הנושא ממשיך לתפוס כותרות, הפעם כתבה מדה מרקר על משק החלב:
ttp://www.themarker.com/news/1.2215367
שוק החלב הוא השריד האחרון למשק קומוניסטי המנוהל ממרכזית , ללא תחרות , ללא סיכון וגובה פרמיה ענקית מהציבור.
נקודת הפתיחה היא הפרה הישראלית - העובדה היא שזו הפרה הכי מניבה (=יעילה) בעולם
אך היעילות של "המכונה" לייצור חלב , לא מגיעה לצרכן : נתונים של מועצת החלב, מעודכנים לינואר 2014, מלמדים שמחיר ליטר חלב בישראל גבוה ב–6.43% מליטר חלב באירופה וב–22.8% מליטר חלב בארה"ב.
הסיבה שחלב יותר יקר באירופה מאשר בארה"ב נובעת מגודל יחידות הייצור - בארה"ב הם הרבה יותר גדולות מאשר באירופה
"מועצת החלב" היא שריד אנכרוניסטי ל "מועצות הייצור" הקומוניסטיות שהיו משותפות לעובדים ולהנהלה (הרי בעלים אין - הכל מולאם) ותפקידה עפ"י חוק "להבטיח מחירים נאותים ליצרנים, למחלבות ולציבור". בהתאם למנדט, המועצה קובעת מכסות ייצור ומחיר מכירה (שזה מחיר הקניה של המחלבה) ברמת המושבניק ודואגת שלא יווצר עודף ייצור - שוק קומוניסטי לתפארת.
כל זמן "שהרפתנים" בקצה שרשרת הייצור זו יחידת ייצור קטנה, בהגדרה המחיר ליחידת ייצור יהיה גבוה - אך כאן אי אפשר להאשים את מועצת החלב , מי שהחליט על קיום "מושבים" בהם כל חבר הוא יחידת ייצור עצמאית אלו מוסדות המדינה (וטרום המדינה) , תפקידה של מועצת החלב זה רק לשמור עליהם בחיים. המדינה תחליט לשנות את המבנה - זה אפשרי , אפילו נחוץ - אך זה תהליך לא פשוט.
לגבי המחלבות זה כבר סיפור אחר - בעבר המחלבות היו קואופרטיביים אמיתיים בבעלות החקלאים. זו היתה דרכם להתאגד על מנת לזכות ביתרונות לגודל -זה היה מהלך נכון , נחוץ, אפילו הכרחי, אך המציאות היום שונה לחלוטין - תנובה היא חברה פרטית , שטראוס היא חברה פרטית - והנה יש חוק במדינת ישראל שמבטיח להם "מחיר ראוי" על תוצרתם!!
האבסורד צועק לשמיים - הרי על מנת לקבוע מחיר ראוי , יש לקבוע עלויות ייצור , ומי יותר חכם ומתוחכם - מנהלי הכספים של תנובה או הפקידים של מועצת החלב?
אך המצב הרבה יותר גרוע - אף אחד לא צריך להתחכם - מועצת החלב בשליטה של הרפתנים והמחלבות (זוכרים? "מועצת ייצור") - אז רמת המחירים תקבע הכי גבוה שאפשר כי החתול שומר על השמנת .....
מכל האמור לעיל, ברור כי משק החלב מתנהל כמו שוק הסלולאר לפני כחלון - הספקים מרוויחים הון על גו הציבור.
המחיר הנכון של מחירי החלב בישראל הם 10% פחות מרמת המחירים בארה"ב מכיוון שהפרה הישראלת יעילה יותר והמרחק מהיצרן לצרכן הוא זניח בהשוואה למרחקים בארה"ב - כלומר הציבור הישראלי משלם פרמיה של 30% על מוצרי החלב על מנת לשמר את מבנה משק החלב שנקבע בשנות ה 50 של המאה הקודמת.