עדכון תחזיות אינפלציהכפי שנראה כרגע, אם לא יתפרסמו עדכונים חדשים בפייסבוק, בתחילת יוני יועלה המע"מ בנקודת אחוז ל-18%. כדי לבחון את ההשפעה של העלאת המע"מ על המדד צריך לשים לב לשלוש נקודות:
• העלאה של המע"מ מ-17% ל-18% מייקרת את המחירים ב-0.85%
• רק כ-60% מהסעיפים במדד מושפעים מהמע"מ
• שיטת העיגול כלפי מעלה עובדת פה חזק ולכן המחירים נוטים לעלות ביותר מהעלייה במע"מ. ז"א שאם שקית ביסלי עולה 3.80 ש"ח, מחירה לא יעודכן ל-3.83 ש"ח אלא (במקרה הטוב) ל-3.85 ש"ח. באופן מפתיע, השיטה עובדת גם במוצרים קצת יותר יקרים.
בהתאם לכך, ההשפעה של העלאת המע"מ על המדד מסתכמת בכ-0.5% והיא צפויה להתפרש על פני מדדי יוני-יולי. כמו כן יועלו מיסי קנייה נוספים על מוצרי יוקרה, משקאות אלכוהוליים וסיגריות (כבר הועלה). העלאות אלו תורמות עוד כ-0.15% למדד. אם זה לא מספיק, אז מחירי החשמל יעלו כבר בסוף החודש ב-6.3%, מה שיבוא לידי ביטוי בתרומה של 0.16%, בעיקר במדד יוני. בהתאם לרשום מעלה, עדכנו את תחזיות האינפלציה החודשיות ואלו עומדות כיום על:
• מדד אפריל: 0.4%
• מדד מאי: 0.2%
• מדד יוני: 0.7%
• תחזית האינפלציה ל-12 חודשים הקרובים לא השתנתה בעקבות העדכונים הנ"ל כיוון שאלו כבר נלקחו בחשבון קודם לכן. כמובן שביום חמישי, לאחר פרסום מדד אפריל, נוציא עדכון נוסף.קורבנות מלחמת המטבעותלא פעם ולא פעמיים כתבנו פה על מלחמת המטבעות בעולם. מאז תחילת אפריל ובעקבות תוכנית רכישות האג"ח החדשה של יפן, מלחמת המטבעות עלתה שלב והפילה מספר קורבנות. היחלשות הין בעקבות הודעת הבנק היפני על הכפלת היקף ההרחבה הכמותית שלו פוגעת מאוד בכלכלות המתעוררות באסיה ובעיקר באלו שיפן מהווה יעד ייצוא משמעותי עבורן (ראה טבלה מטה). בעקבות כך, בחודש האחרון נרשמה שורה של הפחתות ריבית באסיה כאשר דרום קוריאה, אוסטרליה וויאטנם הורידו כולן את הריבית ושר האוצר התאילנדי קרא בשבוע האחרון לבנק המרכזי במדינה להוריד את הריבית "ביותר מרבע אחוז" או להתערב בשוק המט"ח. בהינתן שמדיניות ההדפסות העולמית לא עומדת להסתיים והצמיחה הגלובאלית נותרת איטית, מגמת הפחתות הריבית במשקים המתעוררים עשויה להמשך. האם הפחתות אלו טובות לשוקי המניות במשקים המתעוררים? ממש לא. הפחתות הריבית נובעות כמעט ורק בגלל התחזקות המטבעות המקומיים מול הין והפגיעה בחברות המקומיות שרווחיותן נשחקת במהירות. בהתאם לכך, מאז הודיע הבנק היפני על התוכנית החדשה עלה מדד ה-MSCI EM ב-2.5% בלבד בעוד הניקיי מטפס ב-18.5% וה-S&P 500 ב-4.7%. מעבר לכך, כדאי לזכור שבשבועות האחרונים מחירי הסחורות והאינפלציה העולמית במגמת ירידה, מה שמקל על הבנקים המרכזיים להפחית את הריבית. כפי שאנו יודעים, הכיוון של מחירי הסחורות יכול להשתנות מהר מאוד, מה שיפעיל לחץ על כלכלות השווקים המתעוררים ויקשה על הבנקים להמשיך להוריד את הריבית. ומה היה למנהיגי ה-G7 שנפגשו בסוף השבוע לומר על כל זה? לא הרבה. כמצופה, מנהיגי העולם החופשי לא העיזו לעשות נו, נו, נו ליפנים וזאת כדי שהיפנים לא יפנו את אותה האצבע המאשימה חזרה לכיוונם. בהצהרה שנמסרה לתקשורת נאמר שוב כי מדינות ה-G7 מתחייבות לא לנהל מדיניות מוניטארית שמטרתה היא להשפיע על שער החליפין וכי המדיניות של יפן היא אכן לא כזו. לעומת זאת, מדיניות שהיחלשות המטבע המקומי היא תופעת לוואי שלה בהחלט מקובלת, אפילו אם כל מה שמעניין את הבנק המרכזי זה תופעת הלוואי. הדבר שקול פחות או יותר לניסיון להידבק בכוח בשפעת רק כדי להוריד במשקל.
הזווית הישראלית של הסיפור היא שלאור התחזקות השקל בשבועות האחרונים הסבירות להפחתת ריבית נוספת של בנק ישראל בהחלט עלתה. אמנם התחזקות השקל לא שקולה להתחזקות המטבעות באסיה שכן היא נובעת גם מגורמים כלכליים מקומיים (הזרמת הגז) ולא רק מחולשתם של מטבעות אחרים אבל התוצאה דומה. בכלל, למרות שאנו רוצים להיות כמו ארה"ב/גרמניה ומפחדים שנהיה כמו יוון/ספרד אנו בסופו של דבר דומים יותר למשקים המתעוררים באסיה, בטח מבחינת המשקיעים הזרים. ייתכן וריבוי המסעדות האסייתיות באזור הבורסה היא העדות הטובה ביותר לכך.