הבדואי והעין

בארץ רחוקה היה היה חי בדואי אחד, ולבדואי הזה היה הכל, אבל הכל!
היו לו גמלים, היו לו סוסים, היו לו סייחים, היו לו אוהלים, היו לו נשים, היה לו זהב ואבנים יקרות, כל דבר שבעולם, בלי סוף.
יום אחד התעורר הבדואי בבוקר והרגיש עצוב. הוא חשב לעצמו: יש לי כל מה שיכול להיות לאדם, אבל משהו עדיין חסר, אין לי את המשהו המיוחד שאין לאף אחד אחר.
הוא קם מהר, התלבש והחליט ללכת לעיר הגדולה לחפש אחר הדבר המיוחד הזה, הדבר שאין לאף אחד אחר.
הוא לקח שיירה של סוסים וגמלים וצוות משרתים, שקים מלאים בדינרים וזהב, התלבש בבגדים היפים ביותר שהיו לו ויצא למסע.
הוא נכנס לעיר הגדולה והחל לעבור בין הדוכנים והחנויות לחפש משהו שאין לו וגם לא לאף אחד אחר.
הוא הביט בחלונות הראווה וראה שכל מה שיש שם, יש גם לו. זה העציב אותו עוד יותר.
ככה עבר יום שלם והחל להחשיך.
הוא החל לחזור לשיירה שלו כדי לחפש מחנה ללילה ואז באחת הסמטאות הקטנות פתאום ראה בחלון הראווה מונחת עין אחת.
הוא נעצר פתאום ואמר לעצמו: "וואלה, את זה עוד אין לי".
הוא נכנס לחנות וביקש מהמוכר להגיש לו את העין.
המוכר הביט עליו ואמר כי העין נמכרת לפי משקל והניח אותה על כף אחת של המשקל.
"כעת" אמר המוכר, "הנח כסף וזהב בצד השני של המשקל, כאשר הכפיים יתאזנו, זה יהיה המחיר של העין והיא תהיה שלך".
הבדואי גיחך והוציא מכיסו חופן של מטבעות זהב והניח אותן על הכף השנייה של המאזניים. שום דבר לא קרה, המאזניים לא זזו ולא נדו.
הבדואי הוציא אבני חושן מכיסו השני והניח אותן על הכף של המשקל. עדיין שום דבר לא זז.
הבדואי, מבולבל מעט יצא החוצה אל השיירה שלו והביא ארגז עם מטבעות זהב, הניח אותו על הכף השנייה…וכולם!
מבולבל ואובד עצות הוא התיישב בכיסא ואחז את ראשו בידיו. פתאום הוא שם לב לבדואי זקן שישב בצד השני של החדר והביט בו בחיוך.
"מה אתה עושה" שאל אותו הבדואי הזקן בחיוך.
"מנסה לקנות את העין" ענה הבדואי העשיר, "אבל זה לא הולך, ואני לא יודע מה הבעיה".
הבדואי הזקן קם ממקומו וניגש אל המאזניים. הוא הוציא מכיסו מטפחת נייר והנחי אותה על ארגז הזהב שעמד על הכף השנייה.
מייד באותו הרגע ירדה הכף של הזהב והעין עלתה למעלה.
"כיצד זה ייתכן" צעק הבדואי העשיר "הרי זאת רק מטפחת והיא אינה שוקלת דבר!". "איך עשית את זה? תגלה לי ואתן לך ארגז זהב תמורת הסוד שלך!"
"הא…" חייך שוב הבדואי הזקן, "זה פשוט חביבי. אינך יודע? העין, כמה שהיא רואה יותר, ככה היא רוצה יותר".
על פי חכמת הקבלה של ספר יצירה , עין ימין מקושרת לאות ג' ומייצגת ערך של עושר – היכולת להבחין שהרבה או מעט אינם משפיעים על השמחה שלך.
העושר האמיתי, זה שאינו נשקל בשום משקל ואינו נמדד בשום מטבע של כסף, היא השמחה הפנימית שבלב.
כאשר תמצא את השמחה הפנימית שלך ותשחרר את המרדף המתסכל אחרי צבירת חומר, תהיה סוף סוף אדם עשיר באמת, עושר שאינו תלוי בדבר, עושר שאף אחד לא יכול לקחת ממך!