הדו"חות לא סיפקו דרמה בשבוע החולף , אך ייתכן שהשבוע היא דווקא תגיע מכיוון אחר „- האם גם הפעם אחרי ישיבת הריבית יזעזע ברננקי את השוק כמו אחרי ההודעה הקודמת במאי? -„ האם נתוני הצמיחה והאבטלה יקרבו את הפד להכרזה על הקטנת הרכישות?

השבוע החולף בהחלט נראה כמו תחילתה של עונת המלפפונים בוול סטריט.
למעט הדולר שנחלש משמעותית מול רוב המטבעות, כמעט לא נרשמה תנודתיות דרמתית במחירי הנכסים האחרים. עם מחזורי מסחר נמוכים יחסית, גם זרם הדו"חות הכספיים לא הצליח לייצר דרמות, למעט בפייסבוק שם זינקה
המניה ב-%30 בעקבות דו"חות טובים מהצפוי.

השבוע הקרוב עשוי להיות שונה באופן משמעותי. זה לא בגלל העובדה שעונת הדו"חות נכנסת למחצית השנייה, לאחר שעד עתה כבר פורסמו 260 דו"חות מתוך 500 החברות במדד S&P. אחרי שבוע שבו הדו"חות נתנו את הטון (וכפי שניתן להבין הוא לא היה דרמתי במיוחד), בשבוע הקרוב אלה עשויים להיות נתוני האבטלה והצמיחה או שברננקי שוב יחטוף את הבכורה.
ביום רביעי יסכם יו"ר הפד ישיבה נוספת של ראשי הבנק המרכזי בארה"ב ואחרי שבחודש מאי הביאה "הופעה" שלו לצניחה באג"ח הממשלתי ובמניות, רבים ודאי ימתינו לשמוע מה יאמר הפעם, למרות ששמענו כמה נאומים שלו בשבועות האחרונים. לאחר שדבריו בסוף מאי הלחיצו את השוק והתפרשו כהודעה כי עוד רגע הוא מתחיל לצמצם את היקפי הרכישות, בהתבטאויות
האחרונות הוא נשמע מסויגיותר לגבי המועד שזה יקרה – ובכך הצליח להוריד מחדש את התשואות הממשלתיות ולהחזיר את העליות למניות.
בשבוע האחרון הולכות ומתחזקות ההערכות בוול סטריט כי הפחתה ברכישות תצא לפועל כבר בספטמבר, אזיקטין (לפי הערכות) הפד את קצב רכישות האג"ח שלו בשוק מ-85 מיליארד דולר בחודש ל-65 מיליארד (בריבית עצמה לא צפוי שינוי במשך עוד תקופה ארוכה). מה שעשוי עוד יותר להעצים את דברי ברננקי יהיה פרסום האומדן הראשון לצמיחה ברבעון השני (באותו יום).
ההערכה כרגע היא כי הכלכלה צמחה ב-%1 בלבד – שיעור נמוך יחסית בעקבות הקיצוץ בתקציב הפדרלי, אך התחזית היא לזינוק בצמיחה בהמשך השנה (חלקה מסיבות טכניות). ואם כל אלה לא יספיקו, יגיעו ביום שישי (2 באוגוסט) נתוני התעסוקה, שלפי הסקרים צפויים להצביע על ירידת שיעור האבטלה ביולי ל-%7.5, לעומת %7.6 ביוני.
נתוני מקרו נוספים הצפויים להתפרסם בשבוע הקרוב כוללים נתונים על פעילות הייצור באזור שיקגו, מדד מנהלי הרכש ליולי וכן נתונים על מכירות מכוניות ביולי. בשבוע שעבר הצביעו נתוני המכירות של מוצרי בני קיימא על עלייה חדה בעיקר בגלל מכירות הרכב. עוד פורסם בשבוע האחרון כי מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עלה לרמות שלפני המשבר והגיע לשיא של 6 שנים ומחירי הבתים עלו ב-%12.4, העלייה החדה ביותר מפברואר 2006. גם באירופה נתונים חיוביים – לראשונה זה כשנה
וחצי מדד מנהלי הרכש מצביע על צמיחה (מעל 50 נקודות).
בסך הכל, מהדו"חות הכספיים ומנתוני המקרו עולה תמונה שממנה נראה כי למעט תעשיית הרכב, הביקושים אמנם לא
גבוהים אך הם מראים על צמיחה עולמית. אמנם מתונה, אבל עדיין צמיחה.
על רקע זה, אין פלא כי בעולם נרשמה בשבוע החולף התמתנות בציפיות האינפלציה, לאחר עלייה בשבוע שלפני
כן. גם בשוק המקומי לא נרשמה תנודתיות משמעותית בציפיות בשבוע האחרון. בטווח הקצר (12 חודשים קדימה)
אנו צופים אינפלציה של1.7%-1.8%, בדומה למה שנגזר מהשוק. עם זאת, אנו צופים עוד 2 מדדים גבוהים יחסית
(יולי-אוגוסט הצפויים לעלות כל אחד ב-%0.3).


מה עושים השבוע?
1. מניות – בטווח הקצר, גיוון עולמי מקבל משנה תוקף. הדו"חות הכספיים של השבוע האחרון אמנם לא הובילו לתנודות דרמתיות במדדים בשווקים, אך אולי דווקא מסיבה זו בולטת העובדה שזה היה השבוע השני ברציפות שבו השווקים המתפתחים תפקדו טוב יותר מהשוק האמריקאי. יותר מכך, השוק האמריקאי היה אחד החלשים בעולם בשבוע האחרון – מה שמחזק מאוד את ההמלצה שלנו מהשבוע שעבר לפזר את ההשקעה בחו"ל לשווקים מפותחים נוספים (ולאמיצים גם לשווקים מתפתחים, אם כי במידה מתונה). ארה"ב כמכלול עדיין נראית כשוק המרכזי שנכון להיות בו כיום, אך אחרי המהלך הדרמתי של השווקים שם, ייתכן כי שווקים אחרים יסגרו פערים בתקופה הקרובה.
בשבוע הקרוב צפויים דו"חות כספיים של עוד כ-130 חברות. עד עתה פרסמו כמחצית מהחברות ב- S&P500 , כאשר %68 מהן הכו תחזיות, אבל הרוב עשו זאת בשיעור נמוך. הבולטים לחיוב הם הבנקים (בגדול – הכו ביותר מ-%30 את התחזיות), הרכב, הביטוח והנדל"ן. לשלילה בולטים תחום המוליכים למחצה (על רקע חולשת ה-PC), האנרגיה (על רקע הירידה במחירי חומרי הגלם שהחלה להתמתן בשבועות האחרונים) ותחום מוצרי הצריכה הלא מחזוריים.
לאחר הביצועים החזקים של הבנקים בארה"ב, אנו מורידים את ההמלצה עליהם מ"משקל יתר" ל"משקל שוק" (גם הבנקים בארץ וגם באירופה מפגרים בביצועים שלהם השנה אחרי הבנקים האמריקאים). נראה כי מגזר הטכנולוגיה דווקא מתומחר זול יחסית, על רקע הדו"חות המאכזבים יותר שסיפקו חברות המגזר. עליית מחירי האנרגיה בחודש האחרון עשויה לתמוך במניות המגזר, במיוחד אם היא תימשך ותביא לעלייה בציפיות האינפלציה.

2. קונצרני – המרווחים בשפל. אם מגדילים, עדיף בדירוגים נמוכים. בעולם נרשמה פתיחת מרווחים קלה, על רקע עליית התשואות הממשלתית. עם זאת, השבוע החולף היה עתיר גיוסים ובארה"ב לבדה זה היה השבוע העמוס ביותר מזה כחודשיים עם הנפקות אג"ח קונצרני בהיקף 34 מיליארד דולר. המגייס הגדול ביותר היה וולס פרגו, שגייס אג"ח ב-5 מיליארד דולר. רוב הכסף גויס באג"ח בדירוג השקעה (investment grade) שגייס 23.2 מיליארד דולר, לעומת 11 מיליארד דולר שגייסו ב-High yield.
בחזית הזו נרשמים שיאים גם באירופה, שבה הונפקו מתחילת יולי אג"ח High Yield בהיקפים של 6.2 מיליארד יורו (8.2 מיליארד דולר) – זינוק של %55 לעומת יוני. ואחרי ירידות שנמשכו מזה כחודשיים, מתחילת יולי רשם האפיק תשואה של %1.9. מתחילת השנה גייס האפיק הזה באירופה 9.8 מיליארד יורו, לעומת גיוס של 4.5 מיליארד יורו באג"ח בדירוג השקעה, לפי נתונים של בלומברג.
בשוק המקומי, אחרי חודש של ביצועים חזקים נרשמה בשבוע החולף פתיחת מרווחים קלה, אך עדיין מדובר ברמות שפל – בתל בונד 20 המרווח %1.32 ובתל בונד תשואות %3.58. בשבועות האחרונים נמשך זרם ההנפקות הקונצרניות, אך בדומה לאירופה הוא מתמקד בדירוגים הנמוכים יותר (BBB ומטה, כולל ללא דירוגים) אשר ממשיכים לזכות לביקוש מאוד גדולים. בשבוע האחרון התקיימו בין היתר הרחבות סדרה של אלרוב נדל"ן (דירוג A) ושלמה נדל"ן (דירוג BBB+) לצד הנפקות חדשות של מירלנד (BBB+), שלמה נד"לן (BBB+) ואלמוגים (ללא דירוג). אנו ממשיכים להמליץ להשקיע בפיזור נרחב במיוחד בדירוגים אלה, תוך שמירת מח"מ קצר של 2.5-3 שנים.

3. אג"ח ממשלתי ותיק השקעות – השוק עדיין תומך בתיק מאוזן. תשואת אג"ח ממשלתי ל-10 שנים בארה"ב עלתה קלות בשבוע האחרון ל-%2.56 וזאת על רקע ההערכה ההולכת ומתבססת שלפיה הפד צפוי להפחית כבר בספטמבר את קצב הרכישות מ-85 מיליארד דולר לכ-65 מיליארד דולר. בעליית התשואות תומכת גם העלייה הנמוכה החזויה בתמ"ג ברבעון השני (כ-%1), שצפויה לרשום שיפור ניכר ברבעון השלישי (חלקו טכני). גם השיפור הצפוי בנתוני התעסוקה ליולי לא תומכים בחלק הארוך של העקום.
לפיכך, אנו ממשיכים שלא להיחשף לחלק הארוך של העקום הממשלתי. המסקנה הזו נכונה לא רק לארה"ב, שכן התשואות הארוכות כמעט בכל העולם זוחלות כלפי מעלה. המרווח מעל ארה"ב בתשואות הארוכות אצלנו הוא נמוך יחסית אצלנו (115 נקודות בסיס, לא רחוק מהרמה של הריבית קצרת הטווח), והוא נובע מהעובדה שבשוק המקומי הריבית הולכת לרדת (להערכתנוזה לא יקרה בהחלטת הריבית מחר) וכן מהעובדה שלשחקנים זרים פחות דומיננטיות כיום בשוק האג"ח לעומת חודשים קודמים, כפי שעולה מנתוני בנק ישראל (כלומר אין קניות ומכירות מאסיביות כמו בשווקים אחרים בעולם – תופעה המביאה לתנודתיות באג"חים ובמטבעות). אנו ממשיכים להמליץ על מח"מ קצר-בינוני של 3.5 באפיק השקלי הממשלתי ו-4 בצמוד הממשלתי.
ההתנהלות של האג"ח הממשלתי בשבועות האחרונות תומכת בהמשך שמירה על איזון בתיק הסולידי (50-50 שקלים-צמודים) ונראה כי עדיין מוקדם מכדי להקטין את חלקו של האפיק הצמוד בתיק, למרות שהמדד הגבוה ביותר לתקופה הקרובה כבר מאחורינו. מתחילת יולי, רשם האפיק הממשלתי הצמוד תשואת יתר משמעותית על השקלי: מדד ממשלתי צמוד 2-5 שנים הניב מתחילת יולי %1.14 - פי שניים מאשר מדד ממשלתי שקלי 2-5 שנים (שהניב %0.58). גם ממשלתי צמוד 5-10 שנים הניב תשואה כפולה מהמדד השקלי המקביל (%0.92 לעומת %0.47). בחלק הקצר של העקום, שבו התשואות של
האפיק הצמוד הן שליליות, נרשם עודף התשואה הגבוה ביותר – %0.64 למדד ממשלתי צמוד 0-2, לעומת %0.18 לממשלתי שקלי .0-2