מקריאה של פס"ד שניתן עולות מספר החלטות בסוגיות משמעותיות לעתיד הסדרי החוב בישראל

1. לדעת בית המשפט , אין הכרח בהסכמת החברה בביצוע הסדר עפ"י סעיף 350
2. ניתן לדון בחדלות פרעון של חברה , גם שמדובר בחדלות פרעון עתידית, שלא במסגרת תהליך פרוק


למעשה קיבל בית המשפט את כל טענות נושי פיתוח ונותן זמן מאוד קצר - הנחה כי עד 4/8/2013 תכונסנה אסיפות מניות ונושים של פיתוח לאשר הסדר

לגבי מינוי מפרק באחזקות - בית המשפט קבע שמכיוון שאין חשש להברחת נכסים או פגיעה בנכסי אחזקות , ולאור בקשת הנאמנים ובנק לאומי שלא למנות מפרק , הוא נעתר לבקשה וממנה משקיף לאחזקות .

נקודה משמעותית נוספת - ההנחיה להעביר את כל התשלומים שהיו אמורים להיות משולמים עד סוף אוגוסט לנאמנות מסתמכת על שורה של סימנים שמעידים כי פיתוח כבר לא סולבנטית - הערת עסק חי, הון עצמי שלילי, הקושי במימוש נכסים - כל אלו משנים את "מאזן הכוחות" והסעד - עצירת תשלומים - שסורב באפריל , נענה ביוני.


מה ניתן ללמוד מכך?

לדעתי, בית המשפט כבר הכריע , בינו לבינו, בסוגיה של סולבנטיות פיתוח. עצירת התשלומים מעידה על כך באופן ברור , וכן ההכרעות שניתנו לגבי האפשרות לכפות הסדר על החברה . זה מסר חד וברור לדנקנר וחבורתו , שאם נושי אחזקות / פיתוח לא יסכימו להסדר עם דנקנר, בית המשפט יפסוק להסדר בלעדיו.

יחד עם זאת, בית המשפט מעדיף לא "ללכלך ידיים" ולהכריע על הסדר - הוא מעדיף שהצדדים יסתדרו ויביאו הסדר מוסכם.