כמו כל דבר, יש לקרוא את האותיות הקטנות.כאשר יש משקיע ששם 200M שקל באחזקות, בית המשפט לא יוכל להתעלם מז
אם קודם דובר על משקיע שמכניס 100 מליון דולר, עכשיו יש משקיע שמכניס 50 מליון דולר (מהם כבר השקיע 25) ומלווה לדנקנר עוד 50 מליון דולר ולמעשה ההשקעה מתבצעת בשותפות 50% / 50% בגנדן ואחזקות - זה שדנקנר קנה מניות של אחזקות בסכומים לא קטנים - זו עובדה ידועה, אז עכשיו הוא מצא מממן שמוכן להלוות לו על מנת לרכוש עוד - גם בנקהפועלים הלווה לזיסר , שכבר היה שקוע עד צוואר, כסף חדש לרכישת מניות אלביט...
אלשטיין השקיע 25 מליון דולר בגנדן אך עכשיו סה"כ ההשקעה בגנדן תהיה 43 מליון דולר , מזה 50% של דנקנר, כלומר דנקנר יקבל הלוואה של 21.5 מליון דולר להשקעה בגנדן, כך שאלשטיין נשאר חשוף רק ב 21.5 מליון דולר במקום ב 25 מליון....
למעשה "הכסף החדש" של אלשטיין - השקעת 25 מליון דולר הולך כולו לאחזקות + 3.5 מליון שדנקנר חייב לו על מנת לאזן ההשקעה בגנדן סה"כ 28.5 מליון דולר - בשקלים - 100 מש"ח.
כסף קטן.
בנוסף , אין יודעים אילו בטחונות אמיתיים בהסכמים סודיים שיושבים בכספת בארגנטינה קיבל אלשטיין. העובדות הפשוטות הן שהוא מזרים רק עוד 25 מליון דולר ומלווה 50 מליון לנוחי - וגם זה בוודאי מחובר לסידרה של תנאים שסיכויי העמידה בהם נמוכים.
אני מנחש שדנקנר היה צריך לתת בטחונות כבר ל 25 מליון שהושקעו בגנדן כתנאי מקדמי להסכם חדש.
זה לא הצלחה של דנקנר, זה המקסימום שהצליח לקבל .
שורה תחתונה - אם יש רצינות נראה כסף בנאמנות - וכנראה אין רצינות .
לגבי פיתוח - אין לזה שום קשר למה שיקרה בבית המשפט
.
הערה אחרונה - לאורך זמן היתה טענה חוזרת - מה לאלשטיין לחפש בגנדן? הרי משקיע שחושב שיש ערך בפרמידה יכנס לאחזקות - בכניסה לגנדן העידה על רצונו של דנקנר לפתור שם את הבעיות. . עכשיו הכסף אמור להיכנס לאחזקות, אך ההזרמה החדשה לגנדן היא מינימלית 65 מש"ח בלבד - הבנקים לא יקבלו זאת - האם זה אומר שדנקנר הרים ידיים ומוותר על גנדן?
הגב עם ציטוט