זו כל הנקודה כולה. כל אחד מודד את יחס הסיכוי / סיכון באופן שונה .אמרתי עוד לפני המשפט שהסיכון סיכוי באידיבי ב20 אג הוא גבוה מאוד
עם דנקנר, יחס סיכוי / סיכון היה לא סביר עבורי - אל תשכח שאם אלשטיין היה משקיע בגנדן הבעיות בפיתוח היו רחוקות מלהסתיים. אי אפשר היה להציל את דנקנר ולהזרים כסף לפיתוח בעת ובעונה אחת- וכל זמן שדנקנר החזיק בהגה לבעיה לא היה פתרון מלבד פרוק מרצון שיוליך לפרוק בפועל.
אתה גם חשבתה שאין סיכוי שפיתוח תפורק אך המציאות לימדה שהחברה לא היתה רחוקה משם - מינו משקיף שהוא מצידו עשה סדר בדירקטוריונים, בית המשפט הכריח למכור את כלל ביטוח ואפילו עצר תשלומים לאגחים
מי שהחזיק אז את אגח ד' בצפיה לרווחים גדולים פשוט הימר והסיכויים לא היו לטובתו - והתנהלות בית המשפט רק מחזקת העניין. מכיוון שאני לא אוהב להמר ואני דורש יחס סיכוי / סיכון גבוה שאני ניצב מול אפשרות של הפסד 50% מההשקעה - זה מה שהיה קורה עם דנקנר היה ממשיך.
ברגע שהקשר הגורדי בין דנקנר לחוב אחזקות נותק , הכל הפך ליותר פשוט ונשאלה רק שאלה אחת עקרונית - כמה שווה פיתוח למשקיע - אני הערכתי 1 מליארד ש"ח וזה גזר משוואת סיכוי / סיכון מקובלת.
לגבי יחסי לדנקנר - אין לי יחס , לא איכפת לי מי מזרים כסף וכיצד . וההיפך הוא הנכון , אני זקוק לדנקנרים שיתנהלו בפזיזות ויגרמו לאגחים שלהם להגיע לתשואת זבל ויאפשרו לי לקבל תשואה נאה.
הגב עם ציטוט