השבוע החולף אופיין בלא מעט רעשי רקע בתנודתיות המאפיינת שבוע פקיעה, ובעליה נאה ביחס לתיקון שהתרחש בוול סטריט.
כפי שהערכנו בסקירה האחרונה, פישר פעל פעם נוספת בחוסר מקצועיות והוריד הריבית ברבע האחוז, ובמחצית האחוז בסיכום השבועיים. שפל של שנתיים בריבית הנוכחית מתעלם במזיד מכל תחלואי הנדל"ן למינהם כשהנגיד מקדש את שער החליפין, והופך את תפקודו של הנגיד הבא ללקוי מלכתחילה. ברם, הורדת הריבית השפיעה על הדולר יממה בלבד ולאחריה חזק השקל להתחזק, כצפוי כמובן, ואילץ את פישר לשוב ולרכוש עשרות מליוני דולרים. אם כן, ההשפעה על הדולר היתה שולית עד לא קיימת אך בשוק המניות זהו כבר עניין אחר לחלוטין. הציבור שגם כך גילה את הבורסה מחדש בחודשים האחרונים, לא המתין הרבה וכך קיבלנו לחץ קניות של יומיים בכל המגזרים והחתכים. מאי נחתם בגיוס שיא של 4.4 מיליארד ₪ (כמובן שיא חדש לתעשיית הקרנות), עם לא פחות מ 400 מליון ₪ גיוס בקרנות המנייתיות = 100% יותר מאפריל. הציבור שוב נכנס בשלבים האחרונים של הראלי (העולמי), בעוד שבשוק המקומי אנו נותרים ברצועת 1200-1240 וצפויים כמובן לתקן יחד עם המגמה העולמית.


שחקני המעוף שחוו את החודש הארוך בשנה, נאלצו כבר בשלישי להיערך מבעוד מועד לסגירת פוזיציות וגלגול ליוני. היציאה מהחודש הנוכחי היתה כה מסיבית עד כי מחזור הפקיעה בסך 360 מליון היה שפל שלילי נוסף של עשור, וצריך להדליק נורה אדומה: מילא היעדר שחקנים שגילגלו, אך היכן אותם מוסדיים/זרים המנצלים את יום הפקיעה בכדי לשנות פוזיציות ענק? המחזור המדובר הוא נטו גלגול חוזים של תעודות סל בצירוף מחזור פתיחה רגיל, וזאת יש לזכור שאנו חודש לפני עונת המלפפונים הרשמית.
רמת 1240 היוותה תיקרה קרובה מאוד לתרחיש סקוויז והגלגול המוקדם טרם חציית גבול הרווח הוביל לא רק לחודש מאופס אלא בעיקר לדלתא שלילית להחריד. נגזרת ישירה של דלתא זו הינה הערכה/רצון בירידה מיידית לכיוון 1210 ולכן אם זאת לא יתרחש באופן טבעי, שחקני המעוף ידרשו לעניין כבר בחלקו הראשון של החודש. הגבולות ההתחלתיים הינם פקיעה אופטימאלית ברמת 1205-1215; גבול עליון ברמת 1260 וגבול תחתון ברמת 1170. על אף הטווח הרחב יחסית זהו חודש בעל פוטנציאל הסתבכות לא מבוטל בצד ה PUT בשל הסטיה והתקבול הנמוכים. די בעליה של 2% בסטיה (נוכחית 12.5%) בכדי להקפיץ הבטחונות באופן אקוטי ומשם סגירה מהירה תלבה ירידות וחוזר חלילה.


כמובן שגם דוחות הבנקים עמדו במרכז הבמה אך הפתעות איין – מזרחי עם דו"ח טוב, פועלים לאומי ובינלאומי עם דוחות חלשים שאינם באים לידי ביטוי כלל במחיר המניה. אם נזכור כי רווחי לאומי מגיעים בעיקרם ממכירת מניות מגדל, אירוע חד-פעמי בעליל, הרי שרק הורדת הריבית במחצית האחוז סיפקה תמיכה למניות המגזר וגם כאן מיותר להרחיב אנו לפני מיצוי האפשרות.


נתוני מקרו משמעותיים לא התפרסמו השבוע זולת שיעור האבטלה באפריל שעלה לרמת 6.9%. רמה זו אמנם מאכזבת ביחס לצפי אך תגובת האנליסטים הינה חסרת פרופורציה: אמנם עליה אך עדיין נתון מעולה. הקשירה הפופוליסטית משהו לגזירות האוצר אינה הגיונית בשל הזמן המועט שחלף אך אין ספק ששילוב העלאת מס חברות והעלאת מע"מ הם גורמים הצפויים להשפיע על הרווחיות באופן מיידי. ישנם מגזרים בהם עליית המע"מ מועברת במלואה ישירות ללקוח, דוגמת שוק התקשורת בעוד אחרים יספגו את העליה: מגזר הקמעונאיות כדוגמה, על התחרות החריפה בענף, אינו יכול באמת לגלגל את מלוא העליה לצרכן. אם נזכור את ההשפעה הישירה על מחיר ליטר דלק לצד עליה בדולר, ניתן לשער כי המדד הבא כבר יציג עליה של 0.4-0.5% ויקשה על הנגיד בהחלטתו האחרונה בהורדת ריבית נוספת (ועדיין, פישר יביט בעיקר על הדולר).

לא ניתן לחתום את הפרק הישראלי בסקירה מבלי להתייחס ישירות לעזיבת מלאנוקס את הבורסה הישראלית. סיפורי כפל התפקיד של אייל וולדמן, מנכ"ל ויו"ר החברה, הם סיפורי מעשיות – וולדמן חיפש למחוק את החברה מזה כשנה והדבר ידוע בקרב לא מעט מוסדיים. המחיקה מגיעה בעקבות עלויות הרגולציה הגבוהות מחד, והרושם המוצדק בעיקרו כי הבורסה המקומית רק מעכבת את המניה בשל מחזורי המסחר הבעיתיים. כך או כך, מוסדיים מקומיים רבים שרצו לרכוש המניה עשו כן בשנה החולפת בעיקר מעבר לים, ואין ספק שהעיתוי עבור הבורסה המתייבשת הינו קריטי. נדמה כי ברור שזוהי הסנונית הראשונה בעת הנוכחית ובהחלט מניות דואליות אחרות, ובראשן מניות התקשורת להן עלויות הרגולציה קריטיות, יכולות לשקול העניין בהקדם.

בשוק המט"ח כאמור, פעולתו של פישר אבד עליה הכלח והדולר החל לשים פעמיו לכיוון 3.65 כפי שהערכנו בסקירה האחרונה. יותר משמדובר בהזרמת הגז על הזרמת השקלים הרעננה, ראוי לציין כי גם האירו רשם התחזקות לרמת 1.3 ולכן אין לנגיד באמת יכולת השפעה אל מול המגמה העולמית. המשפיע הבלעדי על שוק המטבעות הינו ברננקי, והחלטתו לצמצם את היקף תכנית הרכישות, ודי להביט ביין שביצע פרסה רצינית בכדי להבין את פוטנציאל ההתחזקות המיידי של הודעה שכזו.
בשוק הסחורות, הנפט החל מאבד גובה על רקע אפשרות הפסקת הכסף הספקולנטי. דוחות המלאי היו כמצופה אך נאומי בכירי אופ"ק השבוע יתנו דגש לשמירה על רמה הגבוהה מ 90$ לחבית שעודנו מעריכים שבירת רמה זו. הזהב לעומת הנפט לא רשם תנועה ניכרת והמשיך להיסחר מתחת ל 1400$ לאונקיה. רצועת 1350-1400 צפויה להישבר להערכתנו השבוע או לכל המאוחר בשבוע הבא. סיבות התחזקות אמיתיות אין, ולכן אם יהא מהלך עליות הרי שהוא נקודתי בלבד.


באירופה, הסיפור הוא אבטלה וצמיחה, צמיחה ואבטלה. גלגל בלתי ניתן לשבירה של ביצה ותרנגולת כשהנתונים השבוע מפתיעים משהו: לא העליה הכללית באבטלת האיחוד לרמת 12.2% אלא המשך המגמה השלילית באיטליה בה ציפינו לירידה של 0.3% ובפועל קיבלנו עליה ל 12% אבטלה. המדובר ברמה הגבוהה מזה 36 שנים, ויש לזכור כי החודש החולף נחשב מסורתית כחודש בו האבטלה יורדת בשל תחילת שיא עונת התיירות והחקלאות, לכן ניתן רק לשער כי הערכת האיחוד לאבטלה כללית באיטליה של 12.2% ב 2013 צפויה להתפוגג כבר בחודש הבא.
בהינתן הנתונים הללו, ה OECD עידכן תחזיות בחיתוך מהיר: התכווצות של 0.6% בגוש האירו, 3.1% בכלכלה הגלובאלית ו 1.9% בלבד בארה"ב. המבקשים נחמה ימצאוה בנתוני 2014 החזקים בממוצע ב 50% אך אליה וקוץ בה: ה OECD מדגיש כי אחוז האבטלה צפוי לעלות בוודאות גם ברבעון השלישי והרביעי ולכן לא ברור מאין שאובה האופטימיות לצמיחה גבוהה שאינה מלווה בירידה במספר המובטלים.

באסיה הסיפור הוא כמובן הניקיי הקורס: ציינו כי מדובר בבועה מוחלטת הנשענת על הזרמות הממשל בלבד, ואכן התבצע תיקון של 15% בשישה ימי מסחר אבל העניין האמיתי הוא במחזורים. מחזורי המסחר בשבוע החולף היו גבוהים פי 3.5 מן הממוצע. כשהמדד המוביל באסיה מוחלק 300 מיליארד דולר ביום (7% ירידה) במחזור הגדול פי 4.2 מהממוצע המשמעות היא כי אנו רק בתחילת גל המימושים. במידה ווול סטריט תצטרף לטריטוריה השלילית הניקיי יקרוס. וול סטריט תתקן, הניקיי ישמור על כוחו לכל היותר אך אין ספק כי זוהי שירת הברבור של הראלי היפני.
להבדיל מהניקיי, יתר המדדים באסיה הפגינו יציבות יחסית כשהנתון החשוב מגיע מסין עת מדד הייצור עלה במאי ל 50.8 נקודות מ 50.6. ההתרחקות מרמת ה 50 מגדילה את הסבירות כי לכל הפחות שלהי יולי לא תחול התכווצות בייצור ועבור סין המשמעות היא המשך יציבות כלכלית והוכחה כי הממשל הצליח להשתלט על אניגמת צמיחה-אינפלציה.


בארה"ב הערכנו בשבוע החולף תיקון של כ 2% וזאת אכן התרחש. אין בכך להרעיד את אמות הסיפים אבל ההתמקדות הנכונה צריכה להינתן לויקס: זינוק מרשים לרמת 16.2% מחדד כי הסבירות להמשך הראלי נמוכה להחריד. טרם ניתן לראות תרחיש ירידות חדות בפתח אך גם השבוע התרחיש הסביר עודנו ירידה של כ 2% ברמה השבועית, כשהמשקיעים במלכוד נתונים: השיפור בכלכלה האמריקנית מעלה את הסבירות להפסקת תכנית הרכישות ובהתאם תגובת השוק ההפוכה לנתונים חיוביים/שליליים. זוהי פעם נוספת אחת מאותן פעמים בשנה בהן לא בטוח כיצד יפרש השוק נתון שלילי, כשהדבר בולט השבוע עם מספר נתונים לא פחות ממרשימים. החל ממדד אמון צרכנים שרשם קריאה של 76.2 נקודות ושיא של 5 שנים, דרך סיכום הרבעון הראשון של הבנקים שהינו הרבעון הטוב בהסטוריה, וכלה נתון התמ"ג לרבעון הראשון שעלה מעבר לציפיות לרמת 2.4%. נתונים חיוביים = שבוע שלילי. יש משהו פסימי מדי בהתנהלות המשקיעים האמריקנים ביחס להפסקת תכנית הרכישות, כיוון שברננקי ימשוך התכנית עד קצה גבול היכולת אבל די בהערכה מוקדמת בכדי להדגיש עד כמה הראלי האחרון אינו מבוסס ביצועים או רווחיות אלא היעדר אלטרנטיבה גרידא. כהמשך ישיר לסקירות האחרונות, ובמידת מה באופן שמזכיר את השוק המקומי – למשקיע האמריקני נפתחה אפשרות השקעה נוספת ראויה היא שוק הנדל"ן. סקרנו בחודשים האחרונים את ההתאוששות במגזר, והשבוע קיבלנו האצה של ממש: קייס שילר רשם במרץ עליה של 1.1%, 3.9% ברבעון ו 10.9% במהלך השנה החולפת. ברמות השיא הנוכחיות של המדדים קל להבין מדוע מוטב לנווט הכסף לשוק שפגש את התחתית רק במהלך השנה החולפת, וההתעוררות במחזורי הריט מחזקים את התחושה כי הירידה במחזורי המסחר נעוצה גם בבריחת כספים לכיוון הנדל"ן.


מניות ומגזרים
בזק – שינוי המלצה ! מניית עוגן בתיק איתה חווינו מימוש חד במהלכו הוחלט לנצל הירידה לרכישה והורדת שער הקניה הממוצע. ההחלטה מוכיחה עצמה, וכעת בזק סוגרת את מלוא הפער ולאחר חלוקת דבידנד נאה. אמנם אנו מוכרים בעליה של 5.5% בלבד אך תהפוכות שוק התקשורת עודן עימנו והקושי להעריך נכונה מהלכים משמעותיים, מוביל למימוש וסבירות גבוהה כי מלוא הדיסקאונט נסגר.



  • ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.



שבוע טוב ומוצלח !