מתחילה להסתמן שיטה לטיפול בחברות שבתחום האפור של סולבנטיות לחדלות פרעון -
בית המשפט, עפ"י בקשת נושים , יוכל להכניס חברה "למשטר פיקוח" ולברר באופן אוביקטיבי את מצבה ע"י מינוי מפקח ומומחה כלכלי
ככל שיתברר שיש עוד זמן לפני חדלות פרעון - בית המשפט יעודד את הצדדים להגיע לפתרון מוסכם (הסדר בהסכמה) אך זה יהיה תאריך עם תאריך סיום ברור, כך שאם אין הסכמה, בית המספר יוכל להכריז על החברה כחדלת פרעון דה - פקטו ולקבוע הסדר גם ללא הסכמת החברה
נראה כי בית המשפט יתן עוד זמן מוגדר להגיע להסכמה בין נושי פיתוח לחברה - כאשר ההנחיה תהיה - תגיעו להסדר שיאושר ע"י המומחה הכלכלי עד תאריך X אחרת יכפה הסדר .
במקביל נושי אחזקות יוכלו לעשות חושבים מה עדיף להם - לנסות שוב את אופציית אלשטיין או פשוט לפרק את אחזקות, להפוך להיות הבעלים של פיתוח ולהיכנס למו"מ מול נושי פיתוח כשהם מחזיקים 100% מפיתוח במצב בו הבנקים בפיתוח מוכנים לפרוס תשלומים ומחזיקי האגח הארוך מוכנים להמיר חלק מהחוב למניות ויש בית משפט שיהיה מוכן להגן על האינטרסים שלהם.
אני הייתי הולך על פרוק אחזקות - ממיר רק את החוב הארוך למניות של פיתוח וחלק מהחברות הבנות (או אפילו מניות בכורה להמרה) , נשאר עם 75% מפיתוח לפחות, רושם את המניות למסחר וממתין לשיפור בכלכלה - סלקום להערכתי ב 2014 תתחיל להתאושש, כנ"ל אירופה - CS וארה"ב - הנדל"ן - ופיתוח עם הוצ' מימון נמוכות יותר וללא לחץ מימושים תהיה שווה לא מעט.