מה יהיה בספטמבר?
אולי בגלל מזג האוויר ביולי-אוגוסט, השאלה שבכותרת הפכה להיות מוטיב קבוע במציאות המזרח תיכונית בשלוש השנים האחרונות. ב-2011 החששות היו מהקמת מדינה פלסטינית, ב-2012 מתקיפה ישראלית באיראן ועכשיו יש לנו את סוריה. בשנתיים הקודמות החששות חלפו להן עם ההקלה בעומס החום וכפי שנראה מהיומיים האחרונים, לא נהיה מאוד מופתעים אם גם החששות מתקיפה בסוריה והתלקחות האזור כולו יתבררו בסופו של דבר כמוגזמות.
בתיאום מושלם, גם בגזרה המוניטארית העולמית ספטמבר היה בשנים האחרונות החודש החשוב ביותר בשנה. ב-2011 השווקים ציפו לתוכנית של הפד וקיבלו את ה-Operation Twist. ב-2012 השווקים ציפו לעוד תוכנית של הפד וקיבלו את ה-QE3. השנה לעומת זאת הפד דאג לצנן את ציפיות השווקים מראש כך שאלו דווקא חוששים כעת מתחילת תהליך הצמצום של ההרחבה הכמותית. מי יודע? אולי גם השנה ברננקי ירגיש צורך לפנק את השווקים לכבוד השנה העברית החדשה.
נתונים בארה"ב
• מדד מחירי הבתים של קייס-שילר עלה ביוני ב-2.2% ובכך השלים עלייה של 19% מהשפל שנרשם במרץ 2012. המשך הירידה במלאי הדירות (כולל מלאי ה"צל" שברשות הבנקים) והתאוששות במשק צפויים להמשיך ולתמוך בעליית המחירים בשוק הדיור האמריקאי. מנגד, עליית הריביות על המשכנתאות והגידול בקצב התחלות הבנייה ימתנו כנראה את קצב עליית המחירים אשר עומד ב-12 חודשים האחרונים על 12.1%.
• מדד אמון הצרכנים של אונ' מישיגן ירד באוגוסט ב-3 נק' לרמה של 82.1. הירידה במדד (שהייתה מתונה יותר מכפי שהראה האומדן המקדים שעמד על 80 נק' בלבד) נבעה ממספר גורמים וביניהם הירידות בשוק המניות באוגוסט, עליית התשואות בשוק האג"ח שהובילה לעלייה בריביות על משכנתאות ועל הלוואות לרכב וכמובן החששות מתקיפה בסוריה בסוף החודש. מנגד, מחיר הבנזין בעת ביצוע הסקר באוגוסט היה נמוך מזה שביולי, ויחד עם עליית מחירי הדירות והשיפור בשוק העבודה תמכו אלו בהיוותרות המדד ברמה גבוהה יחסית.
• מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד אפילו לא התרגש מהירידות בשוקי המניות ועליית הריביות וטיפס לרמה של 81.5 נק' לעומת 81 נק' ביולי. הסיבה העיקרית לכך שהמדד של הקונפרנס בורד עלה בעוד זה של אונ' מישיגן ירד היא שהראשון נמדד עד ה-15 לחודש כך שהירידות בשוקי המניות במחצית השנייה של החודש והחששות מתקיפה בסוריה לא השפיעו עליו.
• כך או כך, על אף שאנו צופים שהסביבה הכלכלית בארה"ב תמשיך להשתפר, בטווח הקצר ישנם מספר עננים באופק שעלולים להעיב על הסנטימנט הצרכני. בין אלו נציין בעיקר את עליית מחירי הנפט, עליית הריביות, אי הודאות הפוליטית לקראת הדיונים על תקרת החוב והחלפת יו"ר הפד בינואר.
• ההכנסה הפרטית עלתה ביולי ב-0.1% בלבד, זאת לאחר עליות של 0.3% בחודשיים הקודמים. למרות העלייה כדאי לשים לב כי ההכנסה משכר דווקא ירדה ב-0.3%, מה שמאותת כי למרות השיפור בשוק העבודה אין לחץ מהותי על המעסיקים להגדיל את תשלומי השכר. הסעיפים שסחבו את ההכנסה הפרטית לעלייה היו ההכנסה מדיווידנדים שעלתה ב-2.1% וההכנסה משכר דירה שעלתה ב-1.3%.
• ההוצאה הפרטית עלתה גם היא ב-0.1% וזאת על אף ירידה בהוצאות על מוצרים בני קיימא. בשל העלייה הדומה בהכנסות ובהוצאות, החיסכון נותר ברמה של 4.4%.
• בנטרול עלייה של 0.1% שנרשמה במחירים, גם ההוצאה וגם ההכנסה נותרו למעשה ללא שינוי במונחים ריאליים. אלו כמובן לא חדשות טובות מבחינת המשק האמריקאי שתלוי בצרכן הפרטי. עם זאת, שיעור החיסכון שעודכן לאחרונה כלפי מעלה (בעקבות עדכון נתוני ההכנסה) עדיין מאפשר לצרכן להגדיל את הצריכה בקצב גבוה יותר מהגידול בהכנסה, כך שישנה איזושהי כרית בטחון לטווח זמן הקצר.
• מדד הליבה של מחירי הצריכה הפרטית (Core PCE), שהוא מדד האינפלציה שהפד קובע לפיו את המדיניות המוניטרית שלו עלה ב-12 חודשים האחרונים ב-1.2% בלבד. מדובר בעלייה נמוכה בהרבה מיעד הפד (2%), נתון שמגביר את ההסתברות לכך שהפד ימתן את האגרסיביות של תהליך צמצום הרכישות.
אבטלה באירופה
שיעור האבטלה בגוש האירו נותר בחודש יולי, זה החודש החמישי ברציפות על 12.1%. בהסתכלות קדימה, היציאה של גוש האירו ממיתון ברבעון השני, לאחר שישה רבעונים רצופים של צמיחה שלילית, צפויה להוביל לירידה בשיעור האבטלה לקראת תחילת השנה הבאה (שוק העבודה מגיב בד"כ בפיגור של 3-2 רבעונים לפעילות הכלכלית). מצד שני אי אפשר להתעלם מכך שגם בתרחיש האופטימי, הצמיחה באירופה לא צפויה להיות מהירה במיוחד. מעבר לכך, לומר שישנן עדיין לא מעט בעיות מבניות בשוק העבודה האירו יהיה האנדר-סטייטמנט של השנה. שוק העבודה האירופי מורכב למעשה משני שוקי עבודה נפרדים. הראשון מאופיין במשרות קבועות שמוגנות על ידי האיגודים ובהן גיל העובדים מבוגר יחסית. השני, שאינו מוגן על ידי האיגודים, מאופיין בלא מעט עובדים צעירים אך גם במשרות זמניות בעיקר, בשכר נמוך ובתחלופה מהירה של עובדים. לכן, ללא יישום של הרפורמות בשוקי העבודה באיטליה, צרפת ומדינות נוספות, סביר להניח ששיעור האבטלה באירופה, גם אם ירד מעט, ימשיך להיות גבוה עוד זמן רב.
אורי גרינפלד- מנהל מחקר מקרו
הגב עם ציטוט