הנשיא השביעי של סין, שי ג'ינפינג, נכנס לתפקידו בתחילת השנה הנוכחית, שנה שצפויה להתאפיין בנתוני הצמיחה הנמוכים ביותר מאז 1999. הכלכלה הסינית, שהסתמכה עד כה בעיקר על השקעות ממשלתיות מאסיביות בתשתיות ועל ייצוא, סובלת היום מעודפי ייצור גבוהים לצד חולשה שמגלות הכלכלות שהיו יעדיי הייצוא המרכזיים שלה, תוצאה של המשבר העולמי המתמשך משנת 2008. זאת, לצד עלייה בשכר העבודה שפגעה בכושר התחרות שלה והביאה לכך שמפעלים רבים העבירו את קווי הייצור שלהם למדינות שכנות ולאפריקה, שבה עלויות הייצור זולות באופן משמעותי. אם נוסיף לזה את הלחץ הציבורי לפירוק מוקדי הכוח הגדולים במדינה, נקבל את מפת האינטרסים שהביאה את הממשל הסיני להבין שאין מנוס מלבצע רפורמות מרחיקות לכת כדי לתמוך בצמיחה ארוכת טווח.
הרפורמות המדוברות ביותר הן כמובן אלו שנוגעות לזכויות האדם, כגון ביטול החוק המגביל את הילודה וביטול מחנות העבודה במדינה, בנוסף לרפורמות במערכת הבריאות המקומית. מבחינה כלכלית, הרפורמות פחות דרמטיות אם כי הן חשובות לא פחות. ההנהגה בסין הבינה כי על מנת לאפשר לכלכלה להמשיך ולצמוח גם בשנים הבאות, יש לבסס את הצמיחה הכלכלית על הצריכה הפרטית שנכון להיום מהווה פחות מ- 30% מסך התוצר, נתון נמוך באופן משמעותי ביחס לכלכלות אחרות ולטפל בבעיות המבניות שמהן סובלת הכלכלה הסינית. כחלק מהרפורמות מתכנן הממשל בסין לפתוח את השווקים הפיננסים למשקיעים זרים ולהקל בהגבלות על משקיעים זרים ומקומיים. לראשונה תתאפשר בעלות פרטית על בנקים ומשקיעים זרים יוכלו לפעול בשוק המניות המקומי בחופשיות גדולה יותר, כמו כן יוכלו משקיעים מקומיים להשקיע בשווקים מחוץ לסין וייתכן מסחר חופשי יותר במטבע הסיני, היואן. כל אלו צעדים שהיו נחשבים קיצונים ובלתי אפשריים רק לפני מספר שנים.
הרפורמות שאושרו עדין רחוקות מיישומן המלא ולא יהיה פשוט לבצע את הרפורמות במלואן, אבל המשקיעים שחיכו חודשים רבים בציפייה לרפורמות הצביעו ברגליים והביעו את שביעות רצונם בדמות עליות בשוק המניות המקומי.השפעת הרפורמות לא תהיה מידית ויידרש זמן רב ליישמן, אך אין ספק כי סין צעדה צעד נוסף לפתיחתה לשווקים הגלובליים. אחרי שלושה עשורים של צמיחה חזקה שהפכו את סין למעצמה כלכלית ועולמית הגיעה העת לשנות כיוון ולכן לא מן הנמנע כי נראה רפורמות כלכליות נוספות בשנים הקרובות על מנת לתמוך ביציבותה של הצמיחה בסין.