הייסוףכפי שציינו מוקדם יותר, בנק ישראל לא ישנה את הטון וימשיך לשדר הרחבה מוניטרית כל עוד הפד לא יתחיל עם הקיפול. בנקודה זו אולי רצוי לציין כי הקיפול בארה"ב יגיע במוקדם או במאוחר יותר, אבל קצב ההדפסות הנוכחי לא יכולהחד בשקל נבלם החודש – בבנק ישראל אומנם מנו 6 סיבות עיקריות להחלטה של הבנק להותיר את הריבית ברמה של 1% לאחר שכבר הופחתה ב-0.75% בחודשים האחרונים, אבל הסיבה העיקרית, אם לא היחידה היא כמובן בלימה של מגמת הייסוף החודש האחרון. בבנק ישראל מצהירים בכל הזדמנות על החששות שלהם מפני הפגיעה המתמשכת בייצוא וההשלכות הנגזרות הצפויות על התעסוקה והצמיחה. בבנק מדגישים כי פערי הריביות והתשואות מול השווקים המפותחים הצטמצמו וכנראה מקווים שם שזה יבלום את הייסוף של השקל. בהקשר זה אולי כדאי לציין את הצהרתו של שר האוצר בשבוע שעבר כי הוא יפעל ביחד עם בנק ישראל כדי לשמור על שער החליפין – רגולציה!
בנק ישראל לא ישנה את הטון לפני שינוי מדיניות בארה"ב – בנק ישראל במשמרת של קרנית יושפע ככל הנראה יותר מנתוני הצמיחה והתעסוקה ומהמתרחש בארה"ב. צמצום רכישות של הבנק המרכזי שם יוביל ככל הנראה להתחזקות של הדולר בעולם לרבות התחזקות מול השקל ויאפשר מרווח תמרון עבור בנק ישראל. בנוסף תחילת צמצום הרכישות בארה"ב יהיה איתות מובהק לכך שהגיע הזמן לעצור את ניפוח הבועות, הן הריאליות והן הפיננסיות, כאשר החשש להידרדרות מחודשת למיתון, הוסר.
בנקודה זו נראה כי גם בנק ישראל לא יוכל להמשיך ולהתחבא מאחורי המגבלות שהטיל על אשראי לדיור כגורם ממתן ויפעל ביתר אגרסיביות לעצירת התנפחות שוק הנדל"ן המקומי ע"י העלאת ריבית כמובן. ישראל נמצאת בחברה "טובה" של מדינות מערביות שבהן התנפחה בשנים האחרונות בועות נדל"ן הודות לקצב בנייה נמוך מאוד וריבית נמוכה בשנים האחרונות. בנק ישראל עוקב באדיקות אחר הבנק המרכזי בארה"ב וכמו רוב החזאים בעולם מעריך כי סיום תוכנית הרכישה של הפד תדחה לרבעון השני של שנת 2014 (אסור לשלול על הסף תרחיש בו הפד יתחיל את הצמצום עוד ב-2013).
קשה להצדיק רמת ריבית של 1% בתנאים הכלכליים הקיימים במשק - הריבית בישראל נמוכה ויש המעריכים כי היא עוד תספיק לרדת לפני שתחזור לעלות. קצב הצמיחה המקומי נותר מתון, הפגיעה בייצוא נמשכת הודות להתמתנות בסחר העולמי, קרן המטבע הפחיתה את תחזיות הצמיחה העולמיות לשנה הקרובה (בדומה לבנק העולמי וגופים נוספים). חרף כל אלה, אנחנו עדיין מתקשים להסביר ריבית של אחוז אחד בישראל כששיעור האבטלה נושק לרמה של 6.1% (תעלה ככל הנראה בחודשים הקרובים) ואבטלה נמוכה עוד יותר בקרב אוכלוסיית העבודה העיקרית (24-65) האבטלה אף נמוכה יותר (עלה מ-5.2% לרמה של 5.4%). בנקודה זו אולי רצוי לציין כי חטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכה כי האבטלה בישראל תעלה מעל 7% בשנה הבאה.
הגורמים להחלטת בנק ישראל כפי שהם מתוארים בהודעה:
- האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים והציפיות לשנה הקרובה נמצאות מתחת למרכז יעד האינפלציה.
- קצב הצמיחה עדיין נמוך מ-3% בניכוי השפעות של הגז, אם כי מספר אינדיקטורים מצביעים על האטה מסוימת ברביע השלישי
ביצוא ובייצור. - קרן המטבע הפחיתה את תחזית הצמיחה העולמית ל-2013-2014 וצמצום תוכנית הרכישות של הפד תידחה ככל הנראה לסוף רבעון ראשון של 2014.
- פערי הריביות מול שווקים מפותחים הצטמצמו לאחר שהריבית הופחתה ב-0.75% מאז חודש מאי.
- מגמת הייסוף של השקל נבלמה בחודש האחרון בעוד שמרבית המטבעות התחזקו מול הדולר.
- נמשכת ירידה בהיקף העסקאות בדיור לצד המשך עלייה במחירי הדירות ונטילת משכנתאות בהיקפים גבוהים. הנחיות המפקח על הבנקים בנושא משכנתאות צפויות להפחית את הסיכון לציבור נוטלי המשכנתאות ולמערכת הבנקאית.
מה לגבי העתיד
למרות ההצהרות של שר האוצר, אנחנו לא בטוחים שבבנק ישראל עדיין מוכנים לנקוט בצעדים מרחיקי לכת כמו רצועה תחתונה או אפילו תמיכה במיסוי נוסף על השקעות פיננסיות זרות (לזה אנחנו גם לא בטוחים שתהיה תמיכה באוצר, אומנם כיום אנחנו ממש לא זקוקים לביקושי הזרים לאג"ח הממשלתי ובכל זאת קשה לקחת אחריות ולהוריד את ישראל ממפת האשראי הגלובלית אחרי שנים של עבודה להביא אותה לשם).
באמת להמשך עוד הרבה מאוד זמן. גם בפד מבינים היטב שעליות מחירי הנכסים הריאלים והפיננסים מתחילות להראות סממנים בועתיים. אנחנו עדיין מעריכים כי בתוך 12 חודשים כיוון הריבית יהיה כלפי מעלה והיא תגיע לרמה של 1.5% כאשר העלאות הריבית תהיינה בשלבים המאוחרים של שנת 2014.
שוק האג"ח – התנודתיות בתשואות בארה"ב תימשך בזמן הקרוב, יחד עם זאת קשה לראות את התשואות צונחות בחזרה לסביבת שפל כאשר הסיכוי להידרדרות מחודשת של ארה"ב למיתון ירד משמעותית לאור נתוני המאקרו וההתייצבות באירופה ובסין. יחד עם זאת, אנחנו מתקשים לראות התשואות בארה"ב הרבה מעל 3%. שוק האג"ח המקומי יגיב ככל הנראה לשוק האג"ח האמריקאי כאשר לפחות בשנה הקרובה נראה כי המרווח בין האג"ח המקומי למקבילו האמריקאי לא צפוי להשתנות משמעותית.
הגב עם ציטוט