הנקודה שאתה מפספס לטעמי היא: פעם בנו הרבה יותר דירות של 3 חדרים אבל פעם חדר שינה וחדר ילדים בדירת 3 חדרים היתה הרבה יותר גדולה. בדירות של לפני 20,15 שנים לא נדיר למצוא דירת 3 חדרים של 90 מטר רבוע. בימינו הקבלנים משווקים דירות 4 חדרים בגודל של 80 מטר.
סוד ידוע בקרב מתווכים שנכנסים לדירה ישנה של 3 חדרים - שפוץ קוסמטי לא יקר ימכור לך את הדירה בהרבה יותר כסף.
לגבי הוצאה משפחתית מהתל"ג. אני מזמין אותך להסתכל על עגלת סופר של משפחה חרדית של 8 ילדים פתאם אתה רואה שהעגלה הפכה ל- 2 והן מלאות עד אפס מקום. ככל שיש יותר אנשים בבית להאכיל ההוצאה תהיה גדולה יותר. הבעיה היא שבהינתן כי בישראל המשפחות הרבה יותר גדולות אזי ההוצאה מבהירה כי לנפש מוציאים הרבה פחות.
בסופו של דבר התל"ג, ההכנסה, עלות מחייה נמדדים לנפש.
אתה כותב:"- גם כאן לדעתי אתה טועה. ההוצאה לדיור נכנסת למדד דרך מחיר השכירות - שזו "ההוצאה לדיור". יש לזכור שמי שקונה דירה יש לו נכס שיכול למכור - זו אינה הוצאה - זו השקעה ! "
הסתכל בגרף בלינק הבא: http://www1.bizportal.co.il/article/275802
רואים בבירור התנתקות של מחירי הדיור ממחירי השכירות. מאחר ומחירי הדיור ובהתאמה ההוצאה המשפחתית למשכנתא לא באים לכדי בטוי במדד אז אנו שואלים מה המדד הזה שווה?
אני מבקש להביא בפני כבודו צטוט נוסף: "מחקר של הלמ"ס ובנק ישראל שפורסם השבוע גילה שכל 9-6 חודשים המחירים עולים בממוצע ב 3.5%. בקצב שנתי זוהי אינפלציה של 4.6%-7% לשנה - במשך למעלה מעשור."
נלקח מ- http://www.themarker.com/misc/1.2063575
אם הנתון נכון ולפנינו איפלציה של 5.75% בעשור הכסף וכח הקניה איבד (1 - 0.0575) ^ 10 ~ 0.55 כלומר אבוד של כמחצית כח הקניה הישראלי.
הסתכל כאן: http://www1.bizportal.co.il/article/362061
או לשם הנוחות אני את הגרף שמייצג שכר ממוצע (אפילו לא חציוני) ביחס למחירי הדירות והדבר מראה כי כמעט עשור כח הקניה הישראלי נשחק (לפחות בתחום הדיור) בעוד המשכורות תקועות במקום.
חלק א