בעיתונים כתבו שמסיבת הפרידה של סטנלי פישר תעלה כרבע מיליון שקלים. אלא שעם פרסום הנתונים האחרונים של המשק המקומי, יש מקום לתהות באם קיימת סיבה אמיתית לחגיגה. ה"חגיגה" החלה בשבוע שעבר עם פרסום מדד אמון הצרכנים של "גלובס" שהצביע על ירידה חדה מאוד של 22 נקודות ל 62.9, רמה בה לא ביקר מאז מרץ 2009. הנפילה החדה של מדד אמון הצרכנים היא ביטוי לתחושות הציבור לצעדי הממשלה. אין ספק כי המדד מראה שהציבור חש שמעמדו הכלכלי נפגע במידה ניכרת, מה שככל הנראה יבוא לידי ביטוי באופן הצריכה שלו. המגמה של התערערות בטחונו הכלכלי של הציבור השתקפה גם מסקר אמון הצרכנים של הלמ"ס, שרשם אף הוא ירידה חדה בכל הרכיבים שלו. מאחר ומדדי אמון הצרכנים מהווים אינדיקטורים מקדימים לפעילות הכלכלית, סביר להניח שהחודשים הקרובים לא יביאו עימם בשורות חיוביות לגבי המשק הישראלי.
אינדיקציה שלילית נוספת הגיעה מצד סקר העסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהצביע על ציפיות לירידה בכל אחד מרכיבי הסקר לשלושת החודשים הקרובים. על התחושה הפסימית בקרב המגזר התעשייתי ניתן ללמוד גם מדבריו של מנכ"לבנק ישראל אמנם הביע שביעות רצון מצעדיה של הממשלה בשל החשש מההשלכות שעלולות להלוות לחריגה נוספת מהיעד, אולם הוא (ולמעשה כולנו) עלולים למצוא עצמם בעוד מספר חודשים בסיטואציה בעייתית אחרת.שטראוס שטען כי מכירות המזון ירדו בחודשים האחרונים לרמה הנמוכה ביותר בארבעים השנים האחרונות (!).
כל אלו מרכיבים את התמונה הפסימית שהתהוותה במשק המקומי בשבועות האחרונים. החשש שעולה הוא שהאווירה הפסימית עלולה לפגוע במאמציה של הממשלה לעמוד ביעד הגרעון הדי שאפתני של 3% בשנה הבאה. יעד הגרעון נקבע על סמך הנחת צמיחה של 3.4% ללא הגז. זאת אומרת, שהממשלה מניחה שקצב הצמיחה יגבר במשק ברבעונים הקרובים מאחר ולפחות בשני הרבעונים האחרונים נרשמה צמיחה של כ 2.8%. ניתן לתהות אם כן מאין שואב האוצר את האופטימיות לגבי יכולתה של הממשלה לעמוד ביעד הגרעון של 2014. כאמור מדדי אמון הצרכנים מהווים אינדיקטור מקדים לרמת הצריכה הפרטית. מאחר ואנו מניחים שזו תיפגע כתוצאה מגזרות האוצר, הרי הסיכון לעמידה ביעד הגרעון עולה מאחר ומשקלה של הצריכה הפרטית מכלל התוצר עומד על 55%.
במידה והירידה בצריכה הפרטית אכן תמשיך להיחלש במידה ניכרת, סביר להניח שתוך זמן מה (לקראת סוף השנה או תחילת השנה הבאה) יתברר שקצב הכנסות המדינה אינו עומד בתחזית, מה שעלול לעורר כאמור את החשש מפני אי עמידה ביעד הגרעון. במידה ולא יחול שינוי לטובה, ימצאו עצמם פקידי האוצר עסוקים שוב במציאת פתרונות לסגירת הפער שנוצר. כרגיל אז יועלו הפתרונות הרגילים של קיצוץ תקציבי ו/או העלאת מיסים, מה שמהווה את המתכון המוכר להחמרת המצב ולא לפתרונו. מי שלא מאמין, מוזמן לבדוק מה קרה לכלכלות גוש האירו עם יישום מדיניות הקיצוצים.
כפי שכתבנו בעבר, מדיניות מוניטרית מרחיבה לא יכולה לפתור לבדה את הבעיות הנוכחיות של המשק הישראלי. כעת מוטלת על הממשלה החובה להציג פתרונות יצירתיים ומעשיים על מנת למנוע את הגלישה המתסכלת לשיעורי צמיחה יורדים. התקציב כולל כמה רעיונות כאלו. אלא שלמרבה הצער הם מוצגים רק בקווים כלליים וללא פירוט. כל זה מגביר את החשש מפני התממשותו של התרחיש הפסימי.
למצב הזה יש כמובן השלכה על המדיניות המוניטרית. נראה כי לפחות בעתיד הנראה לעין, הריבית תישאר במקומה ואולי אף תרד. בזה יש שינוי של הערכתנו בתחילת השנה שבה הנחנו כי הריבית תעלה לקראת סוף השנה בתגובה להאצה בקצב הצמיחה. אם כך, האם יש מקום להארכת מח"מ ? התשובה היא כן, אבל. במקביל לנתונים הלא מחמיאים שסיפק המשק הישראלי, מספר נתונים שפורסמו בעולם (בעיקר בארה"ב) הצביעו על שיפור וגרמו לעליית תשואות במספר רב של שווקים. העקום השקלי הושפע אף הוא מכך, מה שיצר את אחד העקומים התלולים ביותר מזה שנים רבות, שלא לדבר על כך שכעת זהו אחד העקומים התלולים ביותר בעולם.
לצערנו, תלילותו של העקום אינה נובעת מהצפי לעלייה בשיעור הצמיחה. אבל השוק מתייחס בטווח הקצר לנתונים החיוביים של ארה"ב שבעקבותיהם עלו התשואות, ומתעלם מהנתונים השליליים שפורסמו בארץ. כל זה הביא כאמור לעקום תלול ביותר, מה שיצר נקודת כניסה מעניינת לאגרות במח"מ ארוך. לפיכך, אנו מאריכים את הטווח לאחזקה של מח"מ החלק השקלי בתיק בחצי שנה משלוש וחצי שנים עד ארבע שנים.אנו מודעים לכך שהתנודתיות בשוק האג"ח האמריקאי עלולה להמשיך ולהשפיע על התנודתיות של השוק המקומי. עם זאת, הנתונים שהוצגו לעיל מחזקים כעת את דעתנו החיובית על הטווחים הארוכים.שתי הערות לסיום :
הראשונה, בעקבות צעדיו של בנק ישראל שער החליפין של השקל לדולר הגיע לרמה של 3.62. סוס מנצח לא מחליפים.
השנייה, החל מיום ראשון הקרוב יום המסחר יוארך בשעה. להלן כמה הצעות לסוחרים : סוליטייר, clash of the clans, candy crush.
נכתב ע"י עידן אזולאי
הגב עם ציטוט