פורסם במקור על ידי
tby
אתה מתבלבל בין ריבית לטווח ארוך (שבאה לידי ביטוי במחירי אגח ממשלתי) לריבית של הפד - ששולט רק על הריבית ללילה אחד .
שהפד רוצה שהריבית לטווח ארוך תרד ומשמעותי - הוא חייב להתערב בשווקים ולרכוש אגח - זה QE (וזה לא משנה שהנזילות החדשה שנוצרת לא מגיע לשווקים - המטרה של ריבית ז"א נמוכה - הושגה)
זה שהריבית לטווח ארוך עולה זו לא "העלאת ריבית" - הפד לא באמת שולט בזה - זו תגובת השוק להצהרה ש QE יפסק ותשואות האגח יחזרו לנורמה - 5%-6% לשנה לפחות.
ההגיון בהפסקת ה -QE זה להחזיר את המשק לשיווי משקל נורמלי , הרי בסופו של דבר אם זה ימשך יותר מדי זמן, והריבית לז"'ק לא תעלה, הפחדים של למבו יתחילו להיות מוצדקים.
במילים אחרות, כל זמן שמבצעים QE כי יש הצדקה - זה בסדר, אך שהצמיחה מתחילה צריך לנהל את החזרה לנורמליות באופן נכון, כי אם תגזים - תקבל אינפלציה וצרות אחרות - בייחוד עם המדינה מתנהלת בגרעון
זה שהיום אני לא רואה אינפלציה , לא אומר שכאשר תהיה צמיחה שמתודלקת ע"י נזילות אין סופית (אם QE וריבית נמוכה ימשכו לנצח) האינפלציה לא תגיע - אין לי כלל ספק שתגיע.
ההבדל ביני לבין למבו או אודי זו ההערכה לגבי כמה קרובים אנו ל"קצה" שבו הביקושים גוררים אינפלציה - אני חושב שאנו רחוקים, הם בדעה שכבר עברנו את הסף וזה רק שאלה של זמן - לא חשוב מה יעשו היום.
הגב עם ציטוט