באופן מפתיע, הנפגעים הכי קטנים בהסדר המוצע באידיבי הם הפנסיונרים בישראל - ובמובן זה זה הסדר מצויין.

בהסדר המוצע יש מרוויחים ומפסידים :

המפסידים הגדולים הם כמובן בעלי המניות של הבנקים שנשארים עם הלוואות בגנדן / טומהוק (ואולי גם הלוואות אישיות) כשכנגדם אין להם מספיק בטחונות

מפסידים "קטנים" הם שוב בעלי מניות הבנקים - הפעם על ההלוואות לפיתוח - שרובן קצרות מהאגח של פיתוח, אך הן באותה רמת נשיה כלומר יהיו חלק מההסדר- החוב הזה יפרס לטווח ארוך ויתקבלו מניות - יכול להיות שבטווח הקצר החבילה תהיה שווה פחות משווי ההלוואה בספרים.

המרוויחים הגדולים הם נושי פיתוח לטווח ארוך - בהסדר , בטווח זמן של שנים יש סיכוי לא רע שיקבלו יותר מאשר לו היו נשארים עם אגח פיתוח - לעמת סיכוי לא רע שהיו עוברים תיספורת משמעותית עוד 18-24 חודש -בכל מקרה החבילה שיקבלו בהסדר תהיה שווה כנראה יותר משווי הסחיר של האגח היום


מרוויחים קטנים נוספים הם מחזיקי האגח של אחזקות - ממצב בו אין שווי נוכחי לנשיתם (למעט המזומן בקופה שהלך ונשרף) - הם מקבלים חבילה שתהיה שווה יותר מהשווי הסחיר של האגח עם אפשרות להנות מהשבחה של נכסי פיתוח בפרופיל סיכון נמוך לאין שיעור מאגח אחזקות


היכן רוב כספי הפנסיה של עם ישראל? - באגח פיתוח ובאגח אחזקות (בין אם בקרנות או החזקות של פרטיים) - הם בצד של המרוויחים מההסדר.

בעלי מניות של הבנקים? - בצד המפסיד.

תוצאה מעניינת ובלתי צפויה.