אבי,
אני מקווה שזו לא שאלה ברצינות, אלא בבדיחות דעת.
אם זו שאלה רצינית - קצרה היריעה מלהרחיב חוץ מאשר שבעיקרון זה נכון - בטווח מאוד ארוך שווי מטבע מבוסס נייר שואף לאפס בגלל אינפלציה או פשיטת רגל של הגוף המנפיק (המדינה).
לדוגמה 100 דולר של 1774 הם 2,940,000 דולר של היום - אם היו צמודים למדד
בישראל, אינני רוצה אפילו לחשוב כמה לירה ישראלית היתה שווה היום אם היתה צמודה לאינפלציה
זו הסיבה מדוע לא נוהגים להחזיק כסף מזומן בצורה של שקים של שטרות בבית אלא משקיעים הכסף בנכסים נושאי תשואה הגבוהה מהאינפלציה.
כמשקיעים בזהב אתם מתבלבלים בין העובדה שהאינפלציה גורמת לכל המוצרים להתייקר - בין אם זה זהב או חצץ, שעת עבודה או שולחן לבין עליית ערך (ירידת ערך) שנובעת מסיבות אחרות - עלות הפקה (מחצבים), עלות גידול (גידולים חקלאיים) או עליה ברמת החיים שגוררת משכורות גבוהות יותר.
ה 100 דולר של 1774 ששווה היום כ - 3 מליון דולר, אם היה צמוד לגידול בעלות שכר העבודה היה שווה 54 מליון דולר! כלומר שכר העבודה עלה פי 18 יותר מהאינפלציה - תשווה את רמת החיים שלנו היום לרמת החיים ב 1774 ......
לכן השקעה במחצבים (זהב) תיתן, אולי, בטווח מאוד ארוך הגנה מאינפלציה ואולי קצת ערך נוסף אם מדובר במחצב שעלות ההפקה שלו גדלה יותר מהר מהאינפלציה מסיבות הקשורות מנדירותו - אך מכיוון שאינך מקבל כל תשואה על ההחזקה , יוצא שב 1774 קניתה זהב ב 100 דולר ושמרת על ערכו לאורך זמן - יש לך 3 מליון דולר, השקעת בכל דבר אחר שנותן תשואה -מאגח, מניות או מנדל"ן - יש לך בסדרי גודל יותר כשאתה לוקח בחשבון גם את אפקט הריבית דריבית.
עכשיו תחשוב שיש פריצת דרך טכנולוגית, וכריית זהב מבוצעת כולה ע"י רובוטים שעובדים 24/7 ועלות שהיא מזערית בהשוואה לעלות הפועלים היום, או שהיכולת לזהות מרבצי זהב משתפרת באופן דרמטי ועלויות חיפושי הזהב קטנות דרמטית - עלות ההפקה תרד ועימו ירד המחיר.
זה התרחש בחקלאות - המציאו את הקומביין - מחירי החיטה צנחו ו והם רחוקים מלהדביק את האינפלציה - מחירי החיטה יכולים קצת לעלות בגלל בצורת או סיבה זמנית אך בגלל שמחזורי התבואה הם קצרים - המחיר יחזור לעלות השולית מהר מאוד
הגב עם ציטוט
פורסם במקור על ידי tby
