הרחבה מוניטרית - הפסקתה והקטנת מאזן הפד

[tby]

למבו

אינני יודע על איזה תאוריות שלי שמתאימות לאלפיון העליון בדיוק אתה מדבר, אבל להודות בטעות זה צעד ראשון להשתפר ביכולת ההשקעה.

המטרה כאן זה להפוך להיות משקיעים יותר טובים, לא לעזור ל 99% מהאוכלוסיה

על כל שקל של פוזיציה ריווחית יש לי גם פוזיציות הפסדיות - המון הפסדים, לא מעט החלטות שבדיעבד התבררו כלא נכונות - לכן אני הולך על פיזור. תיק שמורכב מ 4 - זהב ביקוין , שורט טבע ומזומן - זה לא תיק השקעות - זה הימור מאוד ספציפי על מצב שוק מאוד ספציפי.

התיק שלי בחו"ל , שמי שקרא את שאני כותב יכל להשקיע באותם אפיקים, הניב 60% מתחילת השנה - אך יש בו כ 100 נירות ערך שונים, 5 "נושאי השקעה" - כלומר קבוצת נירות ערך שההשקעה בהם מסתמכת על תזת השקעה דומה שהמתאם הכלכלי ביניהם נמוך ועוד "סתם" נירות ערך שלדעתי כדאי להיות בלונג או שורט - אתה מבין שיש הבדל של שמים וארץ בכמות העבודה שנדרשת לתחזוקת תיק כזה בהשוואה ל 3 השקעות + מזומן?

ממה שאני מבין מתגובותיך, אתה מושפע מבלוגים ומפרש אותם כמציאות ריאלית ו- "חוסר שיוויון", "הדפסות" נתפס אצלך כאיום לטווח קצר- כאשר בפועל זו פשוט עיתונות צהובה שנועדה לדבר אחד בלבד - לגרום לך לקרוא, לגרום לך להכנס לאתר - זרו-הדז, מרקטווטש - הם כולם אותו דבר.

ניהלת עימי, יחד עם אחרים, דיון של שנה לגבי זהב , אינפלציה , צמיחה , הדפסות וכיוון השוק - ואחרי שנה מתברר כי אני צודק ומי שחשב הפוך טועה.
עכשיו יש לך הזדמנות ללמוד מה קרה- תעבור שוב על כל הדיונים ותראה את ההבדל - כולכם הסתמכתם על מה שאתם קוראים בבלוגים שמדגישים את החריג לעומתי שהפרשנות של הבלוגים פשוט לא מעניינת אותי - אני לא נכנס לזרו הדז או למארקטווטש ולא איכפת לי מה אומרים ב CNBC או בלומברג - אני כן קורא את המידע הגולמי - לדוגמא - דוחות פד, מחקרי הפד, מחקרים על הפד, מחקרים וניירות עמדה על QE , על האפקטיביות שלו , על סיכוניו וכיצד יוצאים ממנו - כמויות אדירות של חומר - וממנו אני מגיע למסקנה ופועל לפיה - אז מה הפלא שאני מצליח להרוויח - אני בוודאי מבין יותר טוב את המצב מאלו שכותבים את הבלוגים.

למכור TMF (תעודת סל כפולה על אגח ארוך) ב 85 היה צעד חסר סיכון כמעט בסוף שנה שעברה - כי לאגח הממשלתי הארוך כבר באמת לא היה עוד לאן לעלות (היום זה 46) , למכור זהב שנמכר בערך הכפול מעלות כריתו (1800) - זה טריוויואלי - אלו השקעות הנושאות מעט מאוד סיכון מול התשואה הצפויה.

והנה לך תשואה אדירה רק בשתי נושאים שאתה חשבת עליהם הפוך.


במילים אחרות - השקעות זה עבודה קשה ,אין קיצורי דרך ואפילו עם כל העבודה - עדיין עשויים להתרחש דברים חריגים או שפשוט השוק נגדך או שאתה פשוט טועה בניתוח (כמו שקרה לי לאחרונה עם בזן - תזת השקעה פנטסטית, מחיר מצויין, מה לעשות - מרווח הזיקוק קרס בגלך המתיחות עם סוריה והלכו 40% מההשקעה) - לכן מילת המפתח - פיזור גדול.

לגבי אי שיוויון:

חוסר שיוויון, צמיחה כלכלית, ולאן הולך השוק - מה יעלה מה ירד ובמה כדאי להשקיע הם נושאים שונים לחלוטין ודי לא קשורים.

חוסר שיוויון לא מונע, בולם או מצמצם צמיחה - ההיפך הוא הנכון- "שיכבת עבדים" זה דבר מצויין לבעלי עסקים - לכן זה נתון שאינו רלבנטי לכיוון השוק


מה שקורה בישראל מבחינת אי שיוויון זה בכלל תופעה ייחודית ובארה"ב זו פשוט תוצאה הישירה של השיטה הקפיטליסטית - באירופה השיטה שונה ולכן הפערים הרבה יותר קטנים.

חוסר שיוויון זו החלטה פוליטית , ואני אמנה רק מספר מועט של החלטות / אי החלטות פוליטיות שגורמות לכך -

כשמורידים מס הכנסה ליחידים וחברות ומעלים מע"מ - אלו צעדים המגדילים את חוסר השיוויון
כשבונים מערכת קצבאות שמעודדת ילודה רבה, שמאפשרים לשכבות שלמות של תושבים להתקיים ללא עבודה, כאשר הקצבאות הסוציאליות בנויות כך שמורידות את המוטיוציה לצאת לעבודה - זה מגדיל את חוסר השיוויון
כשיש חברות ציבוריות שהעובדים הפכו למנהליהם כמו חשמל, נמלים ותנאי השכר הופכים להיות אבסורדיים - זה מגדיל את חוסר השיוויון
כשהמדינה מקבלת החלטה מודעת להפסיק עם דיור ציבורי ובניה במרכז ובכך לייצר מחסור חמור בדיור - זה מגדיל את חוסר השיוויון


מצד שני יש החלטות שמצמצמות את חוסר השיוויון:
מערכת בריאות ציבורית - הוספו טיפולי שיניים לילדים
מערכת חינוך ציבורית עם חינוך חינם - עכשיו מגיל 3
תוספת נקודות זיכוי לאבות לילדים קטנים

במילים אחרות מדד אי השוויון מסתכל על הפרשים בהכנסה - זה מדד שאינו נכון ואינו רלנבטי - זה טוב לעיתונות צהובה

צריך להיות חוסר שיוויון בין מי שלמד 18 שנה (מהנדס עם תואר שני) לבין זה שלא סיים תיכון
צריך להיות חוסר שיוויון בין מי שעובד למי שאינו עובד
צריך להיות אי שיוויון בין מי שניצל את הסובסידיה לימודים - ולמד "מדעי הדשא" לבין מי שלמדה בבית ספר לאחיות
צריך להיות אי שיוויון בין מי שנושא בסיכון (עצמאי, יזם) לבין מי שאינו נושא בסיכון.

את חוסר השיוויון לא צריך למדוד דרך הכנסה אלא דרך היכולת לרכוש "סל מוצרים" - אם חינוך ובריאות זה חינם - אז יש לזה ערך כספי שצריך להתווסף להכנסה של כולם - אך את זה המדד לא מודד

לדעתי היום יש משמעותית פחות אי שיוויון מאשר לפני 100 שנה, 50 שנה או 25 שנה - חינוך ובריאות חינם, לכולם יש טלפון, טלויזיה, מחשב, מכונת כביסה, מקרר, מי שרוצה יכול להחזיק רכב גם אם ישן, נסיעה לחו"ל זולה מאוד ואין רעבים בישראל

אך כפי שאמרתי, אין בין זה לבין כיוון השוק ולא כלום.


קריאת כיוון השוק זה עסק אחר לגמרי , אך שורט על טבע לא קשור לקריאת שוק - זו השקעה במניה וגם אם אתה צודק, אומר על זה באפט - השווקים יכולים להיות לא רציונאליים יותר זמן משאתה יכול להשאר בפוזיציה

[edna1952]

טיבי,הפוסטים שלך מהווים היום לדעתי את עמוד התווך של האתר, וחבל שאין יותר כמותך, מזכיר את הימים הטובים שפירט היה אקטיבי והאתר היה אחד המקומות המענינים ביותר בתחום לבקר,לקרוא,ללמוד,להחכים וברב המקרים גם להרוויח
אגב משהוא יודע לאן פירט נעלם?

[tby]

הנושא של צמצום הגרעון הממשלתי בעקבות צמיחה וכתוצאה מזה (גם הצמיחה ב GDP וגם ירידת הגרעון) החוב לתל"ג - הנתון שכולם מסתכלים עליו כמדד "ליציבות" הפיננסית של המדינה , לדעתי לא מובן כהלכה אצל אלו שצועקים "הדפסות" וכו.

הקיצוץ המשמעותי בהוצאות הממשלה, בעיקר בבטחון, שבוצע באמצע השנה הביא לתחזית חדשה של גרעון / חוב ל- GDP

הגוף שעוסק בתחזיות הוא הגוף המייעץ / מסייע לקונגרס בנושא תקציב - זה לא חלק מהממשל - זה גוף ששייך לרשות המחוקקת שנקרא:
Congressional Budget Office

גוף מקצועי כזה אינו קיים בישראל וחסרונו מאוד מורגש - אם היה גוף מקצועי של הכנסת שעוסק בהיבטי המאקרו של התקציב ובתחזיות ארוכות טווח, הניהול הכלכלי של המדינה היה משתנה ללא הכר - לא עוד מונופול של האוצר על האינפורמציה , לא עוד קבלת החלטות בוועדות כלכלה / תקציב בלי שחברי הוועדה יבינו על מה מצביעים ומה המשמעות של ההצבעה, לא עוד נהול תקציבי לטווח קצר המושפע מאג'נדות אישיות של שר אוצר / ראש ממשלה / פקדי אוצר , לא עוד סודיות תקציבית וספר תקציב שאיש אינו יכול להבין ממנו באמת לאן הולך הכסף- כנסת ישראל היתה הופכת להיות גוף עם שיניים נושאים כלכליים, אך כמובן חברי הכנסת לא מבינים מימינם ושמאלם בנושאים הללו.
אם היה קיים כזה גוף בישראל, הפיאסקו של "גליתי חור של 34 מליארד ש"ח בתקציב" לא היה מתרחש, הטבות מס שערוריתיות לא היו ניתנות ועוד ועוד

התחזית החדשה מראה ירידה משמעותית בגרעון וירידה מתמשכת של חוב לתוצר עד לרמה של 71%-70% ב - 2017-2019. לאחר מכן חוב לתוצר גדל בגלל גרעון שיעלה כתוצאה מהוצאות לביטוח סוציאלי ובריאות

זה המצב לפני השיחות שיחלו כעת על צמצום נוסף בגרעון, בדגש על שני הנושאים - בריאות וביטוח לאומי

אין לי ספק שלא נקבל שידור חוזר של השבתת ממשל או אי אישור העלאת תקרת החוב - הפעם הצדדים יגיעו לפשרה שתביא לתחזית לצמצום החוב לאורך זמן.

זה אומר שכל מי שחושב שארה"ב בדרך לפשיטת רגל או הדולר יאבד משמעותית מערכו - פשוט לא מכיר את המציאות

לדוח :https://cbo.gov/sites/default/files/...-Baseline2.pdf

אני חייב לציין שבישראל יש את אותן צרות - הוצאות הפנסיה התקציבית, ביטוח לאומי ובריאות ילכו ויעלו - הציבור בישראל לא מודע לפצצת הזמן המתקתקת, הפוליטקאים לא רוצים להתעסק אם זה כי זה לא פופולארי ומכיוןן שאין אף גוף אובייקטיבי שמפרסם תחזיות ארוכות טווח, מה שיקרה זה שהממשלה תתעורר רק עם גבה לקיר, ואז תנחשו מי ישא בנטל.

[tby]

הנה גרף שיאתגר מאוד את תפיסתם של רואי השחורות

הגרף הוא של אחוז חוב ממשלתי של ארה"ב המוחזק ע"י גופים ממשלתיים והפד.

כל מי שמדבר על מוניטרזציה של החוב הממשלתי ע"י הפד מצפה לראות כי אחוז החוב של הממשל המוחזק ע"י הפד והממשל ילך ויגדל ככול ש QE ממשיך, בוודאי אם לוקחים בחשבון את הגידול "הנוראי" במאזן הפד.

המציאות כמובן עולה על כל דמיון, ועומדת בניגוד מוחלט לתפיסתם של "רואי השחורות" -

ב 2007, טרום המשבר, החזיק הפד + גופי ממשל 53% מאג"ח ארה"ב

באמצע 2009 בשיאו של המשבר , יחס זה ירד ל - 39% - זה די מובן - זו היתה הזרקת הנזילות , רואים גם במאזן הפד שיש ירידה באגח ממשלתי

מאמצע 2009 עד אמצע 2010 - היחס מטפס ל 43%

אך מאמצע 2010 עד סוף 2012 - היחס יורד חזרה ל 39%

חשוב להבין מה קורה - שיווי המשקל של החזקת החוב הממשלתי בין גופי ממשל בארה"ב ליתר המחזיקים עמד על כ 50:50 לאורך זמן, עכשיו זה 60:40 למרות קניות משמעותיות של הפד - זה אומר שיש ביקוש משמעותי ביותר לאגח האמריקאי כתחליף להשקעות אחרות - הירידה הגדולה במינוף יוצרת למלווים עודפים של החזרי הלוואות שמנותבים לאגח האמריקאי

[tby]

גרף נוסף לאתגור רואי ההיפר אינפלציה - גרף מהירות הכסף M2





מהירות גלגול הכסף הוא אינדיקטור לרמת פעילות כלכלית - והגרף מראה כי המזומנים יושבים בחשבונות ולא זזים.

רק שנראה תנועה משמעותית ב M2 יהיה אפשר להתחיל לדבר על אינפלציה

האמת היא אף יותר בעייתית , ה M2 מראה שהכלכלה המקומית לא באמת מתאוששת - השיפור בריווחיות החברות נובעת מהתיעלות ויצוא ולא מגידול בהיקף העסקי המבוסס על ביקושים מקומיים.

[tby]

ההסכם על התקציב ל 2014 והמתווה ל 2015 הוריד את גורם אי הוודאות המרכזי בכלכלת ארה"ב

זאת בתוספת העובדה שהקיצוץ הרוחבי הוקל במקצת והשיפור המשמעותי בתעסוקה יביאו את הפד לצמצום ה QE כבר בחודש הזה או הבא.

אין לצפות למהלך משמעותי אלא רק צעד ראשון , קטן, בדרך שתיקח זמן לא קצר.

[tby]

השבוע היתה אבן דרך משמעותית בסיום תוכנית החילוצים של 2008 - TARP וכיוצא באלו, כאשר חילוץ תעשיית הרכב שבין היתר הזרים ליצרנית הענקית ג'נרל מוטורס 48 מיליארד דולר – תמורת הלאמה (הממשלה קיבלה 60% מהון המניות של החברה), ויישום תוכנית הבראה אדירת־ממדים.

התוכנית צלחה, GM התאוששה ועברה לרווחיות, מגדילה את נתח השוק שלה. השבוע מכרה ממשלת ארה"ב את יתרת מניותיה בחברה.

הממשל הפסיד 10 מיליארד דולר על ההשקעה, אך הציל 2.5 מיליון משרות, וחסך 100 מיליארד דולר בדמי אבטלה, פיצויים, קצבאות ואובדן מסים.

על זה נאמר - להפסיד בסנטים ולהרוויח בדולרים - אם חילוץ תעשיית ברכב האמריקאי שהביא להתייעלות וחדשנות הוא ההפסד הכבד ביותר בתוך תוכנית חילוצים שבסופו של דבר הרוויחה לא מעט - תוכנית החילוצים מקבלת ציונים גבוהים מאוד.

[tby]

ה QE יצומצם ב - 10 מליארד מינואר 2014.

כפי שכתבתי ביוני :

החוכמה היא לדעת כיצד לעבור ממצב של מדיניות מוניטרית ופיסקלית מרחיבה למדיניות נורמלית -בתחום הפיסקלי זה מסתדר בגלל ההכנסות והירידה בהוצאות אך בתחום המוניטורי חייבים לפעול בהדרגה - כאשר בטוחים שאין חשש לדפלציה צריך להתחיל לצמצמם את הנזילות שנדחפת לשוק (הפסקת QE) - וזה יקרה לכל המאוחר בתחילת 2014

נחמד שתחזית מתממשת, למרות שחלק מהקוראים / מגיבים לפוסטים חשבו שזה לעולם לא יקרה - צמצום ראשון צפוי היה להיות קטן.

תשומת הלב לתגובת השוק - מעבר לעליות חדות, בניגוד לחוזי השחורות שצופים "קריסה" בגלל צמצום ה- QE

הסיבה שהשוק מזנק היא ההבנה שהפד מבצע את הצעד הזה כי יש בטחון הולך וגובר בעתיד.

[tby]

לפני כ 2 חודשים כתבתי בהקשר לתקציב בישראל:

הגוף שעוסק בתחזיות הוא הגוף המייעץ / מסייע לקונגרס בנושא תקציב - זה לא חלק מהממשל - זה גוף ששייך לרשות המחוקקת שנקרא:
Congressional Budget Office

גוף מקצועי כזה אינו קיים בישראל וחסרונו מאוד מורגש - אם היה גוף מקצועי של הכנסת שעוסק בהיבטי המאקרו של התקציב ובתחזיות ארוכות טווח, הניהול הכלכלי של המדינה היה משתנה ללא הכר - לא עוד מונופול של האוצר על האינפורמציה , לא עוד קבלת החלטות בוועדות כלכלה / תקציב בלי שחברי הוועדה יבינו על מה מצביעים ומה המשמעות של ההצבעה, לא עוד נהול תקציבי לטווח קצר המושפע מאג'נדות אישיות של שר אוצר / ראש ממשלה / פקדי אוצר , לא עוד סודיות תקציבית וספר תקציב שאיש אינו יכול להבין ממנו באמת לאן הולך הכסף- כנסת ישראל היתה הופכת להיות גוף עם שיניים נושאים כלכליים, אך כמובן חברי הכנסת לא מבינים מימינם ושמאלם בנושאים הללו.
אם היה קיים כזה גוף בישראל, הפיאסקו של "גליתי חור של 34 מליארד ש"ח בתקציב" לא היה מתרחש, הטבות מס שערוריתיות לא היו ניתנות ועוד ועוד

כנראה כלכלי קרן המטבע קוראים את שאני כותב שכן בהמלצות שלהם מהדוח האחרון הם פשוט חוזרים על דברי:

לראשונה, ולנוכח טעויות החיזוי המביכות של האוצר, כלכלני הקרן ממליצים באופן חד וברור על הקמה של מועצה פיסקאלית - גוף בלתי תלוי המיועד לקדם מדיניות פיסקאלית יציבה, ובמילים פשוטות, גוף שיפקח על האוצר ועל אגף התקציבים.

לפי הדוח, מועצה כזו צפויה לפקח על עמידה לאורך זמן בכללים הפיסקאליים שנקבעו, להצביע על סטייה ולדרוש הסברים מדוע היא קיימת, לפקח ולאמוד את התחזיות השונות של משרד האוצר ואף ליצור תחזיות אלטרנטיביות ולאמוד את העלויות ואת התועלות של מסים חדשים. התנאים להצלחת מועצה כזו, לפי הקרן, הם אי-תלות פוליטית, מנדט ברור, שקיפות ודיווחיות, גישה חופשית למידע ומשאבים מספיקים (10 כלכלנים בכירים).


אם יישמו רק 50% מהמלצותי, נחיה בגן עדן.....

[tby]

עבר חודש , ושוב צמצום נוסף של 10 מליארד ב QE

מכיוון שנתוני האבטלה הפתיעו לטובה , נוצר צורך להגדיר מחדש מתי תועלה הריבית שעד כה היתה מחוברת ליעד האבטלה ועתה היא מוגדרת שתעלה 6 חודשים מתום ה QE.

שוק המניות נעשה אדיש לכל העניין של הפחתת ה QE - זה תוקשר מראש , זה צפוי, זה מתרחש בקצב איטי - ולכן אין צורך של תגובה בשווקים - לחיוב או שלילה כי המידע מתומחר במלואו.