פרידה על הכביש

[eyal-k]

ארקדי בנגייב היה בדרכו לקניות במכולת השכונתית בקרית-יובל בירושלים כשהבחין בגורת חתולים שרועה ללא רוח חיים בחניה. הוא הספיק למנוע ממשאית לפגוע בה שוב ונשכב על האספלט כדי לצלם אותה, רק אז הבחין בחתולה בוגרת שהגיעה לבדוק את הגורה המתה. "רגע שמייצג את החיים האומללים של החתולים ברחובות", אומר הצלם

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4414880,00.html

[mamani9]

במרוצת השנים שבם אני מאכילה חתולי רחוב, לא אחת נתקלתי במראה כזה ומראות דומים, שסופם זהה.
גורי החתולים, מרגע שעיניהם נפקחו, ומסוגלים לנוע בשטח, מחפשים מחסה וחום, בלילה.
זאת הסיבה שהם ישנים מצונפים, בדיוק מאחורי צמיג של הרכב.
בבוקר, כשמגיע הנהג או הנהגת, הם אינם רואים את הגורים, אינם מודעים לתופעה הזאת, אינם בודקים את
האפשרות שגור חתולים נם את שנתו, (האחרונה) שם.
התוצאה- הגור עובר מעולם החלומות, לעולם הבא, בלי להתעורר כלל.

אולי זו דרכו של הטבע, לדלל את מספרם של הגורים הנולדים.
אך זו דרך איומה ואכזרית.
מכירים את הביטוי-------?safety in numbers
מראש, הטבע דואג ליצירת דור המשך, משופע- בצאצאים.
כדי להגן על החיים- בעל החיים- מהכחדה גמורה.
אבל הדרך שאמא-טבע בוחרת לעשות זאת--
קשה ואיומה.

צריך לעזור לחיות לשרוד, בכול דרך.
להאכיל.
לשים מים לשתייה, במיוחד בקיץ הלוהט.
לאהוב אותם.
אני ממליצה מכול הלב, להתקרב לחיה הנפלאה הזאת- ששמה חתול רחוב.
ללמוד אותה ומנהגיה.
לטפח אותם.
אם נשמור עליהם- הם ישמרו עלינו.

בבקשה ותודה.
אילנה.

נ.ב.
אין כמו מצוות חתולים.
תנסו.