זה בהמשך לשיטת "המועצות החקלאיות" שיוצרות מערך ייצור חקלאי לא יעיל בישראל שאותו מממן הציבור באמצעות מחירים גבוהים:
בעלי לולים בגליל לשעבר שמכרו את לוליהם או את מכסות הביצים שקיבלו, ממשיכים לקבל סובסידיה ממשלתית ללולנים מתוקף חוק הגליל, אף שאינם עובדים כלל בענף. מדובר ככל הנראה במאות לולנים לשעבר. מקורבים לנושא כינו את התופעה "הקומבינה הגדולה" והעריכו כי היקף הסובסידיה יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים בשנה ללולן, ובסך הכל למיליוני שקלים בשנה שמקבלים אלה שכבר אינם בתחום. במשרד החקלאות ובמועצת הלול מכירים את התופעה, אך לא מתכוונים לשנות את המצב לפני 2017, אז יפוג תוקפו של חוק הגליל. בד בבד, שוללים במשרד החקלאות ובמועצת הלול סובסידיות מלולנים לשעבר שעזבו את הגליל
תהיתי מתי העניין יתפוצץ.
ה"קומבינה" פשוטה - אתה מושבניק שקיבל מכסת ייצור לביצים / לול מ"המועצה"
זו מכסת ייצור שנועדה לאפשר לך קיום בכבוד, אך תמורת עבודה קשה .
אז אתה "משכיר" את המכסה למשהו אחר שיגדל את התרנגולות וישלם לך תמורת המכסה - זו רנטת אי היעילות של היצרן הקטן.
מי קונה את המכסות? יצרן גדול - יש לו ציוד מודרני, הוא ביצע השקעות על מנת להשיג יתרונות לגודל - הוא הרבה יותר יעיל - הוא מסוגל לשלם על המכסה למושבניק, לייצר ביצים / עופות - ועדיין להרוויח.
כלומר אם המדינה היתה מקיימת מכרז על מכסת הייצור - היצרן הגדול היה מוכן לשלם למדינה את מה שהוא משלם למושבניק.
מכאן נובע, שמחיר הביצים / עופות בישראל גבוהים לפחות בשיעור רנטת אי היעילות - שיש לה מחיר שוק ברור - המחיר של השכרת מכסה של 1000 ביצים הוא ברור - מתנהל שוק של מאות משתתפים!
רנטת אי היעילות הזו קיימת בכל ענף חקלאי בעל מכסות שנועדו לשמר חקלאים קטנים.
רנטה זו גם קיימת באמצעי ייצור אחר - מכסת מים שמוקצים לחקלאי א' מועברת, צמורת תשלום, לחקלאי ב'.
ואח"כ שואלים למה המחירים של החקלאות בארץ יקרים בהשוואה לעולם במקום להות יותר זולים.....
הגב עם ציטוט