הספד לאמא
אמא אהובה שלי, מלכת לבבי המיוחדת, נשמה טהורה שלנו, סבתא נהדרת אוהבת ונאהבת.
הלכת מאיתנו מוקדם מידיי. רציתי שתהיי איתנו- לפחות עד לידת הנין הבכור שלך, בעוד חמישה חדשים.
תמיד אמרתי לך-כי יש לי הסכם עם הקדוש ברוך הוא, להשאיר אותך כמה שיותר , בעולם הזה.
אחרי מות אבא, ביום כיפור לפני 12 שנים בדיוק, את היית לראש המשפחה, ראש שבט משפחת שפינדל.
קבלתי הוראה מאבא, נדרתי בפניו- לדאוג לך עד נשימתך האחרונה. לא לעזוב אותך, לשמור עליך,
לשמח אותך, לעשותך בטוחה בעצמך, שלעולם לא תחושי בודדה.
כך עשיתי.
אני אהבתי אותך-יותר מאשר את עצמי. כל יום דברנו בטלפון, שלוש עד ארבע פעמים. הצחקתי אותך,
שמחתי אותך, כל יום רביעי, היינו מבלות בסידורים וקניות בחצי-חינם בחולון, קונות, אוכלות צהריים,
וחוזרות בכיף הביתה.
ידעתי שהבילוי הזה- גרם לך אושר עילאי. את הרעפת עליי סיפורים מעברך, ומההווה שלך. ואני שתיתי אותם בצמא.
כניצולת שואה, שידעה רעב כבד, היית אלופה בבחירת ירקות ופירות, וסחורה בכלל.
ואת העברת לי את התורה הזאת.
את תמיד רצית תמורה מלאה לכספך, ואני דאגתי שכך יהיה.
כול מי שזכה להכירך, הרגיש שאת אישה מיוחדת במינה. חכמה, שוקלת ובוחנת דברים לגופו של עניין.
מעולם לא רבת עם אנשים , נהפוך הוא. את היית משכינה שלום, כאשר נדרשת.
חוש הצדק שלך- היה יוצא מהכלל. כבת מזל-מאזניים, לא קיפחת צד אחד לטובת צד שני.
את אבא אהבת, גם אחרי מותו. לקבר שלו קראת הבית שלי, וכשתש כוחך, רצית שלא יארך הזמן ,
עד שתיפגשו.
אימא-בקשתך מולאה היום. אנחנו בחרנו לתת לך ללכת בכבוד, בלי סבל, כול עוד צלם אנוש לך.
אבא-חיכה לך הרבה זמן, אך מעולם לא האיץ בך, לבוא אליו.
הוא ידע שאנחנו כולנו , זקוקים לך.
עכשיו-אתם שבים ומתאחדים. תוכלו ללחוש סודות, בחשכת הלילה. להשלים סיפורים מהשנים
שבן הייתם בנפרד.
פמלייה נאה ומכובדת- מחכה לך אימא שלי- אבא היקר שלנו, דוד אליעזר, דודה חנה'לה, דוד נפתלי,
רומן ופלה ,ההורים של בני. שאהב אותך מאוד. רושקה- רחל- הדודה של בני, וכול מלאכי השרת
אשר מקבלים נפש צדיקה ומיוחדת כמוך.
את עברת חיים קשים, ילדות נוראה, גלות בסיביר, אביך ואחותך מתו שם, והותירו אותך לבד.
עלית לארץ, התחתנת עם אבא, בניתם חיים יפים, לא היה קל, אבל ידעת תמיד לעשות רק טוב.
את היית חזקה מברזל, בעלת תושייה, אמיצה ונבונה.
כולם אהבו אותך.
בצדק.
תמיד אמרתי- שאלוהים מינה מלאך פרטי, להגן עלייך ולשמור עלייך, תמיד.
אותו מלאך- שלח לך את טניצ'קה האהובה שלנו. שטיפלה בך במסירות אין-קץ.
טניה- קוחנקה מוייה. ספאסיבה בולשוי, על הטיפול באימא.
תמיד נאהב אותך.
אימא יקרה, רגע לפני שאני משלחת אותך לגורלך עד קץ הימים- אני מקווה שטיפלתי בך היטב,
אני מקווה ששימחתי אותך, אני מקווה ששמרתי על כבודך, תמיד.
אם פגעתי בך- אני מצטערת מאוד, אם טעיתי במצוות כיבוד האם - אם התעצבת בגללי- אני
מבקשת את סליחתך, כי תמיד רציתי רק באושרך , בחיוכך, בשמחתך.
לעולם לא אשכח אותך, את צרובה בליבי ובמוחי. את כוכב הצפון שלי.
בשמי ובשם בני, בשם יהודית וחנוך,
בשם טלי ורפי,עמית רונן ואפרת.
בשם כול המשפחה ,
בשם כול מכירייך ומוקירייך,
אנו מחבקים אותך חיבוק אחרון
ונפרדים ממך באהבה.
נוחי בשלום על משכבך.
אילנה.
17.9.2013יום שלישי, י"ג בתשרי. תשע"ד.