המרוץ לראשות הפד

בשעה טובה ומוצלחת המרוץ לראשות הפד נפתח בשבוע שעבר באופן רשמי, חמישה חודשים וקצת לפני שיו"ר הפד הנוכחי, בן ברננקי, פורש מתפקידו. בפינה הכחולה של ההתמודדות עומדת ג'נט ילן (Janet Yellen), סגניתו של ברננקי בשנים האחרונות וממשיכת דרכו מבחינת תפיסת המדיניות המוניטארית האולטרה-מרחיבה שהנהיג הפד מאז המשבר. בפינה האדומה עומד לארי סאמרס (Larry Summers) שהיה היועץ הכלכלי של אובמה ושר האוצר בתקופת קלינטון. את ירית הפתיחה למרוץ ירו קבוצת סנטורים דמוקרטים ששלחו מכתב רשמי לאובמה בו הם קוראים לו לבחור בילן לתפקיד וזאת בעיקר בשל הניסיון שלה ברגולציה על הבנקים ובשל העובדה שעוד בתפקידה כנגידת הפד של סן פרנססיסקו היא זיהתה מבעוד מועד את בועות הנדל"ן והאשראי ואת הסיכונים האדירים שהם גרמו. בנוסף לכך, הפיננשיל טיימס פרסם בסופ"ש ציטוט של סאמרס מכנס כלכלי שנערך באפריל ובו טוען סאמרס כי :"להערכתי הרחבה כמותית היא פחות יעילה לכלכלה הריאלית ממה שאנשים חושבים". אנו אמנם מסכימים איתו לחלוטין אבל ייתכן וההתבטאות הזו לבדה פוגעת באופן משמעותי בסיכויים שלו להיבחר לתפקיד.
פה הנקודה להבהיר כי הבחירה ביו"ר הפד הבא קשורה קשרים עבותים גם לפוליטיקה האמריקאית כאשר לקראת ספטמבר צריכים הדמוקרטים והרפובליקנים להגיע שוב להסכמות לגבי העלאה נוספת של תקרת החוב ובהחלט ייתכן שנושא היו"ר הבא יהווה קלף מיקוח בדיונים האלו. כיוון שסאמרס תומך בהפסקת ההרחבה הכמותית (לא צמצום הדרגתי אלא הפסקה מיידית), התגברות הסיכויים לבחירתו מהווה בהחלט סיכון מבחינת השווקים.
בעניין זה, על פי אתרי ההימורים המובילים, הסיכוי של ילן להיבחר עומד על 75% בעוד זה של סאמרס עומד על כ-20% (לסטנלי פישר יש סיכוי של 3% ע"פ אתרי ההימורים). לפי סקר שנערך ב-CNBC בקרב 40 עובדים מוול סטריט, 70% מהמשתתפים מאמינים כי ילן היא זו שתבחר ו-25% בלבד מאמינים כי יהיה זה סאמרס. יתרה מכך, לשאלה את מי צריך אובמה למנות השיבו רק 2.5% מהמשתתפים כי סאמרס הוא המועמד הראוי. בפעם האחרונה שבדקנו, 2.5% מ-40 זה בן אדם אחד.

נתונים בארה"ב:
• מכירות הבתים הקיימים ירדו בחודש יוני מרמה של 5.18 ל- 5.08 מיליוני בתים (מונחים שנתיים) בעוד מכירות הבתים החדשים הפתיעו לחיוב כאשר עלו בשיעור של 8.3% לרמה של 497 אלף בתים )הנתון הינו הגבוה מזה כ-5 שנים). מגמה זו בה מכירות הבתים החדשים גדלות בקצב מהיר יותר ממכירות הבתים הקיימים יש חשיבות יתרה שכן היא תומכת בהמשך עליות מחירי הבתים בארה"ב. הסבר: היחס שבין מכירות בתים קיימים למכירות בתים חדשים עמד ערב המשבר על כ-6 (בתים קיימים על כל בית חדש) וזינק ל-15 בעקבות המשבר. זינוק זה נבע מהעובדה שהבנקים בארה"ב הציעו למכירה בתים מעוקלים במחירי רצפה, מה שכמובן דחף את מחירי הדירות כלפי מטה. מאז אמצע 2011, במקביל לקיטון במלאי הבתים המעוקלים המוצעים למכירה, היחס בין מכירות בתים קיימים למכירות בתים חדשים חזר לרדת, מה שתומך בעליות המחירים. ככל שיחס זה יוסיף לרדת (ויש לו עוד לאן לרדת, ראה גרף מטה) כך גם תמשך התמיכה במחירים וכתוצאה בכך גם בצרכן הפרטי דרך אפקט העושר ומחזור המשכנתא.
• היקף הזמנות מוצרים בני קיימא קפץ אמנם ב-4.2% (לעומת צפי ל-1.4% בלבד) אבל הנתון לא טוב כמו שהוא נשמע. העלייה בהזמנות נבעה בעיקר מקפיצה של 31.4% בהזמנות כלי טיס אזרחיים ושל 29.6% בהזמנות הסקטור הביטחוני שנוטים להיות תנודתיים מאוד. בנטרול סעיף התחבורה, היקף ההזמנות נותר ללא שינוי.
• היקף הזמנות מוצרי השקעה (בנטרול כלי טיס) עלה ב-0.7%. בשלושת החודשים שהסתיימו ביוני (במילים אחרות, ברבע השני) עלו הזמנות מוצרי ההשקעה ב-8.3% (מונחים שנתיים), קצב טוב בהחלט שצפוי לבוא לידי ביטוי בסעיף ההשקעות בנתוני הצמיחה של הרבעון השלישי. יחד עם זאת, סעיף האספקה של מוצרי השקעה דווקא ירד ב-0.9% (1.2% בהסתכלות רבעונית) מה שמלמד על חולשה ואולי אף ירידה בסעיף ההשקעות בנתוני הרבעון השני. בעקבות כך, נתוני הצמיחה ברבעון השני שיתפרסמו ביום רביעי הקרוב עלולים להפתיע לשלילה ולהיות נמוכים אפילו מהקונצנזוס שעמוד על 1% בלבד.
• מדד בטחון הצרכנים של אונ' מישיגן עלה ביולי ל-85.1. מעבר לכך שמדובר על הרמה הגבוהה ביותר של המדד בשש שנים האחרונות, האומדן המקדים למדד הראה דווקא ירידה לרמה של 83.9 נק' (לעומת 84.1 ביוני) כך שהעלייה מהווה חדשות טובות מכל הבחינות. משקי הבית בארה"ב ממשיכים להיות אופטימיים למרות העלייה בתשואות וחשוב מכך בריביות על המשכנתאות. חלק מהאופטימיות הזו ניתן לייחס לעליית מחירי הבתים וחלק אחר להפחתת רמות המינוף והיקף החוב כך שלמרות העלייה בריבית, ההוצאות השוטפות לשירות החוב נמוכות יותר. בנוסף, ההתאוששות בשוק העבודה ועליית מחירי המניות תומכת גם היא בסנטימנט הצרכני.

נתונים באירופה:
הנתונים באירופה ממשיכים לצייר תמונה של התאוששות כלכלית. אמנם ברוב המדינות מדובר על מיתון עמוק פחות מזה שנרשם קודם אבל מי אנחנו שנתלונן.
• על פי האומדנים המוקדמים לנתוני יולי (הנתונים הסופיים יתפרסמו השבוע), מדד מנהלי הרכש בגרמניה הוא הגבוה ביותר מזה 5 חודשים (50.3 נק'). גם בצרפת, למעט ינואר 2013, המדד רושם מגמת עלייה ב-10 החודשים האחרונים ועמד ביולי על 49.8 נק'. המדד הכללי של גוש האירו רשם את רמתו הגבוהה ביותר בשנתיים האחרונות וחצה בשעה טובה את רמת 50 הנק', רמה המלמדת על צמיחה בסקטור התעשייתי.
• בהסתכלות על מדדי מנהלי הרכש באירופה (בתעשייה ובשירותים) שהם אינדיקאטורים מקדימים טובים מאוד לצמיחה, נראה כי הצמיחה בגוש האירו תחזור לטריטוריה חיובית כבר במחצית הראשונה של 2014.
• מדדי הסנטימנט משתפרים גם הם כאשר מדד ה-IFO הגרמני הפתיע את התחזיות, וטיפס בפעם השלישית ברציפות לרמה של 106.2 נק'. עיקר השיפור במדד נרשם בסקטור היצרני ובסקטור הקמעוני. לאחר שברבעון הראשון גרמניה צמחה ב-0.1% בלבד יתכן שברבעון השני ירשם אפילו קיטון נוסף בתוצר הגרמני וזאת בשל הצפות הענק שהיו במרכז אירופה ביוני. עם זאת, השיפור במדד ה-IFO, כמו גם הצורך לטפל בנזקים שנגרמו מההצפות מאותתים כי הצמיחה בגרמניה עשויה לרשום האצה במהלך הרבעון השלישי.
• בהתאם לצפי, בריטניה צמחה ברבעון השני ב-2.4% (מונחים שנתיים), זאת בהמשך לצמיחה של 0.8% ברבעון הראשון. הנתונים המגיעים מבריטניה מלמדים על התאוששות במשק שסבל מסטגנציה בשנים האחרונות, כאשר חלק לא מבוטל מהשיפור ניתן לייחס לפעולות המרחיבות של הממשלה ושל הבנק המרכזי.
• שיעור האבטלה בספרד ירד ברבעון השני לרמה של 26.3% (לעומת 27.2% ברבעון הראשון). לא צריך לייחס יותר מדי חשיבות לנתון האבטלה בספרד כיוון ש: א) מבחינה עונתית שיעור האבטלה בספרד נוטה לרדת ברבעון השני בשל גיוס מוגבר של משרות חלקיות בתחום התיירות והחקלאות. ב) עדיין מדובר על 26.3%!החלטות ריבית השבוע
ישראל – כל הסימנים תומכים בהפחתת ריבית נוספת השאלה היא רק התזמון. בתחילת החודש רשמנו כי "בהעדר אירועים חריגים (כמו התחזקות משמעותית נוספת בשקל עד ההחלטה בסוף החודש), הועדה המוניטרית עשויה לבחור להמתין לכניסתו של הנגיד החדש לתפקיד, לפני שתבחר להפחית שוב את הריבית". בינתיים לא נרשמו אירועים חריגים ברמת הכלכלה וכן נרשמו כאלו ברמת הנגיד(ה) הבא(ה) של בנק ישראל. לכן אנו מעריכים כי הריבית תוותר ברמתה גם החודש. יחד עם זאת נדגיש כי מה שבאמת חשוב לשווקים זה לא התזמון של ההפחתה אלא העובדה שבנק ישראל יתקשה מאוד להעלות את הריבית גם במידה וייווצרו לחצים אינפלציוניים קלים. בארה"ב הריבית תוותר נמוכה מאוד עמוק לתוך 2015. באירופה תתכן הפחתת ריבית נוספת והעלאת ריבית שם תבוא כנראה אפילו אחרי ארה"ב. לכן, שוק האג"ח המקומי עדיין מעניין ובעיקר בחלק הבינוני של העקומים.
ארה"ב – לפי הכתבה שפרסם ג'ון הילסנראת' (כתב וול סטריט ג'ורנל שהפך להיות השופר הלא-רשמי של הפד) ביום שישי, ייתכן בהחלט שכבר בפגישה הקרובה (יום רביעי) יודיעו בפד כי הם מקשיחים את הקריטריונים להעלאת הריבית. במילים אחרות, אם עד עכשיו הפד טען כי בשיעור אבטלה של 6.5% הוא עשוי להעלות את הריבית, אז ייתכן שהרף ירד ל-6%. כמו כן ייתכן שהפד ידגיש יותר את התלות של הריבית בהיווצרות אינפלציה ואולי אף יפרסם רף תחתון ליעד המחירים (ממש נהיו בנק ישראל). שינוי כזה בהודעה יכול לתמוך בשווקים בשל האיתות שהריבית תישאר נמוכה אפילו יותר זמן מהצפי.