x




מציג תוצאות 1 עד 10 מתוך 73

נושא: הרחבה מוניטרית - הפסקתה והקטנת מאזן הפד

Hybrid View

  1. #1
    אפשר לומר ללא ספק שלאחר שנים שהתותח הקרוי QE נשלף הוא נכשל במטרתו(לפחות המוצהרת). אם דובר על התאוששות הכלכלה על שלל שכבותיה קיבלנו התאוששות של השכבה העשירה ובעלי המניות, אם דובר על התאוששות בשוק העבודה אז קיבלנו רק ייאוש הולך וגובר של אנשים שכבר לא טורחים לחפש עוד, אם דובר על יצירת אינפלציה והתססת הכלכלה אז קיבלנו אינפלציה בבורסה, יותר נכון סופר אינפלציה.

    למי אכפת מהצמיחה העולמית אם בארה"ב ואירופה הולכים אחורה?
    את מי מעניין שבאינדונזיה יש פריחה או בסין(מישהו בכלל יכול להאמין לנתונים שצצים שם?)

    לא הייתי ממליץ להמר נגד השוק
    מי שמהמר בשווקים הוא בכלל דביל ולא משנה לאיזה כיוון...

  2. #2
    הנושא של צמצום הגרעון הממשלתי בעקבות צמיחה וכתוצאה מזה (גם הצמיחה ב GDP וגם ירידת הגרעון) החוב לתל"ג - הנתון שכולם מסתכלים עליו כמדד "ליציבות" הפיננסית של המדינה , לדעתי לא מובן כהלכה אצל אלו שצועקים "הדפסות" וכו.

    הקיצוץ המשמעותי בהוצאות הממשלה, בעיקר בבטחון, שבוצע באמצע השנה הביא לתחזית חדשה של גרעון / חוב ל- GDP

    הגוף שעוסק בתחזיות הוא הגוף המייעץ / מסייע לקונגרס בנושא תקציב - זה לא חלק מהממשל - זה גוף ששייך לרשות המחוקקת שנקרא:
    Congressional Budget Office

    גוף מקצועי כזה אינו קיים בישראל וחסרונו מאוד מורגש - אם היה גוף מקצועי של הכנסת שעוסק בהיבטי המאקרו של התקציב ובתחזיות ארוכות טווח, הניהול הכלכלי של המדינה היה משתנה ללא הכר - לא עוד מונופול של האוצר על האינפורמציה , לא עוד קבלת החלטות בוועדות כלכלה / תקציב בלי שחברי הוועדה יבינו על מה מצביעים ומה המשמעות של ההצבעה, לא עוד נהול תקציבי לטווח קצר המושפע מאג'נדות אישיות של שר אוצר / ראש ממשלה / פקדי אוצר , לא עוד סודיות תקציבית וספר תקציב שאיש אינו יכול להבין ממנו באמת לאן הולך הכסף- כנסת ישראל היתה הופכת להיות גוף עם שיניים נושאים כלכליים, אך כמובן חברי הכנסת לא מבינים מימינם ושמאלם בנושאים הללו.
    אם היה קיים כזה גוף בישראל, הפיאסקו של "גליתי חור של 34 מליארד ש"ח בתקציב" לא היה מתרחש, הטבות מס שערוריתיות לא היו ניתנות ועוד ועוד

    התחזית החדשה מראה ירידה משמעותית בגרעון וירידה מתמשכת של חוב לתוצר עד לרמה של 71%-70% ב - 2017-2019. לאחר מכן חוב לתוצר גדל בגלל גרעון שיעלה כתוצאה מהוצאות לביטוח סוציאלי ובריאות

    זה המצב לפני השיחות שיחלו כעת על צמצום נוסף בגרעון, בדגש על שני הנושאים - בריאות וביטוח לאומי

    אין לי ספק שלא נקבל שידור חוזר של השבתת ממשל או אי אישור העלאת תקרת החוב - הפעם הצדדים יגיעו לפשרה שתביא לתחזית לצמצום החוב לאורך זמן.

    זה אומר שכל מי שחושב שארה"ב בדרך לפשיטת רגל או הדולר יאבד משמעותית מערכו - פשוט לא מכיר את המציאות

    לדוח :https://cbo.gov/sites/default/files/...-Baseline2.pdf

    אני חייב לציין שבישראל יש את אותן צרות - הוצאות הפנסיה התקציבית, ביטוח לאומי ובריאות ילכו ויעלו - הציבור בישראל לא מודע לפצצת הזמן המתקתקת, הפוליטקאים לא רוצים להתעסק אם זה כי זה לא פופולארי ומכיוןן שאין אף גוף אובייקטיבי שמפרסם תחזיות ארוכות טווח, מה שיקרה זה שהממשלה תתעורר רק עם גבה לקיר, ואז תנחשו מי ישא בנטל.

  3. #3
    על איזה הורדת ריבית אתה שואל?
    בלוג: on-vix.blogspot.co.il

  4. #4
    האין זו אינדיקציה שהכלכלה העולמית עדיין מקרטעת?
    בדיוק הפוך - התשואות יורדות כי הסיכון בכלכלות יורד בגלל התאוששות ברורה

    תסתכל בגרפים - השינוי בארה"ב וגרמניה הוא אפסי - זה המדד לסיכון - פיננסי / אינפלציוני

    לעומת זאת , בגוש היורו בו אין השפעה של שער חליפין - השינוי בתשואות באיטליה וספרד הן פי 10 מהשינוי בגרמניה ובצרפת פי 5 - זה שינוי של ירידת סיכון

    העליות בתשואה בהודו - תוצאה של הדרדרות כלכלית, עליית תשואות בפוליפינים - התדרדרות כלכלית בגלל נזקי הוריקן , עליית תשואות בדרום קוריאה - עליה בסיכון הביטחוני - כלומר רק בהודו יש הדרדרות כלכלית טהורה.
    בלוג: on-vix.blogspot.co.il

הרשאות

  • אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים
  • אתה לא יכול לפרסם תגובות
  • אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
  • אתה לא יכול לערוך את הודעותיך
  •  
מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות