,
מדוע זה רלבנטי כמה חדרים יש בדירה? - מדובר בסטטיסטיקה על גודל דירה - זה נתון ברור ושקוף.
לגבי הוצאה משפחתית מהתל"ג. אני מזמין אותך להסתכל על עגלת סופר של משפחה חרדית של 8 ילדים פתאם אתה רואה שהעגלה הפכה ל- 2 והן מלאות עד אפס מקום. ככל שיש יותר אנשים בבית להאכיל ההוצאה תהיה גדולה יותר. הבעיה היא שבהינתן כי בישראל המשפחות הרבה יותר גדולות אזי ההוצאה מבהירה כי לנפש מוציאים הרבה פחות.
אתה צודק. אך לא זה הנושא. הנושא היה שזליכה טען, שלא בצדק שהצריכה הפרטית כ - % מהתל"ג בישראל נמוכה .
אני בהחלט מסכים שרמת החיים של משפחות גדולות נמוכה מרמת החיים של משפחות קטנות.
אני גם מסכים שהשכלה גורמת למשפחות קטנות - כלומר משפחות גדולות נוטות להיות עם הורים שאינם משכילים, לכן שכרם נמוך.
לפיכך הכלל - משפחות גדולות - עניות. אז מה
המשמעות היא שבהינתן כי החברה בישראל מבוססת על משפחות של 3 ילדים בממוצע רמת ההוצאה החודשית נמוכה יותר מאשר יפן או איטליה. מה שאומר שאם משפחות גדולות יותר (בין אם זה טוב או רע – ואגב, מדינות כמו סינגפור מנסות לפעול על מנת לקבל כזה גודל של משפחה ולא משפחות של ילד וחתול) צורכות מעט מדי ממה שהיה מצופה.
אבל עזוב, בוא נעזוב את הסוגיה הזאת, אני הבנתי, אתה הבנת.
רואים בבירור התנתקות של מחירי הדיור ממחירי השכירות. מאחר ומחירי הדיור ובהתאמה ההוצאה המשפחתית למשכנתא לא באים לכדי בטוי במדד אז אנו שואלים מה המדד הזה שווה?
אז מה אם היתה התנתקות במדדים? זה הופך את מדד הדיור שמבוסס על שכירות להיות "לא שווה"?
ההתנתקות מראה לך את "חוסר הרציונאליות" של רכישת דירה מול שכירתה , זה מראה שרוכשי הדירות "מסבסדים" היום את השוכרים - אך זה לא אומר שהמדד "לא שווה
שכירות משקפת את היכולת של השוכרים לשלם בסוף החודש לא מחשבות לגבי היכולת שאולי תהיה ואולי לא תהיה בעתיד. מאחר וברור שבעלי הבתים היו שמחים למקסם את הרווחים שלהם. הרי ההתנתקות של מחירי השכירות ממחירי הקניה אומרת כי קיים חוסר הגיון במחירי הנדל"ן דהיום. אני כבר רואה יותר מדי כתבות על איך אנשים ישלמו את המשכנתאות – מספרים לאנשים על ירושות של הוריהם, מספרים לאנשים שאם הם יסתבכו מקסימום יקבלו עזרה מההורים. ישנה פרסומת שמציגה סטודנט בהיטק שלוקח משכנתא ומספרים לו שעוד 3-4 שנים יחכה לו גיפ גדול בחוץ על חשבון הקטנוע המצוקמק – מה יקרה אם זה לא יקרה? כל הטררם התקשורתי מעיד כי מוכרים לאנשים חלומות שחלקם יתממשו אבל רבים מאוד לא יתממשו וישעבדו הרבה יותר מדי של רבבות של אנשים ל- 30 שנות משכנ+
תא.
"
הרי לכולנו ברור שכל זוג צעיר שמחליט לרכוש דירה עושה את חשבון השכירות , ולמרות זאת מחליט לקנות = להשקיע. מכיוון שהמדד צריך לשקף הוצאה ולא השקעה
, אזי השכירות היא המדד הנכון למדידת "עלות הדיור"
אבוי לנו אם נתחיל להתייחס לקורת גג וקצת בטחון של אנשים כהשקעה. המון שקונים יודעים שזה לא כלכלי לקנות אבל כשבעל הבית יכול לעלות לך את המחיר ב- 20% בשנה הבאה ויכול לפנות אותך בסוף חוזה המשמעות היא שלפעמים קניה לא כלכלית של דירת מגורים מאפשרת בטחון ויציבות.
ביחס למחירי הדירות והדבר מראה כי כמעט עשור כח הקניה הישראלי נשחק (לפחות בתחום הדיור) בעוד המשכורות תקועות במקום.
נכון. אז מה? הצד השני של המטבע הוא שכל מי שיש לו דירה - וזה הרוב המוחלט בהשוואה לאלו שאין להם ורוצים לקנות - מרגיש יותר עשיר, יש לו הון עצמי יותר גבוה שישמש אותו לעת זיקנה או את ילדיו כשירשו אותו - ואלו סכומים המתפנים לצריכה לא פחות מהסכומים שיורדים מהצריכה השוטפת בגלל משכנתאות מנופחות
עכשיו אני מבין, מי שנולד בזמן הנכון והגיע לגיל הנכון באותה תקופה רכש נכס נדלני במחיר של שליש או מחצית ממחירו דהיום ולכן אנחנו צריכים בנקודת הזמן הנוכחית לקבע מצב ולמצב את אלו שיש להם אל מול אלו שאין להם. רגע, היתה נקודה אידאלית בזמן לעשות זאת כשהגיעו לכאן מיליון עולים מברה"מ בשנות ה-90 – איך לא חשבו על זה קודם. מדינת ישראל בנתה ובנתה וחלק מהם קבלו את הנכסים הללו בהנחה משמעותית ביותר עם משכנתאות נדיבות ומסובסדות. איך לא חשבו על זה קודם. הגיעו לכאן מאות אלפי רופאים, מהנדסים, כלכלנים היתה לנו הזדמנות להפוך אותם לעבדים של בעלי הנכסים. בפועל, ההשקעה הזאת יצרה צמיחה מדהימה בישראל. ישראל צמחה והתפתחה בשנות ה-90 בצורה מדהימה. אם היינו עושים את אשר אתה מציע האוכלוסיה היהודית לא היתה גדלה במיליון נפש אלא בחלשים ביותר שהיו נזקקים לקצבאות סעד וזקנה וכל מי שהיה יכול היה מגיע לקנדה. פשוט מדיניות ציונית גאונית.
המדיניות המתפתחת בישראל תגרום לעזיבה של עשרות אלפים אולי יותר של אזרחים מישראל ואלו יהיו השכבות החזקות. פתאם תראה משפחות של אחים ואחיות (סיעוד) עם ניסיון שעוזבים למערב ובתוך שנה של שכר של אחות מסוגלים לקנות צמוד קרקע. רופאים כנ"ל וביתר, מהנדסים מדענים.
תבין, העתיד נמצא בצד של המשפחות הצעירות לא בקרב בעלי דירות בשנות ה-60 לחייהם. אם בעל 2 דירות מקבל 8000 ש"ח לחודש ופעמים בשנה עושה טיול לאוסטרליה או למרוקו של חודש ימים זה לא מפתח בכלום את הכלכלה הישראלית. אם במקום זאת משפחה מוציאה 1500 ש"ח עודפים בחודש על שכר דירה מנופח וחיה בחורבה מוזנחת, זה 1500 ש"ח שלא הולכים לחינוך איכותי לילדים, למזון איכותי, לקניה מעסקים – ותן לי לנחש למי יש סכוי טוב יותר להגר? למי שהוא בן 60 ובעלים של 2 דירות ועוד מעט יתחיל לשצרוך שירותי בריאות יקרים או זוג +3 שהיא אחות והוא מהנדס?
הגב עם ציטוט
פורסם במקור על ידי jsphs7
