אתחנון,

אני לא מבין מה אתה נתפס לתלושי המזון. אין וויכוח על העובדות, רק הפרשנות שלנו שונה לחלוטין.

אתה מסתכל על המספרים כעדות למשהו, אך אתה לא יורד לפרטים שמשפיעים מאד על התמונה - ההשתתפות בתוכנית הינה פונקציה של תקנות (מי יכול להשתתף) ומצב אישי (מי עונה לתנאים) - שני הפרמטרים משתנים על פני זמן- בדיוק כמו כל תוכנית רווחה בעולם.

פשוט תקרא הכל כתוב במאמר שאתה הבאת:

ב - 1994 היו 28 מליון משתתפים, החליטו שזה יותר מדי, אז שינוי את הכללים ב - 96 ושעור ההשתתפות ירד דרמטית - ב 2005 שיעור ההשתתפות עמד על אותו שיעור בדיוק.

ב - 2007 שיעור ההשתתפות עמד על 30 מליון - ואז החליטו לשנות שוב את הכללים - ולהרחיב אותם. בוש הרפובליקני השתמש בווטו על ההחלטה, אך הקונגרס אישרר אותה והשינוי נכנס לתוקף ב - 2008 - עם המשבר הכלכלי....

עכשיו תשווה את 1994 למצב היום עם 46 מליון משתתפים - זה גידול שנתי של 2.5% בלבד ב 20 שנה = פחות מהגידול בתל"ג בתקופה זו וזאת עוד בתוכנית הרווחה העיקרית של ארה"ב

מכיוון ש 49% מבתי האב המשתתפים בתוכנית יש ילדים, וניתן להניח שאלו משפחות שגדולות מהממוצע הרי כל מקום עבודה שנוצר פוטנציאלית מקטין את שיעור ההשתתפות ב 4 משתתפים

ההשתתפות בתוכנית נקבעת עפ"י "קו עוני" שמוגדר ע"י הקונגרס.

עכשיו תסביר מה אתה מנסה להדגים שאתה מנפנף בגידול במקבלי תלושי מזון -

זה שהיה משבר חריף? אין וויכוח. זה שיש שיעור אבטלה הגבוה ב 30 שנה אחרונות? אין ויכוח.

אני לוקח את המידע ומברך את הפד על כך שעושה הכל על מנת לשפר את המצב ולהקטין את האבטלה.

אתה / למבו / אודי - אומרים שזו הדפסה אין סופית וזה רע. כלומר אתם אומרים - אז מה עם יש 46 מליון איש עם תלושי מזון. נקצץ הוצאות, נעלה ריבית, נדאג ליציבות ואז מה עם 150 מליון איש יהיו עם תלושי מזון.

מוכר לך העניין? זו היתה החשיבה במשבר הגדול של שנות ה -20 והסוף היתה מלחמת עולם.

אז אנא, רוצים לקיים דיון ענייני, אני בעד. אך לזרוק סתם עובדות בלי קשר לכלום זה לא רציני. אם זו לא היתה כוונתך, אשמח אם תסביר מדוע העלת את הנושא


1.