בשנים האחרונות עברו חברות הפארמה האירופאיות שינוי מהותי במספר מובנים שעליהם מיד נפרט. בטרם נכנס לעומק הדברים נציין כבר בהתחלה שהשינוי הזה הופך להערכתנו את סקטור הפארמה באירופה למעניין ואטרקטיבי להשקעה, ומשתקף כבר כיום (וימשיך להשתקף בעתיד) בדוחותיהן הכספיים של החברות, בתזרימי המזומנים שלהן והמבנה המאזן שלהן. להלן עיקרי השינוי:שינוי במודל ותמהיל ההכנסות – מעבר ממודל הכנסות מוטה " "Pure pharma (ובעיקר מכירות של"white pill" – כינוי לפיתוח אתי וייחודי לחברה שנמכר במחירים מאוד גבוהים) למודל הכנסות מפוזר ומגוון יותר שבחלקו הגדול נשען על מוצרים שהינם ""None pharma. כיום כ-28% מהכנסות החברות הן ממוצרי כ-""None pharma כמו מוצרי צריכה בריאותיים, חיסונים, מוצרי בריאות לחיות, מוצרי דיאגנוסטיקה ועוד. לשם השוואה בשנת 2005 מרכיב זה של ההכנסות היה כ-18% בלבד. הרכיב זה צפוי להמשיך ולעלות ולהגיע למעל 50% עד לשנת 2025. הנ"ל הופך את החברות ליציבות יותר ומפחית את התלות שלהן במספר בלוק באסטרים בודדים כפי שהיה נהוג בעבר. שיפור בשולי הרווחיות אל אף השינוי במודל ההכנסות של החברות – השיפור נעשה בעיקר באמצעות ריסון ושליטה בצד ההוצאות אשר הביאו את החברות להציג שיפור מתמשך ברווחיות וזאת על אף גל פקיעת הפטנטים הגדול שעבר על הסקטור, ושהיה אמור ע"פ הציפיות לפגוע ברווחיות החברות. שיעור הרווח התפעולי הממוצע של הסקטור עלה מ-29% בשנת 2005 ל-33% בשנת 2012. להלן גרף המראה מה היה שיעור הרווח התפעולי ב-2005 בהשוואה ל-2012 ב-7 החברות הגדולות בסקטור (שמהוות 80% מסקטור הפארמה במדד היורו סטוק 600): שימוש מושכל בתזרימי המזומנים שמביא לניהול מאזן חכם יותר– בסוף שנת 2005 לשבע החברות הגדולות בסקטור היו יתרות מזומנים בנטו (לאחר חוב) של כ- 2 מיליארד דולר. נכון לסוף 2012 לחברות האלו יש יתרות חוב נטו של כ-60 מיליארד. ז"א החברות הגדילו את רכיב המימון בעלויות מימון מאוד זולות מה שהוביל לירידה בשיעורי ההיוון המשוקלל שלהן, ולמבנה מאזן יעיל יותר .צפי להכנסות קבועות ויציבות בשנים 2013-2025 אפילו בהעדר הצלחה של פיתוחים חדשים- על רקע השינוי במודל ההכנסות יש היום נראות גדולה יותר מזו שהיתה בעבר באשר להיקף ההכנסות והרווחים העתידיים. הדבר יוצרת תמונה וודאית לגבי החברות בסקטור ומחזק את יכולתן להמשיך ולחלק דיב' באותם היקפים (בשונה מאוד למשל ממה שקורה היום בסקטור התקשורת שבו יש חשש מהתכווצות מהותית בשיעורי החלוקה).בהקשר זה גורם נוסף שחשוב לציין הוא שהשווי הנוכחי של החברות הגדולות בסקטור נשען על מוצרים קיימים ולא על פיתוחים עתידיים – גורם שמקטין מהותית את הסיכון בענף ומאפשר לחברות להוריד בשנים הקרובות את היקף ההשקעה הנדרשים במחקר ופיתוח. במילים אחרות, כדי להצדיק את רמת התמחור הנוכחית החברות אינן נדרשות להציג בשנים הקרובות בלוק באסטרים חדשים.כל אלו תומכים במסקנה כי רמת הסיכון כיום קטנה בהשוואה לזו שאפיינה את הסקטור בעבר ולכן על הסקטור להיות מתומחר במכפיל גבוה יותר מזה שהיה נהוג בשנים האחרונות. הסקטור נסחר כיום במכפיל ממוצע של כ- 14 ואנו סבורים כי על רקע כל האמור לעיל וכן לאור תשואת הדיב' הנאה שהוא מספק, הוא מהווה אופציית השקעה מעניינת.לאור זאת סקטור הפארמה מוחזק בקרן "אפסילון (D4) ETF מניות אירופה" שמעניקה חשיפה למדד היורו סטוק 600 באמצעות תעודות סל בלבד, במשקל יתר.נכתב ע"י עידן אזולאימחקר: דפנה יגור