מטבע הדברים, בעלי השליטה בחברה - מנהלי החברה הבכירים, ובעלי העניין - אלו שמחזיקים מעל 5 אחוזים מהון המניות שלה, מכירים אותה הכי טוב. לא רק זה, הם גם לעיתים יודעים לפנינו לאן הביזנס הולך, מכירים היטב את המתחרות בענף, ויכולים לכן לזהות מגמות בפעילות העסקית של החברה בעוד מועד. את הנתונים האלו הם יודעים לתרגם להערכת שווי בסיסית שתרמז אם מניות החברה נסחרות כעת בזול או ביוקר. מובן שאין להם כישורי תזמון מיוחדים, אולם כשבוחנים את הצלחתם של בעני העניין בהשקעה במניות החברות שלהם, מגלים כי הם משיגים תשואה עודפת מסוימת על פני משקיע רגיל, שלא עוקב באופן יום-יומי אחרי ההתפתחויות בחברה.
כידוע, בעלי העניין חייבים לפרסם את השינויים שהם מבצעים בהחזקות שלהם בסמוך לביצוע פעולת המסחר, כך שניתן לעקוב אחריהם. לפי הסטטיסטיקה, מי שמוכר כאשר בעלי העניין מוכרים, לא משיג יתרון על משקיע הממשיך להחזיק את מניות החברה לאורך תקופה ארוכה יותר. עם זאת, כאשר בעלי עניין רוכשים מניות לאחר ירידת מחיר משמעותית שלה, זאת נקודת זמן המצטיירת כטובה לכניסה למניה, מבחינה סטטיסטית.
2013 הייתה שנה מצוינת עבור השוק המקומי, ובעלי העניין ניצלו את העליות החדות כדי לממש החזקות בהיקף משמעותי במיוחד של כ- 5.5 מיליארד שקל. בין המכירות המרכזיות היו מכירת מניות של בנק לאומי על ידי שלמה אליהו בהיקף של כ- 1.1 מיליארד שקל ומכירת מניות פז נפט והבנק הבינלאומי על ידי צדיק בינו בסכומים של כ- 0.7 מיליארד שקלים. מן העבר השני,אם כי בהיקף נמוך הרבה יותר, ראינו השנה גם פעילות קניה של בעלי שליטה, בעיקר באמצעות הצעות רכש בעקבות התגברות הרגולציה והמגבלות שהיא מציבה על בעלי החברה. לדוגמא, לן בלווטניק בכלל תעשיות, ויצחק תשובה, שרצה למחוק את דלק אנרגיה מהמסחר בבורסה.
הפעילות המוגברת הזו של בעלי העניין לא בהכרח טובה לשוק המקומי. השאלה היא האם היא צפויה להתגבר בשנה הקרובה?
כאמור, בעלי עניין אינם יודעים לתזמן את נקודת הכניסה המיטבית למניות של החברות שלהם, אבל הם לא מפחדים לקנות כאשר הן זולות, ולממש החזקות כאשר הן מגיעות לנקודת מחיר יקרה. לכן, כל עוד המדדים המקומיים ימשיכו לעלות, אפשר להניח שנראה המשך מכירת מניות על ידי בעלי עניין. התהדקות הרגולציה בארץ בשנים האחרונות אף מגדילה את המוטיבציה שלהם להקטין החזקה בחברות שלהם או להפוך אותן לפרטיות. עם זאת, להערכתנו 2013 הייתה שנה חריגה בהיקף המכירות. צריך לזכור כי שוק ההון הוא עדיין המקום הנוח והזול ביותר כדי לגייס מימון לפעילות של חברה ציבורית, ולכן סביר להניח שהמגמה הזו לא תתעצם יותר מידי בעתיד.