היום הראשון לפיילוט: כמחצית ממוציאי התעודות בחרו שלא להיכנס למאגר הביומטרי

כמה מאות ישראלים הנפיקו תעודות זהות ודרכונים בארבע לשכות רשות האוכלוסין שהחלו להנפיק תעודות חדשות ■ פעילותו של המאגר מוגדרת כעת כפיילוט שימשך שנתיים שבסופן יוחלט אם להפוך את הרישום למאגר והוצאת התעודות החכמות לחובה


כמחצית ממוציאי תעודות הזהות והדרכונים שהגיעו היום (ג') ללשכות רשות האוכלוסין שבהן החלה הנפקת הכרטיסים החדשים בחרו בתעודות הזהות הרגילות, כך נמסר ל-TheMarker מדוברות משרד הפנים.
קבלת תעודת זהות ודרכון חכמים כרוכה כיום בהעברת הנתונים הביומטריים למאגר מרכזי. פעילותו של המאגר מוגדרת כעת כפיילוט שימשך שנתיים שבסופן יוחלט אם להפוך את הרישום למאגר והוצאת התעודות החכמות לחובה לכלל אזרחי ישראל. כמה מאות ישראלים הנפיקו היום תעודות זהות ודרכונים בארבע לשכות רשות האוכלוסין שהחלו להנפיק תעודות חדשות - בראשון לציון באשדוד, בכפר סבא ובהרצליה.
בדיקה ביומטרית של טביעות אצבעות
צילום: רויטרס

שר הפנים גדעון סערהשיק אתמול את תעודת הזהות החכמה והדרכון החכם של ישראל במסיבת עיתונאים בלשכת משרד הפנים בראשון לציון. סער ציין כי עד סוף אוגוסט אפשר יהיה להנפיק את התעודות החדשות בכל לשכות משרד הפנים בארץ. "אני ממליץ לכל אזרח במדינת ישראל להשתתף בפיילוט", הכריז במסיבת העיתונאים. "ישראל חיכתה כמעט שני עשורים לתעודות הזהות החכמות", הוסיף שר הפנים שחזר על הנתונים שהוצגו בוועדת הטכנולוגיה ברשותו של מאיר שטרית בהליך החקיקה שנדרש להנפקתן של התעודות לפיהן בישראל כ-160 אלף תעודות זהות מזויפות.

מבקר המדינה שנדרש ב-2009 לדחיות בפרויקט תעודת הזהות החכמה ציין כי בידי משרד הפנים, "אין נתונים כמותיים, ולו חלקיים, על הבעיות שהעלה כנימוק להכללת אמצעי זיהוי ביומטריים בתעודות הזיהוי של כלל האוכלוסיה - זיוף מסמכי זיהוי ותיעוד כפול - על שכיחותן ועל מאפייניהן. בהיעדר נתונים כאלה אין בידיו תשתית עובדתית נאותה לביסוס החלטותיו בנושא זה".
ביקורת על התוכניות להקמתו של המאגר הושמעה בין השאר על ידי שורה של חוקרים בכירים בתחום אבטחת המידע, ביניהם פרופ' עדי שמיר ופרופ' אלי ביהם. שמיר אף הציע שיטה חלופית לאחסון המידע במאגר הביומטרי כך שהסיכון לניצול המאגר לרעה יקטן. ח"כ מאיר שטרית שקידם את הקמת המאגר ואף עמד בראש ועדת המדע והטכנולוגיה שבחנה את החוק פסל את השימוש בשיטה שהציע שמיר. "אני לא רוצה להיות שפן ניסיונות של עדי שמיר. שמעתי את דעתו ושמעתי אנשים אחרים שמטפלים בביטחון המדינה והבנתי שהנזק לפרט גדול הרבה יותר מזיהוי אחד על אחד", אמר.
אלי ביהם, דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, הסביר בראיון ל"הארץ" ב-2011 כי שיטת שמיר מאפשרת לממש את מטרות החוק המוצהרות, כלומר שאי אפשר יהיה להתחזות לאדם אחר, אבל היא ממזערת את הפגיעה בפרטיות. ביהם קבע כי הצהרתו של שטרית על כך שהשיטה שהציע שמיר עשויה לגרום נזק נובעת ממטרות לא מוצהרות של החוק. "כשהוא אומר ששיטת שמיר לא מספיק טובה, הוא מתכוון שהיא לא מספיק טובה כדי לעקוב אחרי האזרחים. מה שהוא בעצם אומר זה שהוא לא רוצה פרטיות לאנשים. בשביל זה היא לא מספיק טובה".