מעשה בבחור בשם ג'רמיה שניגן בקונטרה בס של ארבעה מיתרים, ממציא מנגינות, שר שירים ומספר סיפורים לעוברים ושבים.
יום אחד פקע מיתר בקונטרה בס של ג'רמיה והוא ניגן בקונטרה בס של שלושה מיתרים.
כעת יכול היה להמציא פחות מנגינות, לשיר פחות שירים, ולספר פחות סיפורים לעוברים ושבים, אך הוא המשיך לעשות זאת באותה התלהבות ומסירות.
יום אחד פקע מיתר נוסף בקונטרה בס של ג'רמיה.
הוא נותר עם קונטרה בס של שני מיתרים בלבד, והוא ניגן ושר עוד פחות מנגינות אבל אפשר היה להרגיש את ליבו הרחב וההומה בכל תוו תוו שיצא תחת אצבעותיו.
יום אחד פקע עוד מיתר וג'רמיה ניגן ושר בקונטרה בס של מיתר אחד.
כמעט ולא נותרו לו צלילים, אבל הי, כל צליל שהפיק היה עמוק ומכוון ואם האזנת בקשב רב יכולת לשמוע בו סיפור שלם בפני עצמו.
בסוף, גם המיתר הזה פקע, וג'רמיה נותר עם קונטרה בס ללא מיתרים.
ואז, אז יכול היה ג'רמיה לנגן את כל המנגינות שבעולם..
כל המנגינות שבעולם.