כשאומרים לבן אדם שנמצא באבל "שלא תדע עוד צער " אין במילים האלה נחמה בכלל
ולא רק ! אין דבר כזה "שלא תדע עוד צער " כי הרי אנו מוקפים באהובים רבים כגון:
ילדים, נכדים, הורים,סבים וסבתות, חברים, ועוד אפילו בעלי חיים
והאמת כולם בסופו של עניין ילכו לעולמם.
והרי כשאדם באבל אנחנו רוצים לנחם אותו בהווה כעת הרגע
והמשפט הזה הלא נכון מדבר על העתיד,
רצוי אם כך לנחם עם משפט שמדבר על השתתפות בצער
או להוסיף נניח את העצב שלי לעצב שלך או לבקש
מחסדי שמים שינחמו את האבל. ולגרום לו הרגשה אחרת
כי עפ"י רוב הזמן מכהה (מעמעם)את העצב אך לא מסיר אותו מאיתנו
מאחר ואנו מתגעגעים לאהובינו שהלכו לעולמם
הנחמה לדעתי שעוזרת לאבל
זה להמשיך את מורשתו של הנפטר ולתת לו כבודו
להראות מה הייתה יכולתו עצם העשייה הזו גורמת לאבל
להעצים את הנפטר לזכות אותו בדרגת עדן
ללמד את הדורות הבאים
ואת מדרשו של הנפטר
אילנה היקרה זכית להורים נפלאים את בעצמך מיוחדת
ובזכות מה? כעת אנו יודעים בזכות אותם הורים
הגב עם ציטוט