מתחילת ספטמבר מדד ה-S&P 500 עלה ב-5.7%, ירד ב-4.1% ועלה שוב ב-2.9%. האם הכלכלה האמריקאית או העולמית עברה זעזועים כל כך משמעותיים שמצדיקים תנודתיות כזו? כמובן שלא. מה שמזיז את השווקים בחודשיים האחרונים הם אירועים ספציפיים שמאופיינים באי-ודאות גבוהה ובהשפעות זמניות בלבד. בין ארועים אלו ניתן לציין את החלטת הפד להמשיך ברכישות האג"ח, פרישת סאמרס מהמרוץ ליו"ר הפד, החשש מהתקפה אמריקאית בסוריה, סאגת תקרת החוב 2013 וההשבתה בממשל האמריקאי. מה עם הנתונים הכלכליים? אז זהו, לאור האינפלציה באירועים דרמטיים, בנתונים הכלכליים אין יותר מדי עניין. חוסר העניין בנתונים נובע גם מכך שהם כבר לא מחדשים שום דבר. כמה פעמים אפשר להדגיש שיש שיפור בכלכלה אך ששיפור זה איטי באופן יחסי? לכן, לפחות עד שסאגת תקרת החוב תיפתר, אנו מצפים שהשווקים ימשיכו להתנהל בתנודתיות גבוהה יחסית (עם פוטנציאל להארכה מכיוון החלטת הפד בדצמבר). כל זה לא משנה במאומה כמובן את המלצתנו על שוק המניות כאפיק ההשקעה המעניין ביותר וזאת מהסיבה הפשוטה, שההסתכלות על שוק המניות לא יכולה להיות לתקופה של חודש, חודשיים ואפילו לא שנה. מי שלא יכול לסבול תנודתיות לא צריך להיות במשקל גבוה בשוק המניות ללא קשר להתנהגותו הצפויה.

התפתחויות אחרונות בסאגת תקרת החוב 2013
שמועות על תחילת המגעים להסדר בין הדמוקרטים לרפובליקנים הביאו לעליות בשוקי המניות בשבוע שעבר. עם זאת, לא מדויק לקרוא להתפתחויות האלו "התקדמות" של ממש. כדי לפתור את הסוגיה צריך להסכים על תקציב שיאפשר קיטון מבני בגירעונות ובחוב הממשלה כמו גם על העלאת תקרת החוב לרמה שתאפשר שקט לפחות עד אחרי הבחירות בסוף 2014. פתרון כזה אומר ויתורים של שני הצדדים וויתורים כידוע מתקבלים רק כאשר ממש אין ברירה. במייל של יום ראשון שעבר רשמנו כי: "הסיכון הוא שהפשרה שיגיעו הצדדים היא שתקרת החוב תועלה כך שתספיק רק לכמה חודשים של פעילות וכל הסיפור יחזור על עצמו לקראת בחירות אמצע הכהונה בנובמבר 2014". הצעת הרפובליקנים לסנאט בשבוע שעבר עושה צחוק מהחששות שלנו כאשר אלו הציעו להעלות את תקרת החוב עד ה-22 בנובמבר בלבד, במטרה לקנות זמן למשא ומתן על התקציב. כמובן שהצעה זו נדחתה על ידי הסנאט שטוען (ובצדק) שחודש נוסף לא ישנה במאומה את מאזן הכוחות וכי להסכמות שניתן להגיע תוך 6 שבועות ניתן להגיע גם תוך שבועיים. על פי הסקרים האחרונים, גם הציבור האמריקאי שואל את הפוליטיקאים האמריקאים (ובעיקר את הרפובליקנים שסובלים מירידה משמעותית באהדת הציבור) איפה הייתם עד היום? הרי סוגיית תקרת החוב והתקציב לא צצו לפתע אלא היו צפויות זמן רב והחלטת שני הצדדים לחכות לדקה ה-90 נובעת ממשחק של "צ'יקן" מצד שני אין מה להתפלא מהפארסה בממשל האמריקאי. להזכירכם, ההסכם להעלאת תקרת החוב ב-2011 כלל התחייבות לכינוס סופר-ועדה לענייני קיצוצים" (כך במקור: super-committee) במטרה למצוא את הדרך היעילה והנכונה ביותר לקצץ 1.2 טריליון דולר נוספים. שנה וחצי לאחר הקמת הועדה, הסכמות לא נמצאו, מה שהוביל לקיצוצים האוטומטיים של מרץ 2013.

פרוטוקול החלטת הפד
פרוטוקול הפד שהתפרסם בשבוע שעבר לא מוסיף הרבה מעבר למה שהיה ניתן להבין מהודעת הפד ב-18 לספטמבר. הפרוטוקול מלמד שלמרות ההחלטה לדחות את תחילת צמצמום, "רוב חברי הועדה" עדיין מעריכים כי תהליך הצמצום יחל עוד השנה ויסתיים באמצע 2014. במילים אחרות, כפי שהיה ניתן להבין כבר מדבריו של ברננקי במסיבת העיתונאים בחודש שעבר, ללא סוגית תקרת החוב וההשבתה הפד היה כנראה כבר מתחיל בתהליך הצמצום.
• חלק מחברי הועדה (אלו שנגד הצמצום) חוששים מכך שהפעילות הכלכלית דעכה מעט לקראת ההחלטה. חלק אחר (אלו בעד הצמצום) טוענים שיש להסתכל על המגמה ארוכת הטווח וזו לא השתנתה בהרבה למרות הנתונים החלשים (יחסית) של אוגוסט-ספטמבר ואף השתפרה באופן ניכר מאז תחילת ה-QE3.
• חברי הועדה היוניים יותר (אלו שנגד הצמצום) חוששים מהשפעת העלייה בריביות הארוכות ובעיקר בריביות על המשכנתאות. מיותר לציין שעליה זו נבעה מהתבטאויות הפד עצמו כך שלמעשה יש שתי אפשרויות. הראשונה היא שלא מדובר על רוב חברי הפד. השניה היא שחלק מחברי הפד טומנים ראשם בחול ומתעלמים ממה שברור לכולם: אם הם לא רוצים לראות עליית תשואות אז לא צריך לצמצם את היקף הרכישות.
• בשורה התחתונה, הפד עדיין מתקשה לשדר לשווקים כיצד תתנהל המדיניות המוניטארית בחודשים הקרובים ומהם הקריטריונים שיביאו באופן מייד להחלטה לצמצם את היקף הרכישות. כיוון שהפד כבר אותת למשקיעים כי ירידה בשיעור האבטלה לבדה לא מספיק על מנת לקבל החלטות, השווקים לא מבינים עד הסוף מה ייחשב בעיני הפד לשיפור "אמיתי" בכלכלה. לנו נראה שהפד עצמו לא מבין את אותם הדברים ולכן גם השונות הגבוהה בין הדעות של חברי הועדה השונים.
• ההחלטה הקרובה של הפד היא בסוף החודש. גם אם יפתרו את סוגית תקרת החוב עד אז הפד יעדיף כנראה לחכות ולבחון מה מידת הפגיעה (אם בכלל) של השבתת הממשלה. לכן, פגישת הפד באמצע דצמבר נראית כרגע כבעלת הסבירות הגבוהה ביותר להכרזה על תחילת הצמצום של ההרחבה הכמותית. יחד עם זאת, לא נהיה מאוד מופתעים אם ההחלטה תדחה לתחילת 2014.

מה לעשות כשאין אינדיקאטורים ?
כידוע, כלכלנים וחלק לא מבוטל מהשחקנים בשוק ההון העולמי מכורים לאינדיקאטורים. עם תחילת ההשבתה של הממשל האמריקאי החשש העיקרי מבחינתנו היה מה נעשה ללא הפרסומים השוטפים של לשכות הסטטיסטיקה השונות בארה"ב. למזלנו, ידידינו ב-Capital Economics מכירים כנראה את תחושת הקריז ופרסמו בשבוע שעבר מסמך המציג מדדים אלטרנטיביים שמתפרסמים על אף השביתה והמתאם שלהם עם המדדים שלא מתפרסמים גבוה במיוחד. כדי להשלים את התמונה גלעד אסף עוד מספר נתונים אלטרנטיביים על שוק העבודה וכמו כל המכורים גם אנחנו כמובן שמחים לשדל אחרים להתמכרות ולכן להלן כמה דוגמאות ועדכונים:
• דו"ח התעסוקה לחודש ספטמבר כמובן לא פורסם אך מסקר התעסוקה של ADP ניתן ללמוד כי לא חל שינוי מהותי בשוק העבודה בספטמבר וכי תוספת המשרות נותרה נמוכה. עם זאת, ראוי לציין כי במרוצת הזמן ספג המדד קיתונות של ביקורות על חוסר העקביות שלו ועל כך שבמקרים רבים הנתון החודשי אינו עולה בקנה אחד עם נתוני הלשכה. עם זאת, המגמות ארוכות הטווח של שני האינדיקאטורים דומות מאוד ומתחילת השנה תוספת המשרות המצרפית של ה-ADP נמוכה רק ב-26 אלף מהנתון הרשמי.
• עוד על שוק העבודה: רכיב התעסוקה במדד מנהלי הרכש בתעשייה (משקלו 25% ) עלה באוגוסט לרמתו הגבוהה מזה 15 חודשים לעומת זאת, רכיב התעסוקה במדד מנהלי הרכש בשירותים, צלל לרמתו הנמוכה מאז חודש מאי וגרר אתו את המדד הכללי לירידה החדה ביותר שנרשמה בו מאז סוף שנת 2008.
• מדו"ח היקף הפיטורים החודשי, מפי חברת הייעוץ צ'לנג'ר,גריי וקריסמאס, עולה כי בספטמבר 40,289 עובדים דיווחו על פיטורים- ירידה של 20.1% מחודש שעבר, אך עדיין גבוה ב-19% מהחודש המקביל אשתקד. על פי מכון גאלופ, שיעור האבטלה מנוכה העונתיות ירד החודש מ-8.5% ל-7.6% (הסקר נוטה להיות תנודתי יותר מהנתון הרשמי). לעומת זאת, היחס בין מועסקים במשרה מלאה לכלל האוכלוסייה ירד מ-43.7% ל-43.5%.
• בשוק הנדל"ן נתוני התחלות הבנייה אמנם לא מתפרסמים אבל מעקב אחר מספר קרונות הרכבת המלאים בעץ המתפרסם מדי שבוע מהווה אינדיקאטור טוב מאוד לפעילות בשוק הנדל"ן למגורים. על פי אינדיקאטור זה, התחלות הבנייה צפויות לתקן את הירידה שנרשמה בחודשים האחרונים ולחזור למגמת העליה.
• לבסוף, את נתוני האינפלציה הרשמיים ניתן להחליף במדדי המחירים העוקבים אחר מוצרים הנמכרים באינטרנט ואלו מראים כי האינפלציה בארה"ב ממשיכה את מגמת הירידה. נתון זה צריך כמובן להדאיג את הפד ערב תחילת צמצום ההרחבה הכמותית.



אורי גרינפלד- מנהל מחקר מאקרו