השטויות שזילכה מדבר

[tby]

אודי ידידי,

כל מי שיש לו רגל בהבנת ניהול כספים בחברה, יודע כיאחד הכלים שעושים בו שימוש רב הוא מאזן החשיפה של החברה (בהתייחס גם לרו"ה וגםלמאזן(.
וכך, חברים יקרים, במרבית החברות מאזן החשיפה מתארמצב בו החברה מוגנת ב-40%-50% ואולי אף יותר.
לדוג': חומרי גלם שנקנים בחו"ל, הלוואות במטבעועוד ועוד צעדים כולל תפעוליים.
לגבי השאר ניתן לדאוג להגנה - ופה יש לנו מלא כליםכידוע לכולם.

מי שיש לו רגל, זו ההבנה שלו, מי שמבין , מכיר את המציאות....

בוא נבדוק את תעשיית הייצוא הישראלית:

1. חקלאות - איזה ח"ג מיובאים בדיוק? איזה מאזן 50% מוגן? - התשומות זה אדמה, מים , עבודה, זרעים - מרכיב מטבע זר בהם זניח - להגן על שער חליפין אפשר אך זה עולה כסף , וטוב לתקופה יחסית קצרה.
2. ההיטק - תוכנה / מו"פ - עיקר העלות - שכר עבודה , שכירות וכו - הכל שיקלי -עלות מהנדס ישראלי מתורגמת לדולרים - שקל חזק - התעשיה הזו סובלת
3. היטק - אלקטרוניקה - כאן יש רכיבים שנרכשים מחו"ל, אך העלויות הדולריות הם רחוקות מ- 50% מחזור
4. תיירות - כן, זו תעשית ייצוא - הכל שיקלי - האם יוקר השירותים בארץ במונחים דולריים לא משפיע על כניסת תיירים? האם שקל חזק לא ישפיעה על כמה שקלים הם משאירים כאן?
5. כימיקלים - אילו תשומות דולריות יש ? אנרגיה? אז לקחת מימון בדולרים - הרווחת תקופה בה אתה קצת מוגן, מה אח"כ שצריך למחזר ההלוואה?

הייצוא הישראלי ככלל נסמך על מרכיב מו"פ גבוה ומרכיב ייצור נמוך - איו אפשרות להגן באופן אפקטיבי לטווח ארוך על הריווחיות במתווה של שקל מתחזק, קשה להתחרות במכרזים בינלאומים והתוצאה - ירידה בייצוא, ירידה בתעסוקה - מיתון.

יש להבחין בין הגנה מטבעית לטווח קצר של חודשים או שנה שנתיים קדימה (שזה ביטוח שעולה לא מעט) לבין הצורך להסתגל למצב בו ההכנסות יורדות באופן קבוע ב 15% כי השקל חזק וכך זה ישאר - תעשה ניסוי עם השכר שלך - אני אעביר אותו לדולר לפי שער 4.5 ונראה אותך, עם כל הניסיון וההבנה הגדולה , מגן על עצמך 15 שנים קדימה שהשער 3.6-3.4 - זה צריך להיות קל - את המשכנתא תיקח בדולר, מחיר הרכב צמוד לדולר, הדלק גם מושפע מהדולר, אתה משתמש באין ספור מוצרי ייבוא ורוב האוכל שלך הוא מח"ג מיובאים. - אך אין לך דרך להסתדר עם שחיקה כזו בהכנסה - זה ההבדל בין תאוריה למציאות


אני מבין שזילכה מדבר אליך כי הוא תמיד משתמש בשפה של "קטסטרופה" , אבל מה לעשות - פופוליזם זה לא דרך לנהל או להשקיע.

[jsphs7]

לכולם,

ראשית אני מסכים כי בסביבת ריבית עולמית של 0-1% ריבית בנק ישראל לא יכולה להיות 4-5% כי הדבר יגרום לתסוף של carry trade ודומיו שיכנס לארץ ויקנה ש"ח ובאג"ח הזה יקנה אגרות חוב ממשלתיות ומדורגות ויחייה על הפרש הריבית.

ישראל של 2008 היא מדינה שתלוייה בעולם ביבוא חומרי גלם ותשומות ותלוייה בעולם ביצוא שירותים ומוצרים.

אחד מאבני היסוד של הכלכלה הוא שירותי מחקר ופתוח של חברות רב לאומיות שמשלמות בארץ בש"ח אבל מודדות את העולם ב-$. מהנדס ישראל שמשכורתו 20,000 ש"ח בחודש נראה אחרת במאזנים של החברות באם $ = 4ש"ח או $ = 2.5 ש"ח. בשער חליפין של 2.5 מהנדס ישראלי מקבל 8,000$ בחודש או 96,000$ בשנה. תוסיפו ~ 30% חופש, פנסיה, קרן השתלמות ואחזקת משרדים ותקבלו כי מהנדס ישראלי ממוצע עם כמה שנות ניסיון אמור היה לקבל שכר של ~ 130,000$ - בשיא המשבר של 2009 היה בקלות ניתן להשיג את הכח אדם הזה ברחבי ארה"ב או אירופה.

אי אפשר להתעלם ממרכיב שירותי הפתוח בכלכלה הישראלית.

קל מאוד לגרש מכאן את google, applied materials, IBM, apple, microsoft, ודומותיהן והרבה יותר קשה להחזיר אותן בעתיד. מרכז שנסגר ומאות מעובדיו מפוטרים יהיה קשה מאוד להחזיר ואל נא לשכוח את שיא המשבר של 2009 בהסתכלות על מה שקורה בעולם.

המסקנה: מהלך של התאמת הריבית לנעשה בעולם וקניית המט"ח על מנת להגן על שוק התעסוקה המקומי היה הכרחי.

לגבי אופן בצוע הרכישות של המט"ח יש לי סימני שאלה האם לא ניתן היה לעשות זאת אחרת? האם במקום לקנות בכל יום 100M$ או 25M$ לא היה חכם יותר לבצע מארבים של קניה לא שגרתית בעיקר בימי שישי וערבי חג ללא כל אינדיקציה שמשהו הולך לקרות ולבצע קניה של מאות מיליוני $ תוך העלה של השער החליפין ב- 10אג ויותר ואז לתת לשוק לעשות את שלו, אם שוב היה גולש כלפי מטה היה נעשה ניסיון לרכוש בסכומים גדולים וזמנים אקראיים.

לגבי שוק הנדל"ן, רבים טוענים לבועת נדל"ן - אני חושב שההגדרה הטובה יותר היא בועת חובות.

בישראל של 2010 - 2013 גודלה וטופחה בועת חובות הנובעת משוק דיור שקיבל מימון זול לרכישת נכסים יחד עם אוזלת יד ממשלתית בהגדלת היצע תוך שילוש ויותר של כספי המגרשים המשווקים על ידי המנהל בתוך כמה שנים ספורות. הממשלה הכניסה דרך מנהל מקרקעי ישראל את ידה הארוכה לכיסו של האזרח ובעיקר הוריו המזדקנים ומרוקנת את תוכנם תוך שעבודם במשכנתאות ענק ל- 30 שנים כשהוריו\ה של הזוג מוותרים על מאות אלפי ש"ח מכספי הפנסיה העתידית שלהם על מנת לשלם מקדמה על חשבון דירתם העתידית של בני הזוג.

אין לי שום בעיה אם היתה מתרחשת עליית מחירים כתוצאה מעליה בשכר החציוני במשק - השכר החציוני בישראל זז בכמה עשרות אחוזים בעשור בעוד מחירי הדיור כמעט ושלשו עצמם באותם תקופה.

בישראל יש בועת חובות, זוגות רבים נטלו: 800,000 - 1,000,000 ש"ח חוב ללא קביעות בעבודה, כשמשברים עולמיים כלל עולמיים פוקדים אותנו כל ~ 5-8 שנים במחזוריות. הם נטלו הלוואות ענק ל- 30 שנים כששוק העבודה הישראלי הוא מאוד לא טולרנטי לגיל. שוק העבודה ממדר רבים וטובים בני 45-50+ משוק העבודה שלא נאמר על אנשים בני 55-60. ולתוך הקלחת הזאת נכנסו עשרות אלפי זוגות בשנה בשנות ה- 20-30 שלהם.

המציאות הזאת גוררת כי בעלי הדירות שרבים מהם בני 50-60 וקבלו את הדירות הללו בירושה או קנו בעבר בזול משכירים אותם במחירים הזויים ביחס לשכר החציוני. אז יש לנו צמיחה ועלייה בביקושים מצד הדור המבוגר על חשבון הדור הצעיר שהוא כיום בני 25-45.

מר וגברת בעלי דירה יסעו בכסף הזה לאוסטרליה ובשנה הבאה לגלפגוס - אבל התרומה למשק מתחילה בהוצאות על שירותי חינוך איכותיים של ילדי שהם בני 0-10 דהיום. מי שמחוייב במשכנתאות ענק מקטין צריכה על מנת לייצר מעט רזרבות ליום סגריר. והחנק הזה לשנים ארוכות הורס את הכלכלה ולזה לדעתי זליכה התכוון.

הבעיה היא בעיה מלאכותית. כי ביום שמשהו בממשלת ישראל יחליט להזיז את הישבן בתוך כמה חודשים מחירי הדיור יכולים לפול בעשרות אחוזים סביב אזורי הבקוש ובמאה אחוז יותר בפריפריה הרחוקה.

חברה סינית קבלנית הציע לבנות 30,000 - 100,000 דירות של 5 חדרים 120מ^2 בעלות בניה של 400,000 ש"ח ליחידה. זה סוד ידוע בקרב הקבלנים כי עלות בניה של יחידת דיור 100מ^2 הוא סביב 300,000 - 400,000 ש"ח. באם מדינת ישראל תשווק קרקעות לבניה רוויה או עדיף כי תפנה למגה פרויקטים של שקום שכונות בפריפריה התרבותית של מדינת ישראל (דרום ת"א כדוגמא בדגש על אזור תחנה מרכזית ישנה), הריסה של החורבות הקיימות והגדלת מצאי הדירות ליחידת קרקע פי 7-8, שמירת חלק מהדירות לטובתה כדיור צבורי, הוצאת הסטודנטים משוק הדיור ובניה רחבת היקף לעשרות אלפי חדרים לטובת סטודנטים (לא רואה סיבה כי סטודנטים של אוניברסיטת ת"א כדוגמא לא יגיעו ברכבת מרמלה או לוד אם יבנה שם קמפוס מגורים מודרני - דבר שישפר את המצב הסוציואקונומי של האזור).

דרושה בסה"כ החלטה ממשלתית על מנת להחזיר את מחירי הדיור למחירי 2008 (נניח 700,000 ש"ח לדירה חדשה 100מ^2, עם מחסן, מעלית וחניה במרחק של 10 דקות מנתיבי תחבורה עקריים).

הבועה החלה בימי אולמרט כהחלטה על דחיפת האוכלוסיה מהמרכז ע"י אי בניה - תוך שלא ניתן דגש לשוק התעסוקה ומשרות טובות במטרופולינים: חיפה, ירושלים ובאר שבע בהיקף הדרוש למהלך.

הבועה המשיכה בימי נתניהו תוך שהיא מתודלקת בריבית אפסית.

בועת החובות ממשיכה לגדול וטפוח תוך שמאות אלפים מצטרפים אליה משך השנים.

ניתן להחליט כי לא מטפלים בבעיה כפי שלא טפלו בויסות מניות הבנקים שטופח כעשור קודם שפוצץ ב- 1983 - כח ההנהגה ידעה אז כי מדובר במפלצת, רובם העדיפו לבעוט בפחית בתקווה שזה יתפוצץ במשמרת של שר אחר.

גם כיום ראש הממשלה נתניה, ושרי האוצר והשכון יכולים להחליט כי הם דוחים את הבעיה - ככל שידחה משך הטיפול נקבל פיצוץ דוגמאת יוון או ספרד להרבה שנים. כי הלוואות קל לקחת הרבה יותר קשה להחזיר בטח אם לא קיימת התאמה בין גודל החוב והמשכורות הנהוגות במשק.

[tby]

אני קונה את המונח בועת חובות.

בנק ישראל , כמפקח על הבנקים, תפקידו לוודא כי לבנקים הון עצמי מספק להתמודד עם תרחישי קיצון, וקים היום פיקוח, שלא היה קיים בעבר, שעוסק במבחני לחץ , אז אני בזהירות מניח שיש מי שבודק את יציבות הבנקים אל מול חובות המשכנתא.

צריך להבין שכאשר מגיע משבר, הטיפול המאזני בהפסדי אשראי בבנקים הוא גמיש ברמה שלא תאמן - כפי שמקרה פאני מיי / פראדי מק לימדו אותנו, אפשר ללכת עם הראש בקיר ולהפריש להפסדים כל מה שנראה שיקרה במסגרת התסריט הגרוע ביותר ולמחוק את ההון העצמי בין לילה - רק כדי להחזיר חלק ענקי מהמחיקות כשההתייצבות / התאוששות מגיעה, או לחילופין למחוק את המינימום ההכרחי, אחרי שכופפת את ידם של רואי החשבון וקיבלת סיוע בנזילות מהממשל - כפי שיתר הבנקים עשו.

את הבעיה של עומס חובות על האזרח קשה לפתור באמצעות רגולציה - איך אפשר למנוע מזוג לקחת משכנתא שמהווה 70% מהנכס, כאשר המשכנתא היא 30% מהכנסת הזוג? האם להיכנס לרזולוציה יותר נמוכה ולתפור כללים שיורידו את ה - % מההכנסה במקרים של זוגות לא ילדים? האם לשנות את המשכנתאות כך ש- 30% מההכנסה יהיה מקסימום לקרן אך את ההלוואה בפועל לתת עם 25% מהקרן ששולם בתשלום אחרון - ואז עומס התשלומים השוטף יקטן ויהיה מרווח ביטחון ?

מי יודע?

הפתרון הוא הגדלת משמעותית של ההיצע, לא שום דבר אחר.

[Gilga]

לדעתי הבעיה העקרית היא ביקוש.
כאשר ירדה הריבית לא הגיעה עלייה גדולה לארץ ולכן הגידול בביקוש הוא בעיקר בגלל אפיקי השקעה אלטרנטיבים.
כיוון שכך להגדיל את ההיצע זה קצת אינפנטילי שכן הריבית יכולה לעלות בשניה ויתקעו הקבלנים עם הדירות האלה. (המשקיעים כבר לא יבואו.)

אם יש כלכך הרבה ביקוש לדירות להשקעה - זה בין היתר בגלל אפליית מס מול שוק ההון בצירוף של ריביות אפסיות.
לכן להבנתי כל מה שצריך לעשות זה פשוט למסות את ענף השכרת הידרות בצורה רצינית.

25% מס על רווחי שכירות או אם זה קשה לגביה אפשר פשוט לקחת מס של 1% מערך הנכס כל שנה בלי קשר לשאלה האם הנכס מושכר או לא. בכל מקרה אני לא מומחה לגבי שיטות לגביית מיסים אני בטוח שאם באמת היו רוצים לפתור את זה אפשר למסות דירות בצורה כזאת שזה הופך לנכס כלכך לא אטרקטיבי שמשקיע רציונאלי יעדיף כל נכס אחר שהוא לא דירה למגורים.

בינתיים מה שמקבלים על השקעה בנדל"ן = זה פטור ממס רווחי הון לרוב מי שמחזיק, פטור ממס רכישה ושבח בתנאים מסויים (שכולם עומדים בהם) וכו'. והשאלה העיקרית היא מדוע מלכתחילה נותנת המדינה הטבות מס אלה, איזה מטרה הן משרתות ?

בכל מקרה, אם בעיה נוצרת בצורה מלאכותית - ריבית ריאלית שלילית לדוגמא אזי הפתרון הדרוש הוא גם מלאכותי מיסוי והרבה.
אם המחסור בדירות היה נובע בעלייה או גידול טבעי באוכלוסיה הייתי אומר שכדאי לבנות יותר. אבל בפועל לדעתי בונים עכשיו אפילו קצת יותר ממה שבנו לפני שהעלו את הריבית ואז זה הספיק.

לעניין פישר - לא פישר ניפח את בועת הנדל"ן כל נגיד אחר היה מוריד את הריבית בצורה דומה. מי שניפח את הבועה זו הממשלה שלא רואה את הנולד. ואחרי שמבינים שיש בעיה, רוב הצעדים שנקטה הממשלה רק החריפו את הבעיה, היו אלה הקלות זמניות במיסוי של דירות (צריך להגדיל את הנזילות), מעניקים לרכישת דירה (צריך לעזור לאנשים להגיע לדירה לא ? ) , העלאת מס רווחי הון (פגיעה באפיקי השקעה אלטרנטיבים של כסף).

המגבלות על נטילת משכנתאות שנקט בנק ישראל - לא משפיעות על משקיעים הם לוקחים רמות מינוף שפויות מלכתחילה. הן גם לא לטובת הזוגות הצעירים, הן פשוט לטובת היציבות של הבנקים.

בעצם אני לא יכול לחשוב על צעד אחד הגיוני שנקטה הממשלה כדי להתמודד עם הזינוק במחירי הדירות. דווקא מבחינת ההיצע אנחנו בסדר לדעתי באמת תסתכלו מסביב יש המון בניה.
לא שיש לי התנגדות לעוד המון בניה - אבל תאכלס עד שדירה שבונים היום תיכנס להיצע לא בטוח שהריבית תשאר נמוכה.

לכן הגדלת ההיצע היא דרך איטית שאולי צריך לעשות בלי קשר לזינוק במחירי הדירות אם אנחנו רוצים לאפשר דירות זולות לאורך זמן בארץ כאינטרס לאומי לסביבה בה אנשים מסוגלים לצבור רכוש כדאי לכתוב תוכנית חומש שתדאג שתמיד יהיה עודף היצע. ומחירים יציבים שזוחלים מטה של דיור, למה ? כי זוחלים מטה יקטין מאוד את האטרקטיביות מצד משקיעים, ויאפשר לאנשים להגיע לדירה ראשונה בשלב מוקדם בחיים.

אבל כל אלה פתרונות לטווח ארוך מאוד - לא כיבוי שריפות. פתרון אמיתי ומהיר השפעה יהיה רפורמה אגרסיבית במיסוי - שהיה קיצונית כמו ההורדה של הריבית באיזה 4 אחוז לאורך השנים האחרונות.

[tby]

הגידול בביקוש הוא בעיקר בגלל אפיקי השקעה אלטרנטיבים.

אינני חושב שקיים וויכוח שבונים פחות ממה שצריך עפ"י גודל השנתונים ונישואין / גרושים - יש קונסנזוס שהבעיה היא בהיצע

השאלה העיקרית היא מדוע מלכתחילה נותנת המדינה הטבות מס אלה, איזה מטרה הן משרתות ?

המטרות הן עידוד חסכון והשקעה במשק , דירות זה נכס "לבן" - רשום , מדווח וממוסה - אתה משלם מס רכישה (כולם) ומס שבח ומס על שכירות - לדעתי 75% מהדירות השכורות בת"א חייבות במס.

דווקא התשואה הנמוכה על שכירות מראה כי המשקיעים "עושים טובה" למשק - הם מקצים הון שיושב בדירה ומקבלים תמורה נמוכה, אלו ששוכרים את הדירה משתמשים בהון שלהם למטרות אחרות , או שבכלל אין להם הון - אך יש להם קורת גג זולה.

"תהרוג" את המשקיעים - שכ"ד יעלה ועימו מחירי הדירות - כי הביקוש ירד.....

[jsphs7]

ל- tby, וגילגה.

tby, אתה מתמקד בתשובה שלך ביציבות הבנקים, כפי שאמרת יש את המפקח על הבנקים שתפקידו לבדוק כי הבנקים לא יקרסו.

אני מסתכל על הבעיה של החובות דרך צעירים בתחילת דרכם בשוק העבודה.

גם אם יש לנו את מנדהו שעוד לא ראה מפולת בשוק העבודה מימיו - אני לא רוצה שהוא יתפתה לקחת משכנתא שהיא מעבר ליכולתו לשלם. בוא ניקח עובד צעיר שנכנס לשוק העבודה בתקופה אופטימית בשכר גבוה יחסית ולאחר שנתיים של עבודה לוקח חוב של 1,000,000 ש"ח מתוך תקווה שהמשכורת מאפשרת זאת - 1,000,000 חוב הוא רחוק מהיכולת של החציון בישראל.

אני לא רוצה שאותו אחד ועשרות אלפים כמותו ימצאו את עצמם מפסיקים לצרוך וחוסכים כל שקל משך 20-30 שנים כי בשלב מסויים הוא יבין מה זה חוב של 1,000,000 ש"ח לבנק. הנזק של העדר של ביקושים מקומיים הוא ארוך טווח ומשמעותי.

מדובר על דור שלוקח חוב גדול מדי ועם הכמה סימני משבר הראשונים (מהודרות שידורים של אנשים חמורי סבר שמציגים מצב של פטורים בארה"ב וכך יום אחר יום אחר יום) שיגיעו בעוד שנתים, שלוש, חמש הוא ורבבות משפחות יפסיקו ביקושים ויגרמו להאצת המשבר - נראה פטורים המונים כי כולם בבונקר של חסכון כי המצב קשה ויש להם 1,000,000 ש"ח חוב לבנק.

גם אם בריבית נמוכה ואפילו קבועה ביכולתו של החייב לתחזק את החוב והריבית פחות או יותר באותו האופן כמו החוב הקטן משמעותית אבל אם רכיב ריבית גדול בהרבה כפי שהיה בעבר - עדין, מי שיכנס לבנק לאחר פגור של כמה חודשים והבנקאי יספר לו שהוא חייב 1,037,000 ש"ח או 318,000 ש"ח - אלו שני מספרים שונים לחלוטין - הבנק בקרות ארוע אשראי ידאג להעלות בשני המקרים את הריבית למקסימום האפשרי,להוסיף הוצאות שכ"ט של עו"ד.

במקרה השני, עוד אפשר להציל את החייב באמצעות משפחה וחברים וגרייס של כמה חודשים לבנק על מנת שימכור בשקט את דירתו בהפסד קל בשיא המשבר. מי שקנה דירה של 1,500,000 ש"ח בחוב של 1,000,000 ש"ח לאחר שפוטר הוא ואישתו מעבודתם בשיא המשבר ודירתו נסחרת ב- 750,000 ש"ח וחייב לבנק 1,000,000 ש"ח קשה מאוד עד בלתי אפשרי להציל.

אנחנו גורמים נזק פוטנציאלי להפסד של מלוא ההון העצמי של ההורים המזדקנים ועוד חוב של מאות אלפים לשנים רבות לשלם.

אני מכיר לא מעט מקרים שבשיא המשבר של 2002 ו- 2008 ישבו בבית שנתיים עד שמצאו עבודה. אני מדמיין מה קורה למי שלקח 1,000,000 ש"ח ונדרש לתחזק 6000 ש"ח משכנתא חודשית. המשפחות הללו במרחק של כמה חודשים מפשיטת רגל ומשברים.

הנזק הוא לא רק לחייב אלא גם לילדיו שלא יקבלו קורת גג וחינוך איכותי, מריבות בין בני זוג, גירושין ועוד מריעין בישין והכל בשל חובות. מי שלא מכיר אנשים שהגיעו למקומות מאוד רעים בגלל חובות והעדר פרנסה שיגיד.

לדעתי, אסור, למדינת ישראל כמדינה להתיר את ההתרחשות הזאת של עשרות אלפי חייבים מדי שנה שנוטלים חובות גדולים מדי משכר לא יציב ולא גבוה ברמת המדינה. אני לא רוצה להגיע למצב של יוון או ספרק בעוד 5 שנים עם הורים שלקחו אשראי ומשכנו בתים לטובת הדור הצעיר שקנה ביוקר, או שפדו כספי פנסיה ומצאו את עצמם בשנות ה- 50-60-70 חסרי כל ותלויים לחלוטין בבטוח לאומי. אני לא רוצה מצב של אבטלה של 20-30% רק כי יש בינינו מאות אלפי חייבים שלוו הרבה מעבר לסביר.

לגבי הבנקים, אני לא מודאג, הם יסתדרו ומקסימום מדינת ישראל תלאים אותם, תזרים הון בהתאם לדרוש ובעוד 5 שנים מהמשבר תתחיל למכור גרעיני שליטה במחירים גבוהים.ל- Gilga, אני מסכים, לא סביר כי שוק ההון יהיה ממוסה, פקדון בנקאי או תוכנית חסכון ממוסה ורק הנדלן פטור.

הייתי הולך על מס של 25% על שכ"ד ומס רכוש של 2% לשנה לדירה שאינה מושכרת כפל ארנונה - מי שקנה דירה על מנת שתעמוד ריקה למעט סוכות ופסח או חודש אוגוסט שישלם.

לא הייתי נותן לקונים מענקים וסבסוד כי כל שקל אפשרי שיש להם בכיס ילך לקבלנים שיעלו את המחירים בהתאם לאפשרי.

הייתי בוחן את האפשרות של המדינה להגדיל היצע כיזם וכמוביל של פרויקטי שקום שכונות באזורים שהתיישנו - פעולה שיכולה להביא להיצע של עשרות אלפי יחידות דיוק בקרבה לעורקי תחבורה ראשיים. כחלק מפעולתה של המדינה של יזם - חלק מהדירות הפחות טובות בפרויקטים הללו ילכו לדיור צבורי בחינם.

[tby]

מסתבר שהשטויות שזליכה מדבר , מטרידות לא רק אותי.

כל מי שאיכפת לו באמת מהמדינה ומבין מה מאמת מתרחש בעולם ובישראל, מזדעזע כל פעם מדבריו של זליכה, לא רק בגלל שאינם נכונים, אלא שהם עטופים באיצטלה של "אני יודע הכי טוב מה טוב לעם" שזו אמירה פופוליסטית, פשוטה ולכן כל כך מסוכנת - כי היא נתפסת הגיונית ובעצם "מאשרת" את מה שהאיש הפשוט ברחוב חושד.

הלך אורי, דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, ובדק את השטויות של זליכה - לעומק, כולל זה שנתן לו זכות תגובה על הממצאים ואימת מידע עם פרופסור אמיתי, מהשורה הראשונה , לכלכלה.

את התוצאות , ההתיחסויות ושאר המידע ניתן למצוא בפוסט כאן:

http://orikatz.wordpress.com/2013/07/04/yaron_zalicha/

יש קובץ PDF וקבצי נתונים שאפשר להוריד - אני חייב להוריד הכובע בפניו - אורי - כל הכבוד וישר כח!

מי שרוצה את התקציר -הרי הוא בכותרת - זליכה פשוט מדבר שטויות ללא שום קשר למציאות

[ILEEAVIV]

אהלן TBY

מדהים!


שבת שלום

[jsphs7]

ל- tby,

המאמר בהחלט דעה נוספת וחשוב שיובא בפני הקוראים של הפורום.

רק להבהיר אני מתנגד למשטרת מחשבות והדעה הנכונה.

קראתי את הכתבה, הבעיה שלי איתה היא שהיא כתובה לממוצע ולא לחציון.

1) ניקח לדוגמא: שטח ממוצע לדירה - נו אז אנחנו סופרים 10 דירות 4 חדרים בשטח של 80מ (כאשר בעבר הלא רחוק הדירות היו גדולות יותר נניח 100מ) יחד עם דירת יוקרה של 6 חדרים של 200 ונניח כי לפני כך וכך שנים אותו בעלים של דירת יוקרה גר בדירה של 130 מטר.

אז, אם היו מפרסמים לצד הממוצע גם את סטיית התקן המנורמלת והיה ניתן ללמוד מהגרפים כי הממוצע לא השתנה וסטיית התקן לא השתנתה - הייתי אומר שאפו - אבל כשלכולם ברור שבישראל יש אוליגרכיה של המאיון העליון שחי בתנאים שלא נראו כאן בעבר. כולנו רואים את הוילות הגדולות ומגדלי היוקרה - אבל אלו אינם נחלתו של הצבור הרחב. ואפילו לא של עשירונים 7-9 באוכלוסיה.

2) לגבי house hold financial expenditure איך בכלל אפשר להשוות בין יפן ואיטליה שנראים סביב ישראל לישראל? בישראל אישה צפוייה ללדת בממוצע 2.8-3 ילדים וביפן ואיטליה או יוון אפילו לא חצי מזה. ברור שאם בישראל המשפחות גדולות ואחוז ההוצאה דומה למשפחות אירופיות של 1.3 ילדים משמעות הדבר שהצריכה בישראל נמוכה ותמשיך לרדת. המשמעות של הדברים שהיה כדאי להציא את הצריכה לנפש ואז היינו מקבלים את התשובה האמיתית למצב.

כאן אני רוצה לסייג את עצמי: אני מצפה שהחציון של ההוצאה המשפחתית ימשיך לרדת בצורה חזקה ככל שהוצאות הדיור, החינוך והבריאות של המשפחה החציונית ימשיכו לעלות. הבעיה מתחילה ונגמרת בגברת כהן בחדרה אבל לא גברת כהן ששר האוצר דיבר עליה שהיא ובעלה עשירון עליון+.

על פניו בישראל האינפלציה היא 2-3% לשנה כבר די הרבה שנים. בפועל כמעט כל מי שאני מדבר איתו בנושא טוען שהאינפלציה בישראל היא דו ספרתית בפועל. הכיצד יתכן? התשובה לדבר הזה היא מה סופרים ומה לא ואיך.

כאשר מדד האינפלציה לא מודד התייקרות של דירות למגורים - וכאשר היתה התייקרות של 70-80% החל מ- 2008. ישנה בעיה חמורה עם הפרמטר שמודד אינפלציה.

כאשר כל מי שמבקר בסופר מרגיש התייקרות של עשרות אחוזים - יש בעיה עם אופן המדידה.

כאשר עלויות גני הילדים וצהרונים תפחו.

מחיר הדלקים והאנרגיה והמים עלה משמעותית.

אם כך וודאי השאלה שחייבת לבוא אז איך בכל זאת מתקבל מדד של 2-3% לשנה - התשובה לכך היא מה מכניסים למדד. כאשר לא סופרים עלויות מגורים אבל כן סופרים חופשות. כאשר מכניסים לחשוב הוזלה שהיתה במוצרי האלקטרוניקה והחשמל בישראל.

מקבלים שאם יש לך כסף - ישראל היא מקום נהדר לחיות בו: הנופש, התקשורת, מוצרים לבית מוזלים.

אם אתה חי מהיד לפה ו-85% שהרווחת החודש נגמר כבר בראשון לחודש ואין מקום לצריכה פרטית שתמריץ את המשק.

והבעיה מראה כי עשירונים 9 ומטה בהכנסות משפחתיות חיות הרבה פחות בניחות מאשר אם היו מרוויחיות שכר של עשירונים 7-9 במדינות המערב.

ואני שואל את עצמי, הרי חלק מכובד מהחוב הממשלתי צמוד מדד - קרן וריבית. רב החוב הקונצרני הוא צמוד מדד. כבר כיום חלק מהפירמות מתקשות לשלם אג"ח של 5% צמוד מדד. מה היה קורה אם היינו מתחילים לראות מדד שנתי של 7-8%? מה היה קורה אם ממשלת ישראל היתה צריכה למצוא עוד 20-30,000,000,000 ש"ח בשנה לתשלומי ריבית על מנת לשקף את האינפלציה האמיתית שיש כאן. אני לא יכול להוכיח אבל לא בלתי אפשרי שיש למשהו אינטרס מאוד חזק למדוד את המדד באופן מסויים ולא באופן אחר.

[tby]

JS,

הבעיה שלי איתה היא שהיא כתובה לממוצע ולא לחציון

להבנתי, לא בדקתי, אלו הנתונים שיש - נתוני ממוצע - אתה מוזמן לבדוק האם יש נתונים אחרים.

לגבי גודל דירות - אני חולק על דעתך. הנתונים הם על דירות, לא בתים. פעם היו בונים דירות של 2-3 חדרים - היום לא. הדירות החדשות הן גדולות יותר (יחד עם זאת גודל חדר קטן) . גם הטיעון על המאיון העליון לא מחזיק מים - מתוך עשרות אלפי הדירות שבונים בשנה - כמה מהן מיועדות למאיון?

house hold financial expenditure - אינני מבין מה הבעיה להשוות בין ישראל ליפן. זו פשוט השוואה בין לאומית של ההוצאה על צריכה פרטית כאחוז מהתוצר - הטענה של זליכה שההוצאה בטווח של 55% ונמוכה ממדינות המערב , המציאות היא שההוצאה היא 62.8% שעוברת את ממוצע ה מדינות אירופה העומד על כ 58%

מדובר על % מתל"ג - ללכת מזה ולהסיק על רמת חיים והשפעת מספר הילדים על רמת החיים זה לא רציני - כי רמת החיים נקבעת לפי כח קניה והכנסה מצד אחד ואילו שירותים ממשלתיים ורמת מחירים מהצד השני.

אינפלציה - גם כאן לדעתי אתה טועה. ההוצאה לדיור נכנסת למדד דרך מחיר השכירות - שזו "ההוצאה לדיור". יש לזכור שמי שקונה דירה יש לו נכס שיכול למכור - זו אינה הוצאה - זו השקעה !

גני ילדים - חינם מגיל 3 לכולם - לפני שנתיים זה היה במחיר מלא.....

רפואת שיניים לילדים חינם - דבר חדש

פרות , וירקות , ביצים, חלב, לחם , קמח, אורז - למעשה כל מוצרי המזון הבססי - אין עליית מחירים מעבר לאינפלציה נמוכה

חשמל - תבדוק את מחיר החשמל לפני 15 שנים ותשווה אותו להיום- העליה היא בשיעור האינפלציה - פשוט החשמל עלה חזק בשנתייפ האחרונות בגלל הגז המצרי - והמחירים צפויים לרדת.

זה שאתה קונה בסופר וזה יקר ומתייקר - זו המציאות ואינני מתווכח עליה . תפסיק לקנות בסופרמרקט - וותר על מיזוג האויר, וותר על הפרסומות, וותר על הפאר וההדר וחווית הקניה ולך לשווקים - פתאום תגלה שיש לך כח קניה הרבה יותר גדול והמחירים לא יקרים