעות הרכישות של בנק ישראל. מצב המשק מראה סימני שיפור וגם המצב של הכלכלה העולמית. בנוסף, שוק הדיור מסרב להירגע ומהווה שיקול נגד הורדת הריבית.

מאקרו חו"ל.
חלק גדול מהנתונים הכלכליים בארה"ב המשיכו את המגמה של התקופה האחרונה ואכזבו את המשקיעים. המכירות הקמעונאיות והייצור התעשייתי היו נמוכים מהתחזית. בדיווח על הייצור התעשייתי נאמר שאחד ההסברים להאטה בפעילות הייצור ובניצולת בתעשייה היו תנאי מזג האוויר. דווקא סדרה כל כך רחבה של נתונים כלכליים חלשים מעידה להערכתנו שמדובר בחולשה שמוסברת ע"י תנאי מזג האוויר או נסיבות זמניות אחרות.

גם בחודש פברואר חלק מהאזורים בארה"ב סובלים מתנאי מזג האוויר קשים שצפויים להשפיע על הפעילות ועל הדיווחים הכלכליים בחודש הבא. לכן, אותה חולשה בנתונים עלולה להימשך כחודש-חודשיים.

נתוני הצמיחה לרבעון האחרון של שנת 2013 באירופה היו גבוהים מהתחזית (0.3% לעומת 0.2%), כאשר גרמניה, צרפת והולנד הכו את התחזית. מספר המדינות שעדיין הציגו צמיחה שלילית ירד לעומת הרבעון הקודם וכל המדינות הגדולות, כולל המדינות החלשות יותר, הציגו צמיחה חיובית. יחד עם זאת, עדיין מדובר בצמיחה נמוכה מאוד שהקצב שלה לא עלה בשלושת הרבעונים האחרונים, זאת לעומת בריטניה וארה"ב שהציגו שיפור ניכר בצמיחה במחצית השנייה של השנה שעברה.

שווקים.
בחינת מחזורי המסחר בשוק המט"ח משקפת שהמשקיעים המקומיים היו אלה שהובילו פיחות השקל לפני שבוע. מחזורי המסחר של המשקיעים המקומיים עלו בצורה ניכרת כמעט לשיא של השנה האחרונה והיו גבוהים משמעותית לעומת המחזורים של הזרים. עובדה זו מעידה שהספקולנטים הזרים אינם "האשמים" העיקריים בעוצמתו של המטבע המקומי.

אג"ח קונצרניות.
הנפקת אג"ח בי קומיונקיישנס שנעשתה במקביל בישראל ובחו"ל מובילה למספר מסקנות:

1. סולם המרה מדירוג האשראי המקומי לבינלאומי הגדיר שהדירוג הבינלאומי המקביל לדירוג מקומי A (דירוג מקומי של אג"ח ביקום) נמצא בטווח בין B ל-BB. קיים הבדל תמחורים גדול בטווח הדירוגים הנ"ל ולכן יש קושי להשוות בין האג"ח המקומיות לאג"ח בחו"ל. הנפקת אג"ח דואלי של ביקום נתנה בפעם הראשונה כלי המרה מדויק יותר כאשר הגדירה שאותו האג"ח המדורג בדירוג A מקומי של ביקום ידורג BB- בחו"ל.
2. יש לקחת בחשבון שמדובר באג"ח עם ביטחונות, כך שבישראל אג"ח זה היה נחשב ל"חזק" יחסית בקטגורית דירוגי A..
3. האג"ח בחו"ל של ביקום הציב בנצ'מארק למרווח האג"ח האחרות מקבוצת A בישראל. כעת רואים שהמרווח בחו"ל של אג"ח דומות יותר מכפול לעומת המרווחים הנהוגים בישראל (ראו תרשים מטה). יש לציין, שהאג"ח של ביקום אינו חריג בחו"ל. כפי שניתן לראות בתרשים 19מטה אג"ח של חברות דומות השייכות לאותו ענף ובעלות דירוג וטווח לפדיון זהה נסחרות בתשואות דומות מאוד לאג"ח של ביקום בחו"ל.

עובדה זו משקפת עד כמה השוק הקונצרני בישראל, במיוחד בדירוגים הנמוכים, נסחר במרווחים נמוכים מדי בהשוואה לחו"ל שגם שם האג"ח הקונצרניות נסחרות במרווחים נמוכים היסטורית.